האוצר הציג לרה"מ את הקיצוצים והמסים; יתכן שהמע"מ יעלה בקרוב
הגזירות המתוכננות בתקציב המדינה, שצפוי להיות חד שנתי, הוצגו אמש לראש הממשלה על ידי שר האוצר ובכירי משרדו. על רקע הגידול החד בגירעון השנה שעשוי להסתכם בכ-15 מיליארד שקל לאחר שחל קיטון בהכנסות הממשלה בשל ההאטה הכלכלית, ומנגד חלה עלייה בהוצאות התקציביות בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג ובעקבות שינויים בהסכמי השכר במשק בשנה האחרונה.
משרד האוצר ינסה לחתוך בתקציב הבא בסביבות 10 מיליארד שקל מגירעון, זאת ככל הנראה באמצעות העלאת מסים ישירים ועקיפים.
שיעור המע"מ שעומד כיום על 16% צפוי לעלות ב-1% ל-17% כבר בתקופה הקרובה, מה שיעזור להגדיל את הכנסות המדינה ביותר מ-4 מיליארד שקל בשנה, מס עקיף זה נחשב למס רגרסיבי שעיקר הפגיעה מהעלאתו תירשם בקרב השכבות החלשות בציבור. גזירות מס נוספות צפויות להיות נחלת חלקם של מי שירצה להמשיך לעשן או לשתות משקאות חריפים.
שיעור מס ההכנסה ליחידים ולחברות, שנחשב למס ישיר, צפוי גם הוא לעלות כאשר מדרגת המס על הכנסות למקבלי השכר הגבוה במשק צפוי להשיק לרמה של 50% מההכנסה. מס החברות צפוי גם הוא לעלות ובשיעור של 1% לרמה של 26% ובכך צפויה הממשלה בראשותו של בנימין נתניהו לוותר על הקו שאיפיין אותה בשנים האחרונות ודגל בהפחתת מס החברות על מנת לעודד את הפעילות היצרנית במשק.
בצד ההוצאות מציע האוצר לבצע קיצוצים משמעותיים בתקציבי המשרדים השונים, כאשר חלק מקיצוצים אלה צפוי להביא להקפאה בהישגי המחאה החברתית של הקיץ הקודם, כשחלק מהתוספות שיועדו ליישום המלצות ועדת טרכטנברג בשנה הבאה בהיקף של יותר מ-3 מיליארד שקלים. באוצר גם הציגו לנתניהו את הצורך להפחית את התוספת עליה הוחלט בתקציב הביטחון ולהקפיא תוכניות אחרות בתחומים כגון תשתיות וחינוך. בסה"כ צפויים הקיצוצים בתקציב משרדי הממשלה להסתכם בכ-8 מיליארד שקלים.
- 2.ז'אנה 04/06/2012 11:00הגב לתגובה זוביזיון. הממשלה פועלת להרחבת פערים חברתיים ולא לצמצום. עוסקת בגביית מיסים שקל לגבות (עלית מע"מ) במקום להשקיע את המאמצים בגביית חובות ענק בסך 100 מיליארד ש"ח מחברות גדולות במשק. מעל 40 מיליארד ש"ח רק מחברת טבע. איך יתכן שחברה כל כך מרוויחה משלמת 5% מס על רווחים?? ראו כתבה רחבה ב-themarker שפורסמה בחודש מאי.
- 1.בולשיט , מה יישמו מוועדת פח-טנברג ? כלווווום. (ל"ת)א 04/06/2012 09:39הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
תחזית אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עסקת הגגות הושלמה: פריים אנרג'י רוכשת את פעילות הגגות של סולאיר
סולאיר אנרגיות מתחדשות השלימה את מכירת פעילות הגגות הסולאריים בישראל לחברת פריים אנרג'י, בעסקה בהיקף כולל של כ־37.8 מיליון שקל; המהלך יוצר תזרים חופשי של כ-40 מיליון שקל ורווח חשבונאי של כ-17 מיליון שקל לסולאיר, לצד הרחבת פורטפוליו המתקנים המניבים של פריים אנרג'י והעמקת פעילותה בשוק המקומי
פריים אנרג'י סולאיר אנרגיות מתחדשות סולאיר 0% דיווחה על השלמת עסקת מכירת פעילות הגגות הסולאריים בישראל לחברת פריים אנרג'י פריים אנרג'י 2.22% , בהמשך להסכם שנחתם בין הצדדים ודווח בחודש ספטמבר. במסגרת העסקה נמכרו מלוא זכויות סולאיר (99.9%) בפרויקט גגות סולארי בהספק כולל של 53.7 מגה-וואט, בכך, פריים אנרג'י תהיה בבעלות מלאה על 161 מתקנים סולאריים מניבים, היקף ההשקעה בעסקה מסתכם בכ-217 מיליון שקל.
פריים אנרג'י
המתקנים הוקמו בשנים 2019-2022
ופרוסים במספר אתרים, תוך פיזור גיאוגרפי שמפחית סיכון תפעולי ותלות בנכס בודד. עם השלמת העסקה, פורטפוליו המתקנים המניבים של פריים אנרג'י בישראל ובחו"ל צומח לכ-165.8 מגה־וואט. כל המתקנים מחוברים לרשת החשמל וזכאים לתעריפים קבועים, בחלקם צמודי מדד, בטווח של כ-24.5
עד 45 אגורות לקילו־וואט שעה. התעריפים מעוגנים בהסכמי PPA מול חברת החשמל, שתוקפם נמשך עד השנים 2044-2047.
על בסיס זה, ההכנסות הצפויות בשנה הראשונה לאחר השלמת העסקה נאמדות בכ-26 מיליון שקל, עם EBITDA של כ-16 מיליון שקל. העסקה מגלמת תשואת פרויקט
(PIRR) של כ-7.5% כבר בשנה הראשונה, ותשואה תזרימית ממוצעת של כ-10% על ההשקעה, עוד לפני מימוש פוטנציאל ההשבחה.
הרכישה מומנה בשילוב של הון עצמי והלוואות פרויקטליות ארוכות טווח. כ-30 מיליון שקל הוזרמו מהון עצמי של החברה, לצד הלוואות בהיקף של כ-187
מיליון שקל, בפריסה עד שנת 2045. ההלוואות כוללות מסלולים צמודי מדד בריבית שנתית של כ-2.3%, וכן מימון שקלי לא צמוד בריבית של כ-3.6%.
- מאבק שליטה באלומיי: פריים אנרג'י מאיימת במהלך משפטי
- פריים אנרג'י מזנקת לאור מו"מ מתקדמים בהיקף מיליארדי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב לציין כי כלל ההלוואות הן במבנה נון-ריקורס, כך שהחשיפה של החברה מוגבלת לפרויקטים עצמם, מאפיין שמקטין סיכון מאזני
ומשפר את פרופיל הסיכון-תשואה עבור בעלי המניות והמחזיקים בחוב.
