מנכ"ל אקסלנס: "ב-2012 נחווה תשואות חיוביות יותר מ-2011"
אין ספק שהאינטנסיביות של רצף האירועים שחווינו ב-2011 יכלה להספיק לכמה שנים לפחות: הצרות בגוש היורו, המציאות הגיאופוליטית החדשה כתוצאה מהאביב הערבי, המחאה החברתית, וועדות לבדיקת הריכוזיות והתחרות במשק.
על רקע האירועים האלו ועוד רבים אחרים מנסים בכירי בית ההשקעות אקסלנס לסכם את השנה החולפת ולספק הצצה לשנה הבאה. דוד ברוך, מנכ"ל בית ההשקעות מציין כי "2012 תעמוד בסימן של המשך תהליך ההתאוששות במשק האמריקאי, מיתון מתמשך באירופה משולב במהלכי ייצוב פיננסיים והתמתנות בקצבי הצמיחה בשווקים מתעוררים. הערכתנו היא כי תרחיש הבסיס אינו משברי וכי מהלכי הייצוב יישאו פרי אם כי במחיר של האטה".
עוד מוסיף ברוך "אנו מצפים בתרחיש זה להתייצבות בשווקים במהלך המחצית הראשונה של השנה, והנכסים המנוהלים יגיבו בחיוב לכך ולהורדת הריבית. כמו כן, גל הפדיונות בקרנות הנאמנות ייעצר, התייצבות וריבית נמוכה יסיטו כספים מפיקדונות, קרנות כספיות וקרנות מק"מ לקרנות המסורתיות ברמות סיכון גבהות יותר ובכך ישפרו את הרווחיות שנשחקה ב-2011".
שלמה מעוז כלכלן ראשי של אקסלנס פותח את מסתכל על 2012 באופטימיות "הצמיחה בארה"ב תימשך עוד כ-5.5 שנים ללא הפרעה. אמריקה מגלה חיוניות שאין לאף מדינה אחרת". את האופטימיות הזו מסתמכת על זרם של נתוני מאקרו חיוביים שאותן מעוז מציין: "ירידה בגרעון התקציבי בחודשיים הראשונים של השנה התקציבית הנוכחית ב-55 מיליארד דולר ל-290.8 מיליארד דולר, הגרעון המסחרי בחודש אוקטובר ירד לשפל של שנה, הייצוא עלה בתשעת הרבעים האחרונים ב-29%, העלייה המהירה מזה 50 שנה, ירידה במספר המובטלים, במספר דורשי דמי אבטלה, התרחבות הפעילות בתעשיית השירותים, התרחבות פעילות החרושת, עליה חדה ברכישת כלי רכב מייצור מקומי ומייבוא, עליה בהתחלות הבניה, עליה במכירות הקמעונאיות וחידוש הירידה בשיעור החיסכון ל-3.6%, עליה במדד אימון הצרכנים, עליה במדד המשולב לפעילות המשק".
יניב חברון מנהל מחלקת מחקר ואסטרטגיה התייחס לסיכוניים הגלובליים ולהשפעות המחאות הצרכניות. לגבי המשבר בגוש האירו אמר חברון "גוש האירו בדרך למיתון דו שנתי כאשר התפתחויות שליליות נוספות של משבר החובות עוד לפנינו. להערכתנו, מדינות הצנע ושיעור האבטלה הגבוה יכבידו על הצמיחה בשנתיים הקרובות. הסנטימנט העסקי והצרכני מצוי בשפל ועשוי לדכא את הביקושים להשקעה ולצריכה".
בהקשר של המחאה החברתית חברון לא רואה את הסוף "בינתיים יש שמעריכים כי המחאה דעכה והשפעותיה יתפוגגו בהמשך. אולם אנחנו סבורים כי היא רק החלה ובגל הבא היא תגיע ממעמד נמוך יותר ובעוצמה חזקה יותר".
- 7.בית המרקחת לטיפולים 25/12/2011 16:15הגב לתגובה זוידוע שמספר האגדות ב ארצות ערב יש לו מקום של כבוד רב ובנוסף הציבור אוהב להאמין לאגדות. אבל ש הציבור מבין ששוב עבדו עליו הוא גורר את מספר הסיפורים לכיכר המרכזית ושם.....את ההמשך שלמה יספר לכם באופן אישי אים הוא לא ניזרק עדיין מ אקסלנס
- 6.יאיר 25/12/2011 14:16הגב לתגובה זואיש לא יודע מה יהיה בשבוע הבא ואילו כל מיני " מומחים" באים לספר לי מה יהיה במשך שנת 2012.....ישראבלוף - זה כאן !!!!!!!!!!!!!!!!!
- אל דאגה 25/12/2011 15:14הגב לתגובה זורק כצת שקט מאירופה ותוך חודש עליות של 20%
- 5.איציק 25/12/2011 13:52הגב לתגובה זושאלה לשלמה מעוז: האם מנהלי התיקים לא עושים בכוונה ששנת 2011 תסתיים בשלילה כדי שב 2012 יהיו תשואות גבוהות ואז יקבלו על אותה שנה בונוס שמן. זה ההסבר היחיד שאני רואה בגלל הפער הגדול של כמעט 20% בין ארה" ב. הרי המצב בארץ הרבה יותר טוב מאשר ארה" ב. אודה לתשובתך.
- 4.עזבו אתכם 25/12/2011 13:30הגב לתגובה זותחכו לסקירות של אייל גורביץ, הוא תותח הפוך למניות ולשוק,ברגע שינתח לשלילה את פועלים,אפריקה,גזית ואחרות,פשוט קנו,רווחים בטוחים, בדוק, ראו כיל, ניפלאה.
- 3.מעוז צור ישועתי 25/12/2011 11:51הגב לתגובה זותיכון בית תפילתי כי אקסלנס את כספי על המוקד הקריבו ועמלות וגרעונות השביעוני. ולכן שלמה ומנכלי אקסלנס תודה יזבחו וכספי החוסכים לאבדון ילכו.
- 2.אי 25/12/2011 11:39הגב לתגובה זותשואות טובות יותר מ2011 עדיין יכולות להיות תשואות שליליות ב2012
- 1.דן חסכן 25/12/2011 11:30הגב לתגובה זואחרי ההתאוששות עדיין הגרפים יהיו נמוכים בהשוואה לתחילת 2010
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
