האיום של S&P, זה בכלל מעולה לשווקים, ואולי אף מסמן ראלי

יוסי פינק | (28)

בלילה שבין שני לשלישי הודיעה סוכנות הדירוג S&P כי היא מכניסה ל'רשימה שחורה' את הדירוג של 15 ממדינות גוש האירו. יום אחרי אותה הודעה, שיגרה הסוכנות איום דומה גם בעניין הדירוג של קרן הסיוע (EFSF). המשמעות היא שללא שיפור במצב, הסוכנות תחתוך את דירוג החוב של מדינות גוש האירו ובראשן גרמניה וצרפת. חדשות איומות? לא בטוח - יש כאן 'משחק' שפשוט עבר שלב, והסוחרים חייבים להיות ערים לעניין הזה.

ב'תורת המשחקים' קיימת אסטרטגיה שנקראת 'הליכה על הסף'. כלומר יצירה מכוונת של סיכון. הרעיון הוא לגרום לצד השני סיכון בלתי נסבל כדי לגרום לו לעשות את שדורשים ממנו. לפני שנראה איך העניין "מתלבש" על הסיטואציה הנוכחית באירופה, בואו נלך לדוגמה הקלאסית בתורת המשחקים.

באוקטובר 1962 עמד העולם על סף מלחמה גרעינית, מנהיג ברית המועצת ניקיטה חרושצ'וב הציב טילים גרעינים בקובה, 150 ק"מ מארה"ב. תגובת הנשיא קנדי הייתה מצור ימי על קובה. המצב היה רגע מפיצוץ הרסני, אך לאחר מספר ימים חרושצ'וב סילק את הטילים מקובה והמשבר הסתיים. קנדי למעשה הביא את מנהיג רוסיה ללכת על סף תהום, וזה האחרון לא אהב את מה שהוא ראה מהצד השני - ולכן נסוג.

נחזור לאירופה של 2011. יוון במשבר חמור וכך גם מדינות גדולות יותר כמו איטליה וספרד. העולם יכול לסייע, אבל הוא רוצה להביא את הכלכלות המתקשות ללכת על סף תהום, אחרת לא יהיה כל תמריץ לבצע את תוכניות הצנע הנדרשות והמשבר לא באמת יפתר. מרקל אולי לא שמחה על כך שתשואת האג"ח של איטליה טיפסה בשבוע שעבר ל-7.3%, אבל גם היא יודעת שזה משרת את המטרה שלה בצורה הטובה ביותר - להפעיל לחץ על ממשלת איטליה ליזום צעדי צנע ולהבהיר לאזרחי איטליה שהמצב חמור כ"כ שהם חייבים לקבל בהבנה את אותם צעדים.

כך היו הדברים גם בעניין יוון. מדינות הגוש הבהירו ליווונים - אם לא תבצעו את הקיצוצים הכואבים, לא תקבלו את הסיוע ותגיעו לקריסה כלכלית. כלומר הבהירו שהאלטרנטיבה גרועה יותר - הוליכו את היוונים על סף תהום ואילצו אותם לבצע צעדי צנע חריפים. מיותר לציין שהדאגה של מדינות גוש האירו לא הייתה לאזרח היווני שיפגע מקריסה כלכלית אלא לאזרח הגרמני, הצרפתי או האיטלקי שייפגע כתוצאה מאפקט הדומינו. אבל זה הרי ליבת תורת המשחקים.

השלב הנוסף ב'משחק' - השלב החשוב ביותר

עד כאן במאמר אין שום חדש. המצב כפי שתארתי אותו התנהל שבועות ארוכים. גרמניה ושאר חברות הגוש איימו על המדינות המתקשות ואלו האחרונות, נאלצו לבצע צעדי צנע. מה השתנה? השלב הנוסף במשחק.

נחזור למשבר הטילים בקובה 1962. לא ניתן שם כל אוליטמטום מצד קנדי לברית המועצות להזיז את הטילים, כיוון שאף אחד לא האמין לאולטימטום הזה. הרי פעולה אגרסיבית מצד ארה"ב הייתה יוצרת מלחמה גרעינית. לכן גם אם קנדי היה קובע אולטימטום, הוא היה נאלץ להזיז אותו כל הזמן כי האלטרנטיבה היא הרסנית, וזה היה שוחק את אמינות האיום.

בסרט 'אזעקת שווא' מתואר כיצד הרוסים בנו 'מתקן יום הדין' שמאתר כל חדירה אמריקנית ומפעיל באופן אוטומטי את מנגנון התגובה. אם קנדי היה מכריז על אולטימום אוטומטי, האיום שלו היה הופך לאמין הרבה יותר.

ושוב באירופה, הבעיה עם איומים היא שיש להם נטייה להישחק. אחרי שבועות אם לא חודשים, האיום לגבי קריסה כלכלית אפילו של איטליה נשמע כבר פחות ופחות נורא. אם לפני חודשיים הייתה תחושה ש-7% תשואה באג"ח האיטלקיות זה סוף העולם, עכשיו זה כבר נראה כמו סתם עוד יום משברי. הבעיה היא שזה לא מצב שיכול להימשך (באנגלית זה נשמע יותר טוב - unsustainable). בקיצור, היה צורך להוסיף אמינות לאיום הזה בקריסה - אולטימטום.

