אירופה פתחה ברגל ימין: יום המסחר הראשון של השבוע ננעל בעליות של עד 1.15%

ביום ו' תתקיים פגישת בריסל הבאה שתהווה בבחינת "להיות או לחדול" עבור גוש האירו. ממשלת הטכנוקרטים החדשה באיטליה אישרה תוכנית צנע נוקשה
רקפת גלילי | (5)

יום המסחר הראשון לשבוע זה באירופה ננעל היום (ב') במגמה חיובית ובסימן הפסגה השנייה להצלת גוש האירו. השבוע שרבים קוראים לו "השבוע להצלת גוש האירו" נפתח בהודעה חיובית מכיוון איטליה וממשיך בפגישות הכנה של המנהיגים מצרפת וגרמניה לקראת הפסגה.

המדדים המובילים ביבשת אירופה נסחרים בעליות שערים: הקאק בצרפת הוסיף 1.15%, הדאקס בגרמניה טיפס 0.42% והפוטסי הבריטי התחזק ב-0.28%. המדד האזורי, ה-STOXX600, הוסיף 0.84% לערכו.

ממשלת הטכנוקרטים החדשה באיטליה צפויה להעביר את תוכנית הצנע הנוקשה אותה פירטה. הקיצוצים בסך של 30 מיליארד אירו ב-3 שנים אמורים להקטין את החוב בשני בגודלו בגוש באירו. מריו מונטי, ראש הממשלה, הדגיש את חומרת המשבר מול ארצו אמש, אך הבטיח כי ההקרבה הרבה תשמש גם כדי לקדם צמיחה כלכלית על ידי הפחתת עלות העבודה.

המהלך של איטליה עבר את אישור הקבינט ומהווה צעד ראשון בשורת צעדים לפתרון של משבר החובות באירופה לקראת פסגת בריסל השנייה ביום ו'. בתוך כך, נפגשו ניקולא סרקוזי, נשיא צרפת וקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל בפריז בכדי לנסות ולצמצם את חילוקי הדעות ביניהם. ברצונם להציג חזית אחידה באשר לסדרת חוקים חדשים להבטחת משמעת תקציבית בקרב 17 מדינות הגוש.

ראש ממשלת צרפת, ניקולא סרקוזי, וקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, הודיעו על כוונתם המשותפת ליצירתה של אמנה חדשה אשר שתשמש ככלי ליישום סנקציות חדשות כנגד ממשלות אשר יחרגו מיחס גירעון לתוצר של עד 3%. הצמד יציג את הצעתם ביום שישי, בפני פסגת המנהיגים במטרה לקבל את הסכמתם.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    דורון 05/12/2011 11:40
    הגב לתגובה זו
    שמחה בטרם עת רבותי ...! כאשר קיימת התנגדות לשנס מותניים מצד המדינות שמצבן גרוע מכל קשה להאמין שהפועלם במדינות " המתוקנות" יעשו עבורן העבודה הקשה ...בתי הקפה ביוון מלאים עד אפס מקום...האיטלקים חוגגים ...הפורטוגלים הספרדים והשאר ממש בתור..ובגרמניה מקפידים שלא לאחר לעבודה חלילה !!!! כוסות רוח למת אמרתי ...!!!!!!!!!!!!!!!
  • 4.
    חדשות מצויינות אנחנו בעוד שבוע ראלי (ל"ת)
    נצליח בהכל 05/12/2011 10:20
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מנחם 05/12/2011 09:39
    הגב לתגובה זו
    כל מדינה רק יעשה מיתון ויחריף את המצב. ככה שאני לא יודע איך ההודעה הזאת נחשבת חיובית, כי היא ממש לא
  • 2.
    תם 05/12/2011 09:39
    הגב לתגובה זו
    החוב האיטלקי מגיע ל 1600 מליארד הריבית על החוב היא 80 מליארד לשנה במה יעזור קיצוץ של 10 מליארד ???
  • 1.
    דחלילון (ל"ת)
    חוזרים לעליות 05/12/2011 09:38
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).