חוק ההשתקה: "נחכה לבלוגר הראשון שיגיע לביהמ"ש וישמש שעיר לעזאזל"
הכנסת אישרה אמש (ב') בקריאה ראשונה את "חוק ההשתקה" המאפשר להכפיל פי שישה את סכום הפיצוי על לשון הרע גם ללא הוכחת נזק ל-300 אלף שקל. 42 חברי כנסת הצביעו בעד ואילו 31 הצביעו נגד, זאת למרות התנגדותם הנחרצת של חברי הכנסת מהאופוזיציה.
פרופ' מרדכי (מוטה) קרמניצר, משפטן ומומחה למשפט פלילי, אמר הבוקר (ג') בגלי צה"ל כי "מדובר באיום חמור מאוד על יכולת העיתונות לתפקד ועל היכולת של עם ישראל לקבל מידע רבלנטי על האנשים שמנהלים את חיינו. מגישי ההצעה לא מבינים את המטרייה, הם חושבים שהאמת היא עניין גלוי וברור, הם לא מבינים שלפעמים לאתר את האמת היא דבר מאוד קשה. אין הגיון להוכיח אמת, צריך לדרוש תום לב כדי לברר את האמת."
"הטענה של הגנה על שם טוב מאוד נחמדה, אך בית המשפט כבר היום עושה הערכה כללית של הפגיעה בשמו הטוב של אדם, לפי הערכה זו יכול להגיע לפסיקה של מאות אלפי שקלים", מוסיף קרמניצר. "החוק הזה בנבדל מחוקים אחרים לא פועל רק בצד אחד של הקשת הפוליטית. כדאי לזכור שהמחוקקים מגינים על מה שהם חושבים שזו זכותם לנהל חיים פוליטיים מבלי שהתקשורת תוכל לנהל תחקירי עומק יסודיים."
עו"ד דריה כנף, אמרה כי החוק נועד לפגוע במיוחד בהפקרות שצומחת באתרי האינטרנט. "לשון הרע באינטרנט הופכת להיות פרוצה יותר מבעבר - בפייסבוק, בטוויטר ובטאקבקים. חשוב להבין שמדובר בתחום מאוד חדשני ואין מספיק פסיקה שתקבע כיצד להתייחס לדברי לשון הרע בפייסבוק. הוגשה כבר קובלנה פלילית לפי חוק לשון הרע ונקבע שמאחר שפייסבוק נפוץ כתיבה על הקיר יכולה להיחשב להפצה של לשון הרע. יש כיום תהליך מאוד ארוך של חשיפת המגיבים באינטרנט, אולם צריך להגיש בקשה שבית המשפט ידון בה, לא כל כך פשוט לאתר את הטאקבקיסט. החוק כיום מדבר על עיתון, רדיו וטלוויזיה, החקיקה עדיין לא עוסקת בכלי מדיה אחרים. ההפחדות של הבלוגרים הן קצת מוגזמות, צריך לחכות שהבלוגר הראשון יגיע לבית המשפט וממנו נלמד כשעיר לעזאזל. אולם עדיין חופש הביטוי מגן, החוק בודק אם נאמרו דברי אמת."
- 2.מייק פלג 22/11/2011 10:50הגב לתגובה זולכבוד ח" כ מאיר שטרית הנדון: דוברות יחסי ציבור של ' מגה' לפני מספר חודשים כתבתי באשקלונט כתבה בעניינה של ' מגה בול' . תגובת הדוברות של מגה ( שטרית מדיה גרופ- SMG) ) הייתה מנוגדת לעובדות אך לצערי בעלי האתר פעלו להדיר אותי מלכתוב בו בעידודו של ראש עיריית אשקלון בני וקנין. אילו הניחו לי להמשיך ולכתוב היית יכול ללמוד מכתבי כאמור שתגובת SMG שקרית! מתוך האינטרנט שולח לך הדבקה בעניינה של SMG ! אני מניח שאין שום קשר בין ענייניה של SMG לבין חוק לשון הרע בנוסח שלך!- האמנם?! המשרד, בבעלות רותי שטרית העומדת בראשו, עם ותק של מעל 25 שנים מספק סל מקיף של שירותים הכולל את תחום הדוברות, ניהול משברים ויחסי ציבור ללקוחות לצד שירותי אסטרטגיה, פרסום ואינטראקטיב. בנוסף קיים ניסיון של עשרות שנים בתחום הפקת אירועים מכל הסוגים: אירועי התרמה, אירועים עסקיים, אירועי תדמית וקד" מ ויוזמות למען הקהילה. על לקוחות המשרד נמנות חברות ציבוריות שמניותיהן נסחרות בבורסה, גופים כלכליים, פרוייקטים מסחריים, צרכניים, חברות נדל" ן ועוד. חטיבת ניהול משברים ויח" צ: חטיבת ניהול המשברים ויח" צ שבבעלות רותי שטרית, מתמחה ביצירת ובנייה של מערכות יחסים עם התקשורת הכתובה, האלקטרונית והווירטואלית. החברה מתמחה ביצירת תדמיות, בניהול קמפיינים תקשורתיים, בטיפול במשברים מול התקשורת ובקידום מהלכים שיווקיים וצרכניים של לקוחותיה העסקיים. מייק פלג אשקלון
- 1.zev 22/11/2011 10:33הגב לתגובה זובוא נתחיל מהתחלה צריך תום לב כדי לכתוב אמת .נתחיל בזה ואז אפשר להמשיך
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