ואז באה סוכנות S&P. בלילה שבין שני לשלישי הודיעו בסוכנות שהם מכניסים את דירוג האשראי של 15 ממדינות גוש האירו (למעט יוון וקפריסין שכבר חטפו) לרשימת המעקב עם השלכות שליליות. המשמעות, אם תוך 90 יום אין שיפור במצב אז הדירוג מופחת (ואחרי המהלך של הסוכנות בארה"ב - אף אחד לא מטיל ספק באיום הנוכחי). הכותרות צעקו - "תרחיש יום הדין", בפועל - זה האיום השחוק שקיבל כעת את האמינות שכל כך הייתה חסרה לו.

אם עד עכשיו היו כלכלנים שכמעט זלזלו במצב בגלל שתמיד היה פיתרון באופק (הדפסת כספים לצורך קרן סיוע, הנפקת אירו-בונדס וכו'), עכשיו הבעיה היא שאי אפשר להמשיך למרוח את הזמן - יש 90 יום, אחרת הכל יכול לצאת משליטה.

וזה הזמן לחזור לשורת הכותרת - למה זה כ"כ טוב לשווקים?

מבחינת המשקיעים, המצב הנוכחי הוא בלתי נסבל. אין שום אפשרות להתאוששות של ממש בשווקים כל עוד האיום בקריסה ממשיך לרחף. עם זאת, כעת כשהאיום קיבל מישנה אמינות, אין צורך לממש אותו - כולם מבינים שחובה לרדת מהעץ במהירות האפשרית, כי הפיצוץ הפך פתאום לקרוב.

המסקנה המתבקשת - תוך 90 יום המשבר באירופה מגיע לסיומו בדרך זו או אחרת. יכול להיות שהדרך תהיה קשה, אבל כאשר עננת אי הוודאות תוסר - ההתאוששת בשווקים בוא תבוא, והבורסה - היא כבר תצפה את הבאות ותתחיל לרוץ כמו שרק היא יודעת, עוד לפני שעננת האבק האחרונה תעלם באופק.

