שחקן חדש בתחום הגז: קבוצת אשטרום חוברת לגינקו וזרח בבקשה לקבלת רשיון ב'גוליבר'
שותפות גינקו וזרח הודיעו הבוקר (א') על הכנסת קבוצת אשטרום כשותפה בהיתר המוקדם עם זכות קדימה "גוליבר" לצורך השגת היכולת הכלכלית הנדרשת על ידי תקנות הנפט לצורך קבלת רשיון בשטח ההיתר.
קבוצת אשטרום, הנמצאת בשליטת משפחות נוסבאום, גירון, רובין, משורר ומיילבלום, השולטות בתאגיד אלייד, המחזיק בין היתר בסוכנות הרכב צ'מפיון (יבואנית מותגי פולקסווגן, אאודי, סיאט וסקודה) התחייבה להציג לממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות הלאומיות יכולת כלכלית בסך 55 מליון דולר אשר תיוחס גם לשותפות גינקו ושותפות זרח.
כחלק מההסכם, הצדדים יגישו ביומיים הקרובים, טרם מועד פקיעת ההיתר המוקדם ב-6 בדצמבר, בקשה לממונה אליו תצורף אשטרום כמחזיקה בשיעור של 12% מזכויות ההשתתפות ברישיון ואילו כל אחת משותפות גינקו (הנמצאת בשליטת חברת גוליבר) וזרח יהש ידוללו לשיעור של 41.5%. ביתרה תחזיק AGR אשר תמונה כמפעיל הרשיון.
לקבוצת אשטרום הפועלת בתחום הנדל"ן בפיתוח ובניית מבני תעשיה, מסחר, מלונאות ומשרדים, בארץ ובחו"ל, זו ההשקעה הראשונה בתחום חיפושי הנפט והגז בישראל.
תוכנית העבודה שתוגש לממונה תכלול בנוסף להסכם עם אשטרום גם ביצוע סקר סייסמי למים רדודים, עיבודו, פענוחו וקידוח. באם יוחלט לבצע את הקידוח הראשון בשטח הרישיון מוערך שסכום ההשקעה בו צפוי להסתכם ב-25 מיליון דולר. לקבוצת אשטרום תהיה אפשרות לשאת בחלקה היחסי (12%) מהוצאות הקידוח או להידלל ל-6% מהזכויות ברשיון לטובת שותפות גינקו ושותפות זרח.
- 5.דן 04/12/2011 14:19הגב לתגובה זואין ספק שזו הודעה טובה לזרח.הוסר הספק בהעמדת יכולת לקדוח. אלייד באמצעות אשטרום לא נכנסה לעיסקה לפני שבדקה ע" י מומחים מה הפוטנציאל בגוליבר. אלייד לא פריירים ומבחינתם זו בוננזה. זרח היום בקרקעית ומשם ההמראה נראית טבעית
- אבי 04/12/2011 16:00הגב לתגובה זוה הודעה אומרת בין 70% ל 75% אחוז כישלון
- 4.דן 04/12/2011 11:40הגב לתגובה זוטוב, לא טוב...מה דעתכם?
- 3.זרח זורחת 04/12/2011 11:19הגב לתגובה זושתי החברות נסחרות בשווי הכסף שבקופתם. השלמת הסקרים ואימות הממצאים שנמצאו .ודווחו לציבור יוסיפו שווי אדיר לחברות.
- הרשלה 04/12/2011 12:49הגב לתגובה זוראיתם מה קרה בגלוב עים30% הצלחה? לקחו לנו את הכסף. אז בזרח /גינקו נאלץ לקבץ נדבות ברחוב עים הם רוצים שנשקיע ניראה את בעלי עיניין משקיעים כסף מ הבית ולא מושכים משכורות שמנות על חשבון הציבור רק אז נשקיע
- 2.מרדימים אתכם ברציו עם סיפורי מודיעין וכו' (ל"ת)עע 04/12/2011 11:04הגב לתגובה זו
- 1.בדיחה ושמה גינקו 04/12/2011 10:54הגב לתגובה זובהנחה ש הכל ורוד אין לכל בעלי העניין את ההון הדרוש לפיתוח רציני מה שאומר הציבור ידרש להנפקות חוזרות ונישנות בבורסה ובנתיים נשלם עמלות ומשכורות כך שעדיף להשקיע בחברות מבוססות שתוך שנתיים הגז יתחיל ליזרום פלוס דיוידנדד לציבור

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
