חברות האשראי: 14 אלף כרטיסי אשראי נחשפו, כנסו לבדוק האם אתם ברשימה?

קבוצת האקרים שהזדהתה כשלוחת ערב הסעודית של אנונימוס העלתה קבצים לרשת במטרה לפגוע בכלכלה ישראל. דב קוטלר מישראכרט: "מספרם של כלל הכרטיסים של כל חברות האשראי בישראל שנחשפו הינו כ-14,000 כרטיסים"
מערכת Bizportal | (18)

אירוע פריצת אבטחה חמור. האקרים שמזוהים עם אנונימוס השתלטו אתמול בערב (יום ב') לפרק זמן על עמוד הבית של אתר הספורט One וגולשים שניסו להיכנס לאתר הגיעו להודעה של ההאקרים, ובה הופיע הקישור לקובץ עם המידע על כרטיסי האשראי של ישראלים רבים. באתר One זיהו את הפריצה וניטרלו אותה, בחברות האשראי אמרו שהן מודעות למקרה ומטפלות במצב. בבנק ישראל הביעו דאגה מההתפתחות.

לרשימת מספרי כרטיסי האשראי המלאה

לפי ההודעה, הודלף לרשת מידע על יותר מ-400 אלף ישראלים שכולל מספרי כרטיסי אשראי, תוקף הכרטיסים ומספרי הבטחון שבגב הכרטיס, באמצעותם אפשר לבצע רכישות ברשת. כהוכחה, פרסמו ההאקרים קישור לקובץ הזמין באתר האחסון MultiUpload. הקובץ כולל את הפרטים המלאים של כרטיסי האשראי של אזרחים ישראלים. בדיקה ראשונית העלתה כי הפרטים מהימנים אך בחלק מהמקרים כבר כעת התברר כי מדובר בכרטיסים שאינם בתוקף.

מדובר בקבוצת האקרים שהזדהתה כשלוחת ערב הסעודית של ארגון אנונימוס שהעלתה את הקבצים לרשת במטרה לפגוע בכלכלה של מדינת ישראל וזאת "כמתנה לעולם". מלבד אותם 400 אלף שכבר נגנבו, ההאקרים הודיעו כי מטרתם להגיע למיליון כרטיסי אשראי.

ישראכרט: "מספרם של כלל הכרטיסים של כל חברות האשראי בישראל שנחשפו הינו כ-14,000 כרטיסים"

דב קוטלר מנכ"ל ישראכרט אמר הבוקר כי "לאחר בדיקה שנערכה כל הלילה במטה קבוצת ישראכרט בתל אביב, הובהר כי מתוך 3.3 מליון כרטיסים נחשפו פרטיהם של כ-6,600 כרטיסים אמיתיים של לקוחות החברה, כתוצאה מהפריצה לאתרי אינטרנט בישראל. מניתוח הארוע עולה כי מספרם של כלל הכרטיסים של כל חברות האשראי בישראל שנחשפו הינו כ 14,000 כרטיסים. מספר זה מצומצם ביותר ביחס ל 7 מליון כרטיסים פעילים בשוק הישראלי."

עוד אמר קוטלר, כי "ישראכרט פעלה במהירות על פי נוהל שיגרתי וחסמה כרטיסים אלה לפעילות באינטרנט באופן מיידי על ידי מחלקת הבטחון. ללקוחות אלה יונפקו כרטיסים חדשים באופן מיידי. החברה תטפל כמובן בכל חשש לפגיעה או לנזק שיגרם ללקוחות שכרטיסיהם נחשפו, כפי שהיא עושה באופן שוטף."

כאל: "מדובר על פחות מ- 3,000 כרטיסי אשראי שפרטיהם נחשפו"

ישראל דוד: "החשד לזליגת מידע של מאות אלפי כרטיסים התברר כמוגזם, וב- Cal אנו מדברים הבוקר על פחות מ- 3,000 כרטיסי אשראי שפרטיהם נחשפו.

חברת Cal איתרה באופן מיידי את פרטי הכרטיסים שנחשפו וחסמה אותם לשימוש באינטרנט ובטלפון. אותם לקוחות יכולים להמשיך לבצע משיכות מזומן וביצוע עסקאות. במהלך היום אנו ניצור קשר עם הלקוחות שפרטיהם נחשפו ,וננפיק להם כרטיסים חדשים"

לאומי קארד: "עולה כי מדובר ב- 4,000 מקרים בלבד של כרטיסי אשראי לאומי קארד".

מנכ"ל החברה תמר יסעור מסרה: "מדובר בפריצה לאתרים של בתי עסק אינטרנטיים שלא עמדו בתקני אבטחת המידע של חברות כרטיסי האשראי, ולא בפריצה לחברות כרטיסי האשראי.אנשי אבטחת המידע של לאומי קארד איתרו במהירות את הקבצים והגבילו מיידית את השימוש של כרטיסים אלו באינטרנט. בלאומי קארד מדגישים כי לא נגרם כל נזק ללקוחות, ובכל מקרה הינם מבוטחים באופן מלא. החברה מבצעת משעות הבוקר פנייה יזומה לבעלי הכרטיסים, והם יוחלפו במהלך היומיים הקרובים".

