קריסת MF Global - זו תזכורת לסיכון מסוג אחר עבור המוסדיים

יניב פגוט, אסטרטג ראשי קבוצת איילון, מתייחס לסיכונים של תיק הנכסים המוסדי ולמגמת המובילים המוסדיים
יניב פגוט | (1)

תיק הנכסים המוסדי חווה בשנים האחרונות מגמה מואצת של הסטת נכסים משוק ההון המקומי לשוקי ההון הגלובליים. ברבעון השלישי של השנה עלה שווי תיק הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל בכ-1.4 מיליארדי ש' והסתכם בכ-283 מיליארדי ש'. רכיב המניות בחו"ל הסתכם ב-135 מיליארדי ש', בנוסף נרשמו עליות בשווי החזקות אג"ח הזרות בכ-3.2 מיליארדי ש', וברכיב הפיקדונות בחו"ל. גם פיחות השקל מול הדולר השפיע ברבעון השלישי, על הגדלת שווי התיק בשקלים. מתחילת השנה עלה שווי תיק הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל בכ-4 מיליארדי ש', שווי החזקות האג"ח הזרות עלה ב-8 מיליארדים, וקוזז בחלקו ע"י הירידה של רכיבי המניות והפיקדונות בהיקף של כ-2 מיליארדים כל אחד.

כל מי שעיניו בראשו מבין, כי מגמת הסטת הכספים של משקיעים מוסדיים מקומיים לשווקים זרים תמשך בטווח הנראה לעין, וגם הציבור הרחב אשר גורר רגליו בכל האמור בהגדלת רכיב השקעה בשווקים זרים, צפוי להצטרף בשנים הקרובות למגמה אשר מובילים הגופים המוסדיים המקומיים מזה זמן.

השילוב בין התמקצעות עולם ההשקעות המקומי עם התחזית שלנו ליציבות שער החליפין של הדולר אל מול השקל (אשר חולשתו שחקה בשנים האחרונות חלק לא מבוטל מביצועי תיק המניות הנקוב בדולר אמריקני), יתמכו במגמת הסטת כספים לחו"ל. הוצאות כספים להשקעות בחו"ל כרוכה בסיכונים לא מעטים. אולם ברוב המקרים, מנהלי השקעות נוהגים להתמקד בסיכוני השוק, דוגמת שינויים מחירי המניות, שינויים בריביות ובשערי חליפין וכו'. ה-D.N.A וכישוריהם של רוב המשקיעים המקומיים הוא ניתוח איומים מעולם ההשקעות, ואילו בכל האמור בסיכונים תפעוליים, רמת המודעות, הידע והכישורים המקומיים אינה מספקת.

קריסת MF Global בחודש שחלף מציבה בפנינו מראה בכל האמור בסיכון התפעולי הכרוך בהשקעה בשווקים זרים. לא רבים מן הציבור הרחב ואנשי המקצוע המקומיים הכירו את הברוקר MF Global ערב קריסתו וגם כיום נראה לרבים כי מדובר בברוקר איזוטרי. אך לא כך הדבר, MF Global היה עד לפשיטת הרגל שלו בחודש שעבר אחד מהברוקרים המובילים בעולם במסחר בנגזרים בסחורות. החברה הייתה אחת מ-22 עושי השוק של אג"ח ארה"ב.

היא סיפקה פתרונות מסחר בחוזים ואופציות על מגוון נכסים, כגון מטבעות, סחורות, אגרות חוב ומניות. החברה סיפקה נגישות ל-70 זירות מסחר ברחבי הגלובוס והיוותה את הברוקר המוביל ברבים מזירות מסחר אלו. קריסת MF Global גילתה כי בחשבונות הלקוחות של הברוקר הציבורי הגדול, אשר נוהל על ידי כוכב גולדמן זאקס לשעבר Jon Corzine, חסרים כ-1.3 מיליארד דולרים.

כלל ברזל בכל האמור בניהול חשבונות לקוח אצל ברוקרים הינו הפרדה בין כספי הלקוחות לכספי הנוסטרו, ככל הנראה במקרה של הברוקר MF Global, הכלל הזה היה מפלסטלינה. חשיפת לקוחותיו של הברוקר נובעת בעיקרה ממזומן ואג"ח ממשלתי קצר, אשר שימשו לביטחונות לטובת מסחר בחוזים עתידיים. כעת מונה "מאתר מקצועי" מיוחד אשר מנסה לאתר 1.3 מיליארדי דולרים אבודים.

לצערנו, לא מדובר בפעם הראשונה בשנים האחרונות שגוף פיננסי עולמי מכובד נעלם בין לילה ומותיר משקיעים מקומיים אובדי עצות ומבוהלים. לכולנו זכורים קריסות ליהמן ברדרס, ביר סטרנס, קרנות מאדוף וכו', אשר פגעו גם בגופים בולטים בשוק המקומי. השמרנות המקומית, חוסר התחכום ואף עודף מזל, הם שסייעו לגופים המקומיים לשרוד בפגיעות נסבלות את הפיאסקואים העולמים הקודמים. אולם ככל שמרכיב ההשקעות והפעילות בחו"ל גדל באופן קונסיסטנטי, כך גדלים חשיבותם של הבנה, ניתוח והגנות מפני הסיכונים התפעוליים הכרוכים בהשקעות סחירות בין לאומיות.

המשקיעים המקומיים חייבים לייצר מנגנוני ניהול סיכונים תפעוליים ברמה הגבוהה ביותר ולהיעזר במומחים מקומיים ובינלאומיים על מנת לנהל סיכונים אלו. זאת על מנת שלא למצוא עצמם מתמודדים עם קריסת מוסדות פיננסיים, דוגמת חברת תעודות סל עולמית בולטת, קריסת מסלקות חוזים עתידיים, קרנות גידור וכו'. ככל שמרכיב חו"ל בתיקי ההשקעות גדול יותר, כך הוא עלול לפגוע בגופים המקומיים בצורה קשה יותר. בעולם ההשקעות המודרני מנוהלים חלק מהחשיפות והגידורים הפיננסים באמצעות נגזרים, חשוב לנסות ולוודא כי הצד השני לעסקאות מסוגל לעמוד בהתחייבויותיו.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דובי 26/11/2011 01:04
    הגב לתגובה זו
    מה שמפתיע זה שלכל כתבה זבל כאן כן מגיבים בסיטונאות וכאן דממה. בטח רוב האנשים לא מבינים מה כתבת. יישר כח.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי