בלילה שבין שני לשלישי הודיעה סוכנות הדירוג S&P כי היא מכניסה ל'רשימה שחורה' את הדירוג של 15 ממדינות גוש האירו. יום אחרי אותה הודעה, שיגרה הסוכנות איום דומה גם בעניין הדירוג של קרן הסיוע (EFSF). המשמעות היא שללא שיפור במצב, הסוכנות תחתוך את דירוג החוב של מדינות גוש האירו ובראשן גרמניה וצרפת. חדשות איומות? לא בטוח - יש כאן 'משחק' שפשוט עבר שלב, והסוחרים חייבים להיות ערים לעניין הזה.

ב'תורת המשחקים' קיימת אסטרטגיה שנקראת 'הליכה על הסף'. כלומר יצירה מכוונת של סיכון. הרעיון הוא לגרום לצד השני סיכון בלתי נסבל כדי לגרום לו לעשות את שדורשים ממנו. לפני שנראה איך העניין "מתלבש" על הסיטואציה הנוכחית באירופה, בואו נלך לדוגמה הקלאסית בתורת המשחקים.

באוקטובר 1962 עמד העולם על סף מלחמה גרעינית, מנהיג ברית המועצת ניקיטה חרושצ'וב הציב טילים גרעינים בקובה, 150 ק"מ מארה"ב. תגובת הנשיא קנדי הייתה מצור ימי על קובה. המצב היה רגע מפיצוץ הרסני, אך לאחר מספר ימים חרושצ'וב סילק את הטילים מקובה והמשבר הסתיים. קנדי למעשה הביא את מנהיג רוסיה ללכת על סף תהום, וזה האחרון לא אהב את מה שהוא ראה מהצד השני - ולכן נסוג.

נחזור לאירופה של 2011. יוון במשבר חמור וכך גם מדינות גדולות יותר כמו איטליה וספרד. העולם יכול לסייע, אבל הוא רוצה להביא את הכלכלות המתקשות ללכת על סף תהום, אחרת לא יהיה כל תמריץ לבצע את תוכניות הצנע הנדרשות והמשבר לא באמת יפתר. מרקל אולי לא שמחה על כך שתשואת האג"ח של איטליה טיפסה בשבוע שעבר ל-7.3%, אבל גם היא יודעת שזה משרת את המטרה שלה בצורה הטובה ביותר - להפעיל לחץ על ממשלת איטליה ליזום צעדי צנע ולהבהיר לאזרחי איטליה שהמצב חמור כ"כ שהם חייבים לקבל בהבנה את אותם צעדים.

כך היו הדברים גם בעניין יוון. מדינות הגוש הבהירו ליווונים - אם לא תבצעו את הקיצוצים הכואבים, לא תקבלו את הסיוע ותגיעו לקריסה כלכלית. כלומר הבהירו שהאלטרנטיבה גרועה יותר - הוליכו את היוונים על סף תהום ואילצו אותם לבצע צעדי צנע חריפים. מיותר לציין שהדאגה של מדינות גוש האירו לא הייתה לאזרח היווני שיפגע מקריסה כלכלית אלא לאזרח הגרמני, הצרפתי או האיטלקי שייפגע כתוצאה מאפקט הדומינו. אבל זה הרי ליבת תורת המשחקים.

השלב הנוסף ב'משחק' - השלב החשוב ביותר

עד כאן במאמר אין שום חדש. המצב כפי שתארתי אותו התנהל שבועות ארוכים. גרמניה ושאר חברות הגוש איימו על המדינות המתקשות ואלו האחרונות, נאלצו לבצע צעדי צנע. מה השתנה? השלב הנוסף במשחק.

נחזור למשבר הטילים בקובה 1962. לא ניתן שם כל אוליטמטום מצד קנדי לברית המועצות להזיז את הטילים, כיוון שאף אחד לא האמין לאולטימטום הזה. הרי פעולה אגרסיבית מצד ארה"ב הייתה יוצרת מלחמה גרעינית. לכן גם אם קנדי היה קובע אולטימטום, הוא היה נאלץ להזיז אותו כל הזמן כי האלטרנטיבה היא הרסנית, וזה היה שוחק את אמינות האיום.

בסרט 'אזעקת שווא' מתואר כיצד הרוסים בנו 'מתקן יום הדין' שמאתר כל חדירה אמריקנית ומפעיל באופן אוטומטי את מנגנון התגובה. אם קנדי היה מכריז על אולטימום אוטומטי, האיום שלו היה הופך לאמין הרבה יותר.

ושוב באירופה, הבעיה עם איומים היא שיש להם נטייה להישחק. אחרי שבועות אם לא חודשים, האיום לגבי קריסה כלכלית אפילו של איטליה נשמע כבר פחות ופחות נורא. אם לפני חודשיים הייתה תחושה ש-7% תשואה באג"ח האיטלקיות זה סוף העולם, עכשיו זה כבר נראה כמו סתם עוד יום משברי. הבעיה היא שזה לא מצב שיכול להימשך (באנגלית זה נשמע יותר טוב - unsustainable). בקיצור, היה צורך להוסיף אמינות לאיום הזה בקריסה - אולטימטום.

ואז באה סוכנות S&P. בלילה שבין שני לשלישי הודיעו בסוכנות שהם מכניסים את דירוג האשראי של 15 ממדינות גוש האירו (למעט יוון וקפריסין שכבר חטפו) לרשימת המעקב עם השלכות שליליות. המשמעות, אם תוך 90 יום אין שיפור במצב אז הדירוג מופחת (ואחרי המהלך של הסוכנות בארה"ב - אף אחד לא מטיל ספק באיום הנוכחי). הכותרות צעקו - "תרחיש יום הדין", בפועל - זה האיום השחוק שקיבל כעת את האמינות שכל כך הייתה חסרה לו.

אם עד עכשיו היו כלכלנים שכמעט זלזלו במצב בגלל שתמיד היה פיתרון באופק (הדפסת כספים לצורך קרן סיוע, הנפקת אירו-בונדס וכו'), עכשיו הבעיה היא שאי אפשר להמשיך למרוח את הזמן - יש 90 יום, אחרת הכל יכול לצאת משליטה.

וזה הזמן לחזור לשורת הכותרת - למה זה כ"כ טוב לשווקים?

מבחינת המשקיעים, המצב הנוכחי הוא בלתי נסבל. אין שום אפשרות להתאוששות של ממש בשווקים כל עוד האיום בקריסה ממשיך לרחף. עם זאת, כעת כשהאיום קיבל מישנה אמינות, אין צורך לממש אותו - כולם מבינים שחובה לרדת מהעץ במהירות האפשרית, כי הפיצוץ הפך פתאום לקרוב.

המסקנה המתבקשת - תוך 90 יום המשבר באירופה מגיע לסיומו בדרך זו או אחרת. יכול להיות שהדרך תהיה קשה, אבל כאשר עננת אי הוודאות תוסר - ההתאוששת בשווקים בוא תבוא, והבורסה - היא כבר תצפה את הבאות ותתחיל לרוץ כמו שרק היא יודעת, עוד לפני שעננת האבק האחרונה תעלם באופק.