תגובת בנק ישראל בנושא: "חברות כרטיסי האשראי הודיעו כי הן איתרו את הכרטיסים של הלקוחות שפרטיהם נחשפו ברשת, והכרטיסים שנחשפו נחסמו לשימוש לצורך רכישות באתרי האינטרנט ובאמצעות הטלפון. בכך צפוי להימנע שימוש לרעה בכרטיסים, באמצעים אלו, בעקבות חשיפת המידע. החברות יוצרות קשר עם הלקוחות לצורך החלפת הכרטיס שברשותם. מוקדי השירות של כל החברות ערוכים לצורך מתן מענה לצרכי הלקוחות, ולקוח החושש שבוצע שימוש לרעה בכרטיסו, יכול לפנות אל חברת כרטיסי האשראי לצורך בדיקת הצורך בביטול החיוב".

"הפיקוח על הבנקים מבקש להבהיר, כי הלקוחות לא יישאו באחריות בגין שימוש לרעה בכרטיסים כתוצאה מחשיפת פרטיהם כאמור, בהתאם להוראות חוק כרטיסי חיוב. מכל מקום, הפיקוח ממליץ ללקוחות לבחון את החיובים בדף הפירוט או באתר האינטרנט של החברות לצורך איתור עסקאות שלא בוצעו על ידם, ובכל בעיה ליצור קשר עם חברות כרטיסי האשראי בהקדם האפשרי".

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    מישהו 03/01/2012 20:11
    הגב לתגובה זו
    בקישור פה - הכרטיס שלי מופיע. באתר של כאל און לין (ויזה) הכרטיס לא מופיע (יש להם תוכנת בדיקה). מה זה אמור להיות - הוא נחשף או לא נחשף?
  • 12.
    רותי ע.ק 03/01/2012 16:00
    הגב לתגובה זו
    לא צריך לחשוש מרכישות באינטרנט. הפתרון הבטוח לכך הוא כרטיס " ויזה נטען $" אותו ניתן לרכוש ולטעון מראש בכל אחד מסניפי הדואר. בדרך זו אין כל דרך להגיע אל פרטי כרטיס האשראי או חשבון הבנק שלכם...יתרון נוסף הוא שבעת רכישה באתרים בארה" ב אין המרה צולבת בין המטבעות - " דולר שווה דולר" . בקיצור, אפשר להמשיך במסע הקניות ברשת. עשו זאת בצורה בטוחה עם הכרטיס.
  • 11.
    טל 03/01/2012 14:44
    הגב לתגובה זו
    להלן קישור, בקישור זה ניתן להזין את כתובת המייל שלכם ולגלות האם אתם חלק מהרשימה http://www.2bsecure.co.il/index.aspx?id=3582
  • הנביא 03/01/2012 20:16
    הגב לתגובה זו
    באתר של ויזה, ואני מניח גם באתרים האחרים יש בדיקה (בויזה עשו תוכנה של בדיקה). למה דווקא email ולא ת.ז.
  • שם גנוב 03/01/2012 14:51
    הגב לתגובה זו
    הכרטיס שלי לא ברשימה
  • הנביא 03/01/2012 21:26
    שיש המון כרטיסים שמסתיימים באותן 4 ספרות.
  • 10.
    עמרם 03/01/2012 14:22
    הגב לתגובה זו
    בחוק אמנם תידרש תקופת צינון של 7 שנים אך אם המועמד ישתמש בתרופות של " טבע" להקלת הצינון ניתן יהיה להפחית לשנה אחת
  • 9.
    נציג חברת ישראכרט 03/01/2012 11:56
    הגב לתגובה זו
    את הודעת קבוצת ישראכרט בעקבות פרסום רשימות כרטיסי אשראי באינטרנט ניתן לקרוא בקישור: http://www.facebook.com/photo.php?fbid=10150509728028322
  • 8.
    בינתיים האתרים של חברות האשראי קרסו. לא ניתן (ל"ת)
    אביב המבין 03/01/2012 11:28
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    נשאר רק לקוות שלפחות הכוכבים מהקניות יהיו (ל"ת)
    שלנו !!! 03/01/2012 09:52
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אורי 03/01/2012 09:34
    הגב לתגובה זו
    האם ישראלים טובים רק באקזיטים? איפה התחכום והמוח הישראלי בנושא הנ" ל?
  • 5.
    דניאל רייש 03/01/2012 09:27
    הגב לתגובה זו
    אונס בגיל 14 מנכ" ל ישראכרט יוסיף לה 4 נקודות בכרטיס ?
  • אכן, אישה רעה דפנה ליף. (ל"ת)
    מישהו 03/01/2012 21:48
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דניאל רייש 03/01/2012 08:36
    הגב לתגובה זו
    בסה" כ גנבו את כרטיס החבר של קופת חולים של דפנה ליף .
  • 3.
    נפיח 03/01/2012 06:19
    הגב לתגובה זו
    כל מי ששימש מנכ' ל טבע ופרש יזדקק לתקופת צינון של 7 שנים בטרם יוכל להציג מועמדותו לכנסת.
  • ע 03/01/2012 08:38
    הגב לתגובה זו
    הסייבר הישראלית צריכה לנקות את חשבונות הבנק של המלוכה הסעודית ,הם כבר יורידו להאקרים שלהם את הראש בעצמם!
  • 2.
    סוזי 03/01/2012 04:59
    הגב לתגובה זו
    זה פיגוע טרור לכל דבר ואנחנו נגיע אל המניקים האלה
  • 1.
    מוכן לתת הכרטיס שלי ושייסגרו את האוברדראפט (ל"ת)
    עו" שק 03/01/2012 03:58
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).