פוטאש רוצה עוד נתח מכיל: מבקשת מהמדינה אישור להגדיל אחזקות ל-25%
פוטאש ממשיכה להאמין בכיל, למרות הירידה במניה. ענקית הדשנים הקנדית פנתה לאחרונה למדינת ישראל כדי לקבל את אישורה להגדיל את אחזקותיה בחברה הישראלית לרמה של 25%. פוטאש המחזיקה בכ-13.9% ממניות כיל, נכון להיום, מנהלת מגעים עם משרד האוצר במטרה שיאשר לה את המהלך שבמסגרתו היא תגדיל את אחזקתה בהשקעה של כ-5.2 מיליארד שקל. פוטאש נדרשת לקבל את אישור המדינה למהלך, כיוון שהמדינה מחזיקה מניית זהב בחברה המאפשרת לה זכות וטו למהלכים מסוג זה. כבר היום פוטאש, חברת הדשנים הגדולה בעולם, היא בעלת המניות השנייה בגודלה בכיל, כאשר משפחת עופר הינה בעלת השליטה עם אחזקה של 52.3%. חברת הדשנים הקנדית נכנסה להשקעה בכיל לראשונה בשנת 1998 כשרכשה 10% ממניות החברה בתמורה ל-100 מיליון שקל. הרכישה האחרונה של פוטאש התבצעה בפברואר 2010 כאספה מניות בהיקף של 1.5 מיליארד שקל, שהיוו 2.5% ממניות החברה. מניית כיל איבדה 37% מערכה מתחילת השנה ונסחרת כיום במחירי שפל של מעל לשנתיים.
- 7.קברניט המטוס 19/12/2011 10:50הגב לתגובה זוכיל....לפני המראה..נא להדק חגורות
- 6.אם הדינה מחזיקה היא גם מכתיבה את השער (ל"ת)יעל 19/12/2011 10:31הגב לתגובה זו
- 5.במבליק 19/12/2011 09:57הגב לתגובה זוומשפחת עופר עושים עלינו קופה. משאבי אשלג נפט גז ומים וכו' צריכים להיות בחזקת המדינה ולטובת האזרחים ולא לטובת משפחת טיקונים וקנדים.
- למס 5 19/12/2011 11:21הגב לתגובה זואתה רוצה להפוך את עובדי כיל לעובדי מדינה? משפחת עופר תורמת הרבה כסף למדינה תראה את בנין הלב באיכילוב. למה המדינה לא בנתה? אתה מקשקש בגלל אנשים כמוך ובגלל שלי יחימוביץ המשקיעים רק הפסידו מההשקעה בכיל
- 4.כילכלון 19/12/2011 09:23הגב לתגובה זולפחות 8 למניה
- 3.כיל טסה 19/12/2011 09:21הגב לתגובה זואם הם קונים מהציבור הם ייתנו איזה פרמיה של 15% לפחות.
- 2.כיל והתרגיל 19/12/2011 09:19הגב לתגובה זואז שישתתפו ב 50% בקציר המלח זה אשמת המדינה איפה הם היו כל השנים? בינתיים רק גרמו הפסדים למשקיעים. הנהלת כיל צריכה להפסיק לתרום למדינה ולבנינים כי לא מעריכים את זה אנחנו המשקיעים רק סובלים הם צריכים לתת לנו דיבידנד לפחות של שקל כל רבעון . הדיבידנד פה לא משהו וזה על חשבוננו כי הם תורמים המדינה מקבלת מיסים והטילה מס על הבורסה אז שהיא תתחיל לשחרר כספים בשביל העם. המדינה עשירה ואנחנו נאבקים על כל שקל. נמאס כבר מהעושק הזה ואם כי לא תגדיל את הדיבידנדים אז לעבור למניות אחרות כמו דלק רכב.
- 1.אלי 19/12/2011 09:07הגב לתגובה זוהיום יתחיל הראלי
תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטהראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"
ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?
בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי.
בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015
בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,
והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.
"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו, והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.
"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.
- החברה של ראש המוסד לשעבר עשתה אקזיט של 700 מיליון דולר
- מנכ"ל וויקס, תמיר פרדו, יוחנן דנינו ושותפות המו"פ שתונפק בקרוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.
"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.
תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטהראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"
ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?
בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי.
בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015
בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,
והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.
"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו, והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.
"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.
- החברה של ראש המוסד לשעבר עשתה אקזיט של 700 מיליון דולר
- מנכ"ל וויקס, תמיר פרדו, יוחנן דנינו ושותפות המו"פ שתונפק בקרוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.
"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.
