ברקליס קפיטל: ההוצאה הגלובלית על חיפוש והפקת אנרגיה תגיע לשיא ב-2012
התאוריות על הדלדלות משאבי האנרגיה של כדור הארץ חיזקו את המאמצים למציאת מקורות אנרגיה חדשים בשנים האחרונות. ממחקר שערכו כלכלנים בפירמת ההשקעות ברקליס קפיטל ועסק בהיקף ההשקעה בחיפוש והפקת אנרגיה בעולם. מתוצאות המחקר שבוצע על ידי ברקליס קפיטל, סכום ההוצאה השנתי על חיפוש והפקת אנרגיה יגיע לשיא הסטורי בשנה הבאה - קרוב ל-600 מיליארד דולר.
סכום ההוצאה צפוי לעלות ב-10% לרמה של 598 מיליארד דולר מהוצאה קודמת של 544 מיליארד דולר בשנה הנוכחית. ההוצאה הבינלאומית של הממשלות צפויה לגדול ב-11% ובצפון אמריקה צפויה לצמוח ב-8% (בחישוב שנתי). יש לציין כי בשנת 2011 ההשקעות הבינלאומיות רשמו זינוק של 20% לעומת השנה לפניה ובצפון אמריקה גדלה ב-31%.
מבצעי המחקר בברקליס קפיטל מציינים כי המספרים אליהם הגיעו מבוססים על הערכות שמרניות בדיווחי החברות בסקטור לקראת 2012. מחיר הנפט הנוכחי (העומד מעט מעל 100 דולר חבית) מסייע לשמור על מגמת החיפושים ובתחזיות המחקר לשנה הבאה. האיזורים שצפויים לקבל את החשיפה המרבית לכספי ההשקעות הם אמריקה הלטינית, אפריקה, אירופה, המזרח התיכון ורוסיה.
- 6.רק אבנר ורק אבנר ולא שום מינייה מישנית :) (ל"ת)cosmen 05/12/2011 15:12הגב לתגובה זו
- 5.המאמין 05/12/2011 14:20הגב לתגובה זויש מאגר נפט גדול עם נפט איכותי .ולפי הדוחות שניתנו ברשות יוצאים לעוד קידוחים בקרוב קידוחי יבשה זולים מהירים ובסיכון נמוך .אין המלצה לפעולה כלשהי במניות .בהצלחה .מנית גבעות מחממת מנועים לפני זינוק והמראה .הכל ללא המלצה .עשו בחוכמתכם .עלו והצליחו
- 4.גו 05/12/2011 13:22הגב לתגובה זויש היזדמנות חד פעמית ליקנות את רציו בשערים מצחיקים כאלה מי שיחמיץ יצטער על כך חברה שלא תגידו שלא אמרתי איך שלא שמעתי בקרוב מאוד נדבר בי
- 3.מודיעין ורציו השקעה לעתיד (ל"ת)שי 05/12/2011 12:28הגב לתגובה זו
- 2.קניתי היום מניות אנרגיה ב 500000 שח (ל"ת)א 05/12/2011 11:47הגב לתגובה זו
- 1.מפענח 05/12/2011 10:56הגב לתגובה זומי שעיניו בראשו יכול להבין מהכתבה שמניות העתיד הן גז ונפט אני צופה שחלק זה של העולם יקבל משנה עדיפות בהקצאת משאבים לקידוחים....לא ייתכן שארצות הסביבה כמו אירן-עירק- סעודיה משופעות במאגרים האלה והסיבה הקרובה אלינו יבשה..הכל עינין של הקצאת משאבים לחיפושים...הביקוש לנארגיה רק הולך ועולה ואין ברירה אלא להפנות משאבים לקידוחים נוספים
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
