מחקר BDO: כמות הקניונים בעוטף י-ם - הנמוכה בישראל ביחס לאוכלוסייה
כלכלני BDO מיפו את שטחי המסחר בארץ והשוו אותם מול נתוני פיזור האוכלוסייה בישראל. על פי המחקר באזור עוטף ירושלים, הכולל את מעלה אדומים, מבשרת ציון ועד בית שמש, יש כ- 14 קניונים בשטח כולל של כ-192 אלפי מ"ר של שטחי מסחר בקניונים. שקלול נתוני האוכלוסייה מעלה כי על כל מ"ר שטחי מסחר באזור יש כ- 5.3 נפשות.
איזור המרכז, בין גדרה לחדרה, מוביל את הרשימה עם כ- 70 קניונים בשטח כולל של כ-1,127 אלפי מ"ר של שטחים מסחריים המובילים ליחס של כ- 2.9 נפשות לכל מ"ר קניון, מתוכם 16 קניונים רק באזור השרון. באזור צפון הארץ, חדרה וצפונה, יש כ-47 קניונים בשטח כולל של כ- 662 אלפי מ"ר של שטחים מסחריים כך שיש כ- 3.3 נפשות לכל מ"ר, ובאזור הדרום, גדרה ודרומה, יש כ- 27 קניונים וכ- 3 נפשות לכל מ"ר קניון .המיפוי כולל קניונים ומרכזי מסחר גדולים ובינוניים בלבד ששטחם המסחרי 5,000 מ"ר לפחות.
מהשוואה לשנה קודמת שבה נערך מיפוי זהה עולה כי בכל האזורים חלה עלייה בשטחי המסחר לנפש אך היחס בין האזורים נשמר ואזור עוטף ירושלים גם בשנה שעברה היה בתחתית הדירוג עם כמות שטחי המסחר הנמוכה ביותר לנפש (כ- 8 נפשות למ"ר בירושלים לעומת כ- 4.4 נפשות למ"ר במרכז,כ- 4.3 נפשות למ"ר בדרום וכ- 5.3 נפשות למ"ר בצפון )
בשנה שחלפה מאז המיפוי הקודם, נבנו ברחבי הארץ מרכזי מסחר גדולים חדשים במקביל להרחבות משמעותיות של מרכזי מסחר קיימים. כך למשל קניון הזהב בראשון לציון צפוי להכפיל את גודלו עם השלמת פתיחתו של השלב החדש ולקניון הגדול בפתח תקווה נתווספה קומת מסחר ושטחים נוספים. מאז המיפוי הקודם נבנו בצפון הארץ מרכזי קניות חדשים בין השאר בחדרה, טבריה ובעכו. בדרום הארץ נבנו מרכזי קניות גדולים בבאר שבע ונתיבות ואילו באזור ירושלים הממוקמת בתחתית היצע שטחי המסחר לנפש, נבנה קניון אחד באזור רמות.
לדברי רו"ח דן אטיאס, שעמד בראש המחקר, "ירושלים הייתה והינה יעד אטרקטיבי ליזמים רבים במטרה להקים בה מרכז מסחרי גדול ומוביל אך היא סובלת מהעדר בקרקע מתאימה שהיא זמינה להקמה. מתפתחת מגמה של הקמת מרכזי מסחר אזוריים או שכונתיים בגודל בינוני הכוללים תמהיל בסיסי המשרת את צורכי היום-יום של תושבי האזור וכולל בדרך כלל סופרמרקט, בנק, בית קפה, פארם, מזון מהיר ועוד מספר בתי עסק."
אטיאס מוסיף כי גם מגמת ה'חזרה לרחוב' שמובילות מספר רשתות גדולות בתחום האופנה קורמת עור וגידים ואזורים מרכזיים בערים מקבלים תמהיל של חלק מבתי העסק המוכרים לנו בקניונים. "במקביל, מצוקת הדיור ופיתוח התשתיות המואץ אשר הובילו להגירה של אוכלוסיות חזקות לשולי הפריפריה האיצו את העלייה בכוח הקניה באזורים אלו והפכו אותם לאטרקטיביים ליזמי נדל"ן שהקימו בהם מרכזי מסחר."
- 1.חרדים כמעט ולא קונים בקניונים (ל"ת)סטטיסטיקה ללא משמעות 07/12/2011 15:06הגב לתגובה זו
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.

- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