תגובות לכתבה(28):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 25.
    הרבה זמן בעסק 10/12/2011 19:36
    הגב לתגובה זו
    אין ספק שיוסי פינק מוסיף מימד פסיכולוגי וייחודי על השוק, אני אוהב את הראש שלו, תפיסה מעניינת, נמתין בסבלנות.
  • מסכים עם כל מילה (ל"ת)
    יאיר 10/12/2011 21:14
    הגב לתגובה זו
  • 24.
    22 09/12/2011 20:11
    הגב לתגובה זו
    צמחיה התכווצות וצמיחה בטווח משקיע טוב צריך להסתכל לטווח ארוך ולנטרל את האמוציות של הירידות " החבר הכי טוב של תשואה הוא הזמן, ומי שלא משתמש בו מפסיד "
  • 23.
    שחר 08/12/2011 09:16
    הגב לתגובה זו
    יכול להתנבא מה יהיה בעתיד.במציאות אין נביאים.יש נותני השערות.חלק מההשערות מתממשות וחלק לא.
  • 22.
    מהפה שלך לאלוהים (ל"ת)
    רוני 08/12/2011 01:06
    הגב לתגובה זו
  • 21.
    מדד הקיו קיו יעלה עד 59 ודאי נא לעקוב (ל"ת)
    הברבור הירוק 08/12/2011 00:05
    הגב לתגובה זו
  • 20.
    גולש 07/12/2011 17:52
    הגב לתגובה זו
    שום סיבה להגיע לשיאים חדשים הפצע פצע קשה אולי תמצא התרופה שתגרום לכך שהחולה לא ימות אך החולה חולה אנוש ויקח לו זמן רב להתאושש
  • 19.
    הלוואי היה לי פוזיציות כמוכם (ל"ת)
    עם הארץ 07/12/2011 17:18
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    אלכס 07/12/2011 16:02
    הגב לתגובה זו
    ורק אחר כך דישדוש ארוך, ורק אחר כך ראלי, פינק היקר
  • 17.
    נהנתי לקרוא, תודה (ל"ת)
    צפוני גלילי 07/12/2011 15:49
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    העורך האופטימי 07/12/2011 15:41
    הגב לתגובה זו
    כותב כל הזמן רק דברים אופטימיים כביכול. מכל דבר אתה מנסה להראות איך זה תומך בעליות. מה יוצא לך מזה? תיהיה קצת פסימי לפעמים
  • 15.
    אני 07/12/2011 14:43
    הגב לתגובה זו
    מבריק!
  • 14.
    אחח...אני אוהב את האופטימיים האלה... (ל"ת)
    מצחיק 07/12/2011 13:18
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    כתבה מרתקת, אהבתי! (ל"ת)
    יעל 07/12/2011 12:46
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    ליאור 07/12/2011 12:18
    הגב לתגובה זו
    בור שחופרים במשך שנים רבות לא נעלם ב 90 ימים, תחשוב יותר לכיוון של 90 חודשים. גם אם ישימו פלסתר הפצע ימשיך לדמם.
  • 11.
    אגב ככה היה עם בר סטרנס רגע לפני לימן ברדרס (ל"ת)
    **** 07/12/2011 11:27
    הגב לתגובה זו
  • הרואה למרחקים 07/12/2011 12:23
    הגב לתגובה זו
    מר פינק היקר תתבונן סביבך הרי האנושות העכשווית סוממה עיי צריכה חזירית וללא בקרה ועכשיו יש חור ענק בתקציב,ומה שהולכים לומר לאנשים המסוממים בפשטות לכו לעבוד קשה יותר ותקבלו שכר פחות וההוצאות העקיפות(הממשלתיות)יגדלו אני רואה מהפכה חברתית וכלכלית כלל עולמית
  • 10.
    **** 07/12/2011 11:25
    הגב לתגובה זו
    איזה תורת משחקים , יש לך עבודה והבטן מלאה אז הכל משחק אצלך הא , יש חובות , יש אבטלה , יש בעיות אמיתיות , המנע יוביל בודאות למיתון , צאו מהסרט הטוב , יש תקופה קשה לפנינו
  • 9.
    שטחיות ענקית 07/12/2011 11:08
    הגב לתגובה זו
    נפגש בפברואר. זה כמו להגיד שהפועל תל אביב תזכה באליפות כי אימו עליהם שאם הם לא יזכו יורידו להם את השכר, למרות שאין להם את הכלים המתאימים יוסי.
  • 8.
    נמרוד 07/12/2011 10:27
    הגב לתגובה זו
    1. סיבה נוספת לאיום בהורדת דרוג יכולה להיות: " שלא יגידו שלא הזהרנו" . כלומר ללכת עם ולהרגיש בלי. 2. היה כדאי לתת קרדיט לספרות ממנה נלקחו הציטוטים בנושא תורת המשחקים.
  • 7.
    מנהל השקעות 07/12/2011 09:58
    הגב לתגובה זו
    מוחות קטנים חושבים באופן דומה :-)
  • 6.
    jkjk 07/12/2011 09:39
    הגב לתגובה זו
    נניח שפינק צודק והמדינות ידחפו לבצע צעדי צנע, בטווח המיידי הן צריכות הרבה מאוד כסף להמשיך ולגלגל חובות. דומה הדבר לחברה גדולה שהכנסותיה נמוכים מחובותיה - התייעלות יכולה לשפר במידה מסויימת לאורך זמן - אבל אם החובות כל כך גדולים בטווח הזמן הקצר מה עושים? תספורת או מחיקת חובות או דילול וכ וכ. במערכת האירופאית חסר כסף נקודה, או להדפיס או למחוק ולספר. רק כאשר יכירו הבנקים והמדינות בתספורת לחובות רק אז השוק יתאושש. תופעה דומה הייתה עם משבר האשראי האחרון. רק כשהיה ברור מה נמחק ומה כל אחד הפסיד רק אז השוק התאושש. צריך להכיר במציאות כל מי שחשוף למדינות הללו נפגע כספו כשיהיה ברור כמה הפסידו והכל יהיה מתומחר בספרים - אז אפשר להתאושש
  • 5.
    מחרה -מחזיק אחרי הניתוח שלך (ל"ת)
    fixrfixr 07/12/2011 09:24
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מאמר מעולה (ל"ת)
    אבי 07/12/2011 08:53
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מבין עינין 07/12/2011 08:29
    הגב לתגובה זו
    כל מי שקרא את התגובות שלי ראה-לצערי- לרוב ביקורת על כל מיני נפחנים שמתיימרים להבין עינין כשלרוב כולם דיברו מהרהורי ליבם אבל צריך גם לתת מילה טובהמ כשצריך ובמאמר הזה של פינק אני טוען שהראייה שלו נכונה וגם הצפי שלי שלאחר קצת כאוס ומהומה השוק יתאושש בדיוק כמו שאחרי כל לילה מפציע השחר.. אתם לא מבינים שאין ברירה אחרת והאלטרנטיבה פשוט קטסטרופה? כמו שאמר וורן באפט-כשכולם בורחים אני אוסף.
  • 2.
    מאסטר 07/12/2011 08:22
    הגב לתגובה זו
    מצב דומה היה בארה" ב שנדרשו לקצץ בתקציב בתוך מגבלת זמן של סוכנות הדירוג ,והפוליטיקאים לא הגיעו להסכמות.לפוליטיקאים יש ראש אחר לדוגמא בישראל רובם אנשי צבא (שם אין הגיון כמובן) או עו" ד משועממים שמחפשים קצת אקשן לכן אין לצפות מהם לכלום
  • 1.
    נו? 07/12/2011 07:31
    הגב לתגובה זו
    לפי האותו הגיון כל אסון הוא חיובי אם אתה ב" קולים" . מה לעשות שלשוק המניות חוקים משלו. בטווח הארוך (100 שנה) כולם מרוויחים
  • אני 07/12/2011 14:44
    הגב לתגובה זו
    כן
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.