מעז יצא מתוק? עזיבת יו"ר תנובה, רודב, תפסיק את עיצומי וועד העובדים אחרי פסח

וועד עובדי תנובה החליט כי העיצומים שנקט בחודשים האחרונים לא יחודשו לאחר חופשת הפסח, זאת בעקבות ההתקדמות במחלוקות בין הוועד להנהלה, בייחוד לאור חילופי התפקידים בצמרת החברה
עידן קייסר | (2)

יו"ר חברת תנובה, שלמה רודב, התפטר בשבוע שעבר מתפקידו בעקבות "חילוקי דעות מקצועיים" עם בעלת השליטה, קרן אייפקס. ארוע זה איפשר התקדמות במשא ומתן בין עובדי תנובה להנהלת החברה.

אחיאב שמחי, יו"ר וועד העובדים של תנובה אמר היום (ד') "חילופי הגברי בהנהלת תנובה, המתבטאים בעזיבתו של היו"ר רודב והאצלת סמכויות למנכ"ל אריק שור, אינם קרקע מתאימה לשיבושים ולשביתות. אנו מצפים להשמך המשא ומתן מיד לאחר החג, בתקווה שנגיע להסכמות. פערי העמדות אינם גדולים והם ניתנים לגישור".

גורם בכיר מטעם העובדים אמר היום כי עובדי תנובה לא צפויים לחדש העיצומים מיד לאחר החזרה מחופשת הפסח. העובדים תיכננו תחילה להחריף את מאבקם, כחלק מאי-ההתקדמות במשא ומתן מול ההנהלה, אך בעקבות התפתחויות חיוביות, החליטו להמשיך בדרך הדיבורים במקום המעשים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דדי 12/04/2012 07:14
    הגב לתגובה זו
    אינני מבין, במקום יור' ומנכלים למיניהם, בואו וניתן ליור' ועד העובדים לנהל את החברה ,ויבוא שלום על ישראל. הרי במילא, מי שמנהל את הנמלים הוא הועד, כנ' ל חברת החשמל, שום דבר לא זז אלא באישור הועד, כנ' ל הרכבת, ועכשיו, תינוק ועדים חדש נולד- תנובה.
  • 1.
    ממש לא משנה... החרם על תנובה נמשך ! (ל"ת)
    אורי 11/04/2012 23:05
    הגב לתגובה זו
יאיר אבידן המפקח על הבנקים
צילום: בנק ישראל

בנק ישראל: להעמיד ערבות מדינה למשכנתאות בחברה הערבית היכן שניתן

בחלק גדול מהעסקאות ביישובים הערבים יש בעיית מהעדר רישום מסודר בטאבו, ובצוות בין משרדי בו חבר בנק ישראל הומלץ בין היתר על הצעד האמור איפה שהרישום כן מוסדר. 10% מסניפי הבנקים מצויים בישובים ערבים, ש-27% אינו פועל באמצעות הבנקים
איתי פת-יה |
לאחר גידול במספר סניפי הבנקים בישובי חברה הערבית לאורך שני העשורים האחרונים, כיום אלה מהווים 10% מכלל הסניפים של הבנקים - בעוד ש-15% מכלל אוכלוסיית ישראל מתגוררים בישובים אלה, כך עולה מסקירה שהציגו היום בבנק ישראל בכנסת אודות בנקאות למשקי הבית הערבים בישראל. כ-27% אחוז מהאוכלוסייה ביישובי החברה הערבית אינם פועלים באמצעות הבנקים, חלקם פועלים בבנק הדואר, זאת מול 4% באוכלוסיה היהודית. 63% מהאוכלוסיה הערבית הבוגרת החזיקה בכרטיס אשראי ב-2020 מול 86% אצל יהודים. מתוך מחזיקי כרטיס האשראי הערבים, 15.3% הוגבלו למסגרת של עד 3,000 שקל לעומת 5.1% בקרב היהודים. 86% מהערבים בארץ שמחזיקים במסגרת עו"ש ניצלו אותה, בהשוואה ל-70% מהיהודים.  עוד נכתב כי שיעור הלווים שפיגרו בתשלומי ההלוואה במהלך השנה ביישובי החברה הערבית גבוה משמעותית (11.7% מול 6% בקרב יהודים) ושיעור הריבית ביישובי החברה הערבית גבוה בהשוואה ליתר המגזרים (5.87% מול 4.68%). באשר למשכנתאות הוסבר כי מספר ההלוואות לדיור ביחס לכמות הדירות שנרכשו או נבנו ביישובי החברה הערבית נמוך בהשוואה למגזר היהודי. בחלק גדול מהעסקאות ביישובי החברה הערבית קיימת בעיה במשכון הנכס כתוצאה מהעדר רישום מסודר בטאבו. כמות ההלוואות לדיור בחברה הערבית גדלה ב-42% בשנתיים האחרונות. חלק מהאשראי לדיור בחברה הערבית ניתן כאשראי צרכני בגלל קשיי רישום. לאור אלה, הובאו גם ההמלצות שגיבש צוות בין משרדי המורכב מבנק ישראל (ובתוכו הפיקוח על הבנקים), רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, המשרד לשוויון חברתי, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, משרד ראש הממשלה, ורשות המיסים. בין הההמלצות ערבות מדינה למשכנתאות עבור נכסים ברי רישום (ההמלצה נבחנת מחדש על ידי החשכ"ל, כך צוין),  תכנית לחינוך פיננסי בחברה הישראלית בכלל ובחברה הערבית בפרט; הסרת החסמים בפני שימוש באמצעי תשלום מתקדמים; הנגשת חלק מהתכנים הבסיסיים של הגופים הפיננסיים בשפה הערבית; בחינת הצורך והחסמים במתן שירותים תואמי כללי השריעה; הגברת ההגנה הצרכנית ללקוח הפיננסי; אופן הנגשת אשראי ועוד.