השפן של רמי שביט והמשביר לצרכן
בשבועות האחרונים חבטו השווקים באיגרות החוב של חברת המשביר לצרכן ללא רחם. אגרת החוב של החברה מסדרה ב', סדרת חוב מרכזית אשר היקפה הכספי מסתכם בכ-100 מליון שקל ע.נ צנחה בחדות. מחיר איגרת החוב צנח מרמה של כ-80 אגורות בתאריך ה-8/11/2011, לרמה של 50 אגורות בפתיחת המסחר ב-1/12/2011, לפני שתיקנו מעט כלפי מעלה. מדובר על אותה אגרת חוב אשר המשקיעים שילמו עבורה כ-100 אגורות בהנפקה בחודש ינואר השנה. כלומר תוך פחות משנה נחתכה אגרת החוב של החברה בלא פחות מ-50%.
השוק אמר בשפתו שלו, כי הוא אינו מאמין בכושר ההחזר של החברה, ותשואות אגרות החוב גירדו את רמת 30% או בהגה שוק הונית, נתנו לה את התגית של "אג"ח זבל". ניתן לתלות חלק מירידות השערים באגרות החוב באווירה השלילית בשוק אגרות החוב הקונצרניות בכלל ובאווירה השלילית כנגד חברות ממונפות בפרט. אולם ברור כי ליבת ירידת מחיר אגרות החוב של המשביר נובעת מאמון נמוך של הפעילים בשוק במודל העסקי של החברה.
בתאריך ה-30/11/2011, היום האחרון לתקופת הדו"חות הכספיים לרבעון השלישי, "בזמן הפציעות" שאחרי תום המסחר בבורסת תל אביב, פרסמה המשביר לצרכן את דו"חותיה הכספיים לרבעון השלישי של שנת 2011. בדרך כלל, כאשר חברות מפרסמות דו"חות כספיים בתזמון שכזה, נהוג להניח כי מדובר בדו"חות כספיים רעים שהנהלת החברה חפצה להצניע. אולם הפעם תמונת המצב אשר השתקפה מן הדו"חות הייתה שונה בתכלית.
חברת המשביר לצרכן השכילה ברבעון השלישי של השנה, רבעון של מחאה חברתית אשר גבה מחיר כבד מרשתות קמעונאיות אחרות, להציג רווחיות תפעולית בארבעה מתוך חמישה מגזרים עסקיים ולצמצם הפסדים במגזר העסקי החמישי אשר הינו מגזר התעופה. זאת על אף העובדה כי חודש החגים התפצל השנה בין הרבעון השלישי והרבעון הרביעי של השנה.
הצמיחה בהכנסות והשיפור ברווחיות התפעולית בחברות ניו-פארם, אופיס דיפו וסיבוס מעודדת, ואילו פעילות בתי הכולבו הינה החוליה היציבה בקבוצה מזה תקופה. ביקורת רבות, וחלקן צודקות, שמע וקרא מר רמי שביט - הרוח החיה מאחורי המשביר לצרכן אודות קדחת המיזמים והעסקאות אשר ביצע ויש בכוונתו לבצע, אולם הפעם מגיע לו לשם שינוי מעט מילים טובות ומנת אשראי נוספת לפני שחורצים את דינו.
אמנם הרווחיות של הפעילויות העסקיות בקבוצה אינה מספקת ובחלקה שבירה, אולם אם אכן מדובר במגמה חיובית בעסקים, אשר החלה ברבעון הנוכחי, יוכל רמי שביט להשיב את אמון השווקים וללעוג לכל אלה שכבר מיהרו להספיד אותו. הדרך לרווחיות פרמננטית משמעותית במשביר לצרכן עדיין ארוכה. זאת על רקע אתגרים עסקיים והאטה כלכלית מתקרבת. אבל אין ספק כי לפחות על בסיס התוצאות ברבעון השלישי של השנה יש למשקיעים באגרות החוב של המשביר לצרכן מקום גדול יותר לאופטימיות.
אנו סבורים כי טוב יעשה רמי שביט אם יחתור לאיתור שותף עסקי שישקיע בהון מניות החברה ויחזק את מבנה ההון של החברה. בדרך זו תאלץ אומנם קבוצת שביט להיפרד מחלק לא מבוטל ממניות הבייבי האהוב שלה. אך תזכה לתנופה מחודשת בשוק ההון אשר תבוא לידי ביטוי בעלייה מהותי במחיר החוב, ותאפשר לחברה להתמודד עם שלל היוזמות העסקיות אותן היא מקדמת.
- 4.רוני 08/12/2011 12:21הגב לתגובה זוזה בחור בשם אורן, בכיר באחת החברות בקבוצה...
- 3.תוהה 08/12/2011 10:39הגב לתגובה זוכותה יקר, למיטב ידיעתי אייס דיפו אינה משתייכת לקבוצת החברות של רמי שביט, אלא לגאון סחר. אגב, סרט עצוב בפני עצמו. אנא ממך תקן את הדרוש תיקון והקפד להבא.
- אופיס דיפו (ל"ת)המדייק 08/12/2011 22:54הגב לתגובה זו
- 2.משקיע במשביר 08/12/2011 10:19הגב לתגובה זואבל זה לא אומר שאני מוכר בלופים. יורשה לי לכתוב שאני מסכים איתו. המשביר הוא הוולמארט או הטארגט של ישראל, ובמשברים כלכליים הרשתות האלה פורחות, בדיוק כמו רמי לוי. ולא לשכוח את חנות הדגל בכיכר ציון בירושלים. אני רכשתי מניות ואגח של המשביר במחירים נמוכים עד מגוחכים, ולדעתי כבר ברבעון ארבע אני אראה רווחים משמעותיים.
- אני באותו מצב. מקווה שאני לא עושה שטויות :-) (ל"ת)אלון 08/12/2011 13:01הגב לתגובה זו
- 1.מדבר מפוזיציה 08/12/2011 09:20הגב לתגובה זוכמה כספי פנסיה השחלת שם

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
