צמיחה בעזריאלי: "שטחי הנדל"ן יגדלו ב-50% ב-5 שנים ליותר ממיליון מ"ר"

קבוצת עזריאלי מסכמת את הרבעון השלישי עם גידול של 13% בהכנסות מדמי שכירות שהסתכמו ב-320 מיליון שקל. הרווח מתחום הקניונים עלה ב-7%. IBI: "הנכסים של עזריאלי משמעותית איכותיים יותר מנכסי בריטיש"
לירן סהר | (1)

קבוצת עזריאלי (עזריאלי קבוצה) מסכמת את הרבעון השלישי של השנה עם רווח נקי של כ-188 מיליון שקל, זאת בהשוואה ל-251 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון המקביל אשתקד ביצעה הקבוצה שיערוך לרוב נכסיה בהתאם לשיעור עליית המדד וכללה רווח מהתאמת שווי הוגן של נדל"ן בסך של כ-152 מיליו שקל לעומת שיערוך בסך של כ-106 מיליון שקל ברבעון הנוכחי שנעשה רק לקניון קריית אתא ועכו עקב פתיחתם.

הקבוצה סיכמה את הרבעון עם הכנסות בהיקף של כ-443 מיליון שקל, זאת לעומת כ-490 מיליון שקל אשתקד. ההכנסות מדמי שכירות, ניהול ואחזקה הסתכמו הרבעון בכ-320 מיליון שקל, גידול של כ-13% לעומת התקופה המקבילה אשתקד במהלכה הסתכמו הכנסות אלו ב-283.9 מיליון שקל.

ה-NOI הסתכם הרבעון ב-250 מיליון שקל, עלייה של 12% לעומת התקופה המקבילה אשתקד במהלכה נרשם NOI של כ-224 מיליון שקל. ה-NOI מנכסים זהים, המייצג בעיקר את הצמיחה הפנימית משכר דירה, צמח בשיעור של כ-6% ברבעון זה בהשוואה לרבעון מקביל אשתקד.

תחום הקניונים רשם גידול של כ-7% ברווח עם 169 מיליון שקל, לעומת 158 מיליון שקל אשתקד. בתחום המשרדים רשמה החברה רווח של כ-81 מיליון שקל, גידול של כ-23% בהשוואה לנתון אשתקד שהסתכם בכ-66 מיליון שקל.

הקבוצה מחזיקה בכ-61% מחברת גרנית הכרמל השולטת בחברות סונול, טמבור, סופר-גז וחברת ההתפלה GES. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות של חברת גרנית הסתכם ברבעון הנוכחי ל-22 מיליון שקל לעומת 14 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הקבוצה מחזיקה גם בכ- 4.8% ממניות בנק לאומי. ברבעון זה שווי האחזקה ירד ב- 235 מיליון שקל לאחר מס. כמו כן מחזיקה הקבוצה גם בכ- 20% ממניות לאומי קארד, לאור העובדה כי החברה משערכת אחזקה זו רק אחת לשנה- ברבעון הרביעי, שווי האחזקה לא השתנה ברבעון זה.

נציין כי ב-15 באוגוסט התקשרה הקבוצה בהסכם מכר מותלה לרכישת מחצית הזכויות בקניון עיר ימים בנתניה משיכון ופיתוח תמורת כ-35 מיליון שקל וביום 11 בספטמבר רכשה בהסכם מותלה את המחצית השנייה משיכון ובינוי נדל"ן תמורת כ-370 מיליון שקל.

נכון להיום עומד היקף ההשקעות המוערך של הקבוצה במנועי הצמיחה העתידיים על למעלה מ- 3 מיליארד שקל, אשר עם השלמת בנייתם של הנכסים בהקמה, בשנים הקרובות, צפויים להוסיף כ- 50% לשטחי הנדל"ן של הקבוצה שיסתכמו ביותר ממיליון מ"ר.

להערכת דירקטוריון החברה, על פי סקר החברות והעסקים, הפעילות העסקית במשק הישראלי המשיכה להתרחב גם ברבעון השלישי אך בקצב מתון הרבה יותר ולאור ההתפתחויות בכלכלה ובחברה הישראלית. בעקבות הצמיחה במשק והגידול בפעילות העסקית ובצריכה הפרטית, רמת הביקושים ומחירי השכירויות עלו, ובמרבית הנכסים נרשמה עלייה בפדיונות במהלך תקופת הדוח. יחד עם זאת מסבירים בקבוצה כי עדיין קיים קושי בהעלאת דמי השכירות באזורים מסוימים בהם התחרות גוברת.

גידול זה כולל, בין היתר, גם את מרכז עזריאלי שרונה (דרום הקריה) (אשר בקרוב יחלו עבודות החפירה והדיפון לתחילת בנית מתחם המשרדים והמסחר בהיקף של כ- 125,000 מ"ר); מרכז עזריאלי בחולון (בעיצומן של עבודות הקמת המרתפים); קניון עזריאלי רמלה (שבניתו צפויה להתחיל בקרוב), פרויקט עזריאלי ראשונים והקמת מבנה נוסף על קרקע הפרויקט בקרית אתא אשר ישמש בעיקר למשרדים.

שלמה שרף, מנכ"ל הקבוצה מסר: "הצמיחה החזקה בעסקי הליבה של הקבוצה משקפת היטב את יכולות הניהול ומהלכי ההשבחה שלנו; מעבר לכך, אנו ממשיכים להתמקד בהשקעה נרחבת בבניית מנועי הצמיחה העתידיים עם היקף השקעות מוערך של מעל ל-3 מיליארד שקלים, הצפויים להוסיף כ- 50% נוספים לשטחי הנדל"ן של הקבוצה בחמש השנים הקרובות."

שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של IBI אומר כי "חברת הנדל"ן של הקבוצה ממשיכה להציג תוצאות טובות וצמיחה גבוהה שמצליחה להפתיע שוב בעוצמתה. הקניונים מציגים צמיחה של 3% ב- same property noi, המשרדים מציגים עליה של 12% ב same property noi, כך שסה"כ החברה מציגה צמיחה של כ- 12% בנתוני ה- NOI . שיעורי התפוסה ממשיכים להיות גבוהים ביותר, כ- 100% בקניונים וכ- 95% במשרדים."

לדברי ליפמן, שיעור ההיוון הממוצע של מגזר הנדל"ן הוא 7.9%. "נתון זה שמרני בעיני לאור איכות הנכסים של החברה, להשוואה נכסי בריטיש ישראל מייצגים שיעור נמוך יותר של 7.86% בעוד הנכסים של עזריאלי משמעותית איכותיים יותר. אין ספק שהסטטוס של החברה צריך להיות כיום נכסים מניבים וייזום. מצד אחד לחברה מאזן יציב ומזומן בהיקפים כאלו שהיא יכולה בקלות לממן ולסיים לבצע את כל הפרויקטים עליהם היא מדווחת, מצד שני ייזום נרחב בעיקר בתחום המשרדים שקשה לצפות מה תהיה רמת הביקוש ומחירי השכירות בו בעוד כ- 4 שנים, מעלים מעט את רמת הסיכון של החברה. אנו נותרים בהמלצת קנייה למנייה (שנסחרת כיום במחיר נוח מאוד להשקעה, שהיא בהחלט עוגן במדד המעוף וצריכה להוות מרכיב גבוה באחזקות סגמנט הנדל"ן בכל תיק השקעות."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ספרו לנו גם כמה הפסיד בלאומי? (ל"ת)
    י 24/11/2011 09:36
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי