רבעון חזק לכיל: הכנסות של 1.9 מיליארד ד', גידול של 36%

האנליסט גלעד אלפר: "ניתן לראות שהרווחיות התפעוליות הולכת להשתפר גם ברבעון הרביעי". דירקטוריון כיל הכריז על חלוקת דיבידנד ענק של 300 מיליון דולר
ערן צחי | (10)

ענקית הדשנים הישראלית כיל סיימה את הרבעון בטווח תחזיות האנליסטים עם הכנסות של 1.9 מיליארד דולר - גידול של 36% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ובשורה תחתונה הצליחה החברה להציג גידול משמעותי עוד יותר - 436.3 מיליון דולר, שיפור של 80% לעומת אשתקד.

מגמת השיפור ברבעון השלישי הינה המשך ישיר לשיפור שהציגה החברה בשני הרבעונים הראשונים של השנה. מכירות כיל בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו ב-5.36 מיליארד דולר, מדובר בעליה של כ- 25%התקופה המקבילה אשתקד. בחברה מסבירים כי הגידול נבע בעיקר מעליה במחירי המכירה, ממכירה של כמיליון טון אשלג מהמלאי שנצבר בסדום, מאיחוד דוחותיהן של חברות שנרכשו במהלך תקופת הדוח, ומהשפעה חיובית של שינוי בשערי החליפין.

האנליסט גלעד אלפר מבית ההשקעות אקסלנס הגיב לדוח בשיחה עם Bizportal: "התוצאות היו לפי הצפי, כיל הציגה מכירות חזקות לסין ולהודו. מחיר המכירה לטון אשלג היה גבוה מהצפוי. כמו כן ניתן לראות שהרווחיות התפעוליות הולכת להשתפר ברבעון הרביעי. יש בבירור סימני חולשה בפעילויות אחרות של כיל שאינם אשלג, למשל מעכבי בעירה זאת בגלל החולשה של שוק האלקטרוניה. שוק הליבה - האשלג - נראה מאוד חזק. מי שרוצה להחליט אם להשקיע במניה לא יכול לקבל החלטה על סמך התוצאות של הרבעון. הכל תלוי במחירי הגרעינים בעולם וכרגע לא ניתן לדעת"

הרווח הגולמי ברבעון השלישי של 2011 הסתכם בכ-871 מיליון דולר, גידול של כ- 50% לעומת אשתקד. הגידול נבע מעליה במחירי המכירה במרבית מגזרי הפעילות וכן גידול בכמויות המכירה בחלק מהמוצרים.

מניתוח המכירות על פי אזורים גיאוגרפים ניתן לראות כי בכל השווקים בה פועלת כיל נרשמה עלייה במכירות כאשר באסיה - נרשם השיפור הגדול ביותר - עלייה של 52% לעומת הרבעון אשתקד. המכירות לאסיה הסתכמו ב-578 מיליון דולר. השוק שהציג את העלייה הנמוכה ביותר היה דרום אמריקה, שם מכרה כיל 213ב- מיליון דולר, עלייה של 11.5% לעומת אשתקד.

עיקר השיפור בתוצאות הרבעון החולף הגיע ממגזר מכירות הדשנים, תחום הליבה של החברה, שזינקו ל-1.126 מיליארד דולר, שיפור של 50% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. כיל מוצרים תעשייתים תרמה להכנסות 380 מיליון דולר, מדובר בעלייה של 20.4% לעומת הרבעון המקביל. פעילות כיל מוצרי תכלית תרמה 403 מיליון דולר להכנסות, שיפור של 14.5% לעומת הרבעון השלישי אשתקד.

תמהיל המכירות במגזר הדשנים נותר כמעט ללא שינוי בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, כאשר מכירות האשלג היוו 61% (702 מיליון ד') מהמכירות ומכירות הפוספט תרמו 39%.

עוד ניתן לראות מנתוני הדו"ח כי בתשעת החודשים הראשונים של השנה כיל ייצרה את אותה כמות אשלג שייצרה בתקופה המקבילה ב-2010 - 3.07 מיליון טון.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    תמלוגים 21/11/2011 23:02
    הגב לתגובה זו
    פותרים את בעית ההצפה של המלונות.
  • 6.
    victor 21/11/2011 16:42
    הגב לתגובה זו
    ראשית אל תהיה בדיכאון בסך הכווול זה רק כסף שנית אני ואימי ואחותי מושקעים בכיל כבר שנים רבות לאחרונה התלבטתי האם למכור ולחכות למנייה למטה אז מכרתי כמעט הכוווול והשארתי 36000 ש" ח נכון להיום אני רואה שהמנייה הצליחה לשבור את הרצפה שחסמה אותה 4 ש" ח מכאן הדרך רק למטה גם בשלוש יש רצפה חזקה יש סיכוי מאוווד גדול שהיא תעבור אותו במהירות ראה מחר ירידות ועוד כול יום שכחתי למומר שזה עבודה של השורטים הם יודעים להרוויח גם בירידות אבל אני מחכה למנייה למטה אני רק בעליות מקווה מאוווד שעודדתי אותך יש סיכוי גדול שהיא תחזור לאחר החורף כמעט בקייץ
  • למספר 6 למה בקייץ (ל"ת)
    יוסי 21/11/2011 16:45
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מושקע שקוע 21/11/2011 16:22
    הגב לתגובה זו
    אחרי דוח כזה טוב יורדת 3% האם יש היגיון בבורסה שלנו הפחד שולט .אני על סף דיכאון .ניגמר ההיגיון .
  • מעין 22/11/2011 08:03
    הגב לתגובה זו
    מחיר המניה מושפע מאוד מכל מה שהולך מסביב. זה מתחיל במגמה של המתחרות בעולם, העליהום החברתי שדוחף לקציר בעלות מלאה של חברת הכימיכלים, והאטה בחלק מהחברות בנות. אנחנו עוד נראה עליות במניה (וזה יהיה תיקון חד) אבל בינתים נראה