מחקר BDO: כמות הקניונים בעוטף י-ם - הנמוכה בישראל ביחס לאוכלוסייה

לפי מחקר פירמת רואי החשבון, מספר הנפשות למ"ר קניונים באזור ירושלים עומד על 5.3, זאת לעומת 2.9 במרכז הארץ
לירן סהר | (1)

כלכלני BDO מיפו את שטחי המסחר בארץ והשוו אותם מול נתוני פיזור האוכלוסייה בישראל. על פי המחקר באזור עוטף ירושלים, הכולל את מעלה אדומים, מבשרת ציון ועד בית שמש, יש כ- 14 קניונים בשטח כולל של כ-192 אלפי מ"ר של שטחי מסחר בקניונים. שקלול נתוני האוכלוסייה מעלה כי על כל מ"ר שטחי מסחר באזור יש כ- 5.3 נפשות.

איזור המרכז, בין גדרה לחדרה, מוביל את הרשימה עם כ- 70 קניונים בשטח כולל של כ-1,127 אלפי מ"ר של שטחים מסחריים המובילים ליחס של כ- 2.9 נפשות לכל מ"ר קניון, מתוכם 16 קניונים רק באזור השרון. באזור צפון הארץ, חדרה וצפונה, יש כ-47 קניונים בשטח כולל של כ- 662 אלפי מ"ר של שטחים מסחריים כך שיש כ- 3.3 נפשות לכל מ"ר, ובאזור הדרום, גדרה ודרומה, יש כ- 27 קניונים וכ- 3 נפשות לכל מ"ר קניון .המיפוי כולל קניונים ומרכזי מסחר גדולים ובינוניים בלבד ששטחם המסחרי 5,000 מ"ר לפחות.

מהשוואה לשנה קודמת שבה נערך מיפוי זהה עולה כי בכל האזורים חלה עלייה בשטחי המסחר לנפש אך היחס בין האזורים נשמר ואזור עוטף ירושלים גם בשנה שעברה היה בתחתית הדירוג עם כמות שטחי המסחר הנמוכה ביותר לנפש (כ- 8 נפשות למ"ר בירושלים לעומת כ- 4.4 נפשות למ"ר במרכז,כ- 4.3 נפשות למ"ר בדרום וכ- 5.3 נפשות למ"ר בצפון )

בשנה שחלפה מאז המיפוי הקודם, נבנו ברחבי הארץ מרכזי מסחר גדולים חדשים במקביל להרחבות משמעותיות של מרכזי מסחר קיימים. כך למשל קניון הזהב בראשון לציון צפוי להכפיל את גודלו עם השלמת פתיחתו של השלב החדש ולקניון הגדול בפתח תקווה נתווספה קומת מסחר ושטחים נוספים. מאז המיפוי הקודם נבנו בצפון הארץ מרכזי קניות חדשים בין השאר בחדרה, טבריה ובעכו. בדרום הארץ נבנו מרכזי קניות גדולים בבאר שבע ונתיבות ואילו באזור ירושלים הממוקמת בתחתית היצע שטחי המסחר לנפש, נבנה קניון אחד באזור רמות.

לדברי רו"ח דן אטיאס, שעמד בראש המחקר, "ירושלים הייתה והינה יעד אטרקטיבי ליזמים רבים במטרה להקים בה מרכז מסחרי גדול ומוביל אך היא סובלת מהעדר בקרקע מתאימה שהיא זמינה להקמה. מתפתחת מגמה של הקמת מרכזי מסחר אזוריים או שכונתיים בגודל בינוני הכוללים תמהיל בסיסי המשרת את צורכי היום-יום של תושבי האזור וכולל בדרך כלל סופרמרקט, בנק, בית קפה, פארם, מזון מהיר ועוד מספר בתי עסק."

אטיאס מוסיף כי גם מגמת ה'חזרה לרחוב' שמובילות מספר רשתות גדולות בתחום האופנה קורמת עור וגידים ואזורים מרכזיים בערים מקבלים תמהיל של חלק מבתי העסק המוכרים לנו בקניונים. "במקביל, מצוקת הדיור ופיתוח התשתיות המואץ אשר הובילו להגירה של אוכלוסיות חזקות לשולי הפריפריה האיצו את העלייה בכוח הקניה באזורים אלו והפכו אותם לאטרקטיביים ליזמי נדל"ן שהקימו בהם מרכזי מסחר."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חרדים כמעט ולא קונים בקניונים (ל"ת)
    סטטיסטיקה ללא משמעות 07/12/2011 15:06
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).