השפן של רמי שביט והמשביר לצרכן
בשבועות האחרונים חבטו השווקים באיגרות החוב של חברת המשביר לצרכן ללא רחם. אגרת החוב של החברה מסדרה ב', סדרת חוב מרכזית אשר היקפה הכספי מסתכם בכ-100 מליון שקל ע.נ צנחה בחדות. מחיר איגרת החוב צנח מרמה של כ-80 אגורות בתאריך ה-8/11/2011, לרמה של 50 אגורות בפתיחת המסחר ב-1/12/2011, לפני שתיקנו מעט כלפי מעלה. מדובר על אותה אגרת חוב אשר המשקיעים שילמו עבורה כ-100 אגורות בהנפקה בחודש ינואר השנה. כלומר תוך פחות משנה נחתכה אגרת החוב של החברה בלא פחות מ-50%.
השוק אמר בשפתו שלו, כי הוא אינו מאמין בכושר ההחזר של החברה, ותשואות אגרות החוב גירדו את רמת 30% או בהגה שוק הונית, נתנו לה את התגית של "אג"ח זבל". ניתן לתלות חלק מירידות השערים באגרות החוב באווירה השלילית בשוק אגרות החוב הקונצרניות בכלל ובאווירה השלילית כנגד חברות ממונפות בפרט. אולם ברור כי ליבת ירידת מחיר אגרות החוב של המשביר נובעת מאמון נמוך של הפעילים בשוק במודל העסקי של החברה.
בתאריך ה-30/11/2011, היום האחרון לתקופת הדו"חות הכספיים לרבעון השלישי, "בזמן הפציעות" שאחרי תום המסחר בבורסת תל אביב, פרסמה המשביר לצרכן את דו"חותיה הכספיים לרבעון השלישי של שנת 2011. בדרך כלל, כאשר חברות מפרסמות דו"חות כספיים בתזמון שכזה, נהוג להניח כי מדובר בדו"חות כספיים רעים שהנהלת החברה חפצה להצניע. אולם הפעם תמונת המצב אשר השתקפה מן הדו"חות הייתה שונה בתכלית.
חברת המשביר לצרכן השכילה ברבעון השלישי של השנה, רבעון של מחאה חברתית אשר גבה מחיר כבד מרשתות קמעונאיות אחרות, להציג רווחיות תפעולית בארבעה מתוך חמישה מגזרים עסקיים ולצמצם הפסדים במגזר העסקי החמישי אשר הינו מגזר התעופה. זאת על אף העובדה כי חודש החגים התפצל השנה בין הרבעון השלישי והרבעון הרביעי של השנה.
הצמיחה בהכנסות והשיפור ברווחיות התפעולית בחברות ניו-פארם, אופיס דיפו וסיבוס מעודדת, ואילו פעילות בתי הכולבו הינה החוליה היציבה בקבוצה מזה תקופה. ביקורת רבות, וחלקן צודקות, שמע וקרא מר רמי שביט - הרוח החיה מאחורי המשביר לצרכן אודות קדחת המיזמים והעסקאות אשר ביצע ויש בכוונתו לבצע, אולם הפעם מגיע לו לשם שינוי מעט מילים טובות ומנת אשראי נוספת לפני שחורצים את דינו.
אמנם הרווחיות של הפעילויות העסקיות בקבוצה אינה מספקת ובחלקה שבירה, אולם אם אכן מדובר במגמה חיובית בעסקים, אשר החלה ברבעון הנוכחי, יוכל רמי שביט להשיב את אמון השווקים וללעוג לכל אלה שכבר מיהרו להספיד אותו. הדרך לרווחיות פרמננטית משמעותית במשביר לצרכן עדיין ארוכה. זאת על רקע אתגרים עסקיים והאטה כלכלית מתקרבת. אבל אין ספק כי לפחות על בסיס התוצאות ברבעון השלישי של השנה יש למשקיעים באגרות החוב של המשביר לצרכן מקום גדול יותר לאופטימיות.
אנו סבורים כי טוב יעשה רמי שביט אם יחתור לאיתור שותף עסקי שישקיע בהון מניות החברה ויחזק את מבנה ההון של החברה. בדרך זו תאלץ אומנם קבוצת שביט להיפרד מחלק לא מבוטל ממניות הבייבי האהוב שלה. אך תזכה לתנופה מחודשת בשוק ההון אשר תבוא לידי ביטוי בעלייה מהותי במחיר החוב, ותאפשר לחברה להתמודד עם שלל היוזמות העסקיות אותן היא מקדמת.
- 4.רוני 08/12/2011 12:21הגב לתגובה זוזה בחור בשם אורן, בכיר באחת החברות בקבוצה...
- 3.תוהה 08/12/2011 10:39הגב לתגובה זוכותה יקר, למיטב ידיעתי אייס דיפו אינה משתייכת לקבוצת החברות של רמי שביט, אלא לגאון סחר. אגב, סרט עצוב בפני עצמו. אנא ממך תקן את הדרוש תיקון והקפד להבא.
- אופיס דיפו (ל"ת)המדייק 08/12/2011 22:54הגב לתגובה זו
- 2.משקיע במשביר 08/12/2011 10:19הגב לתגובה זואבל זה לא אומר שאני מוכר בלופים. יורשה לי לכתוב שאני מסכים איתו. המשביר הוא הוולמארט או הטארגט של ישראל, ובמשברים כלכליים הרשתות האלה פורחות, בדיוק כמו רמי לוי. ולא לשכוח את חנות הדגל בכיכר ציון בירושלים. אני רכשתי מניות ואגח של המשביר במחירים נמוכים עד מגוחכים, ולדעתי כבר ברבעון ארבע אני אראה רווחים משמעותיים.
- אני באותו מצב. מקווה שאני לא עושה שטויות :-) (ל"ת)אלון 08/12/2011 13:01הגב לתגובה זו
- 1.מדבר מפוזיציה 08/12/2011 09:20הגב לתגובה זוכמה כספי פנסיה השחלת שם
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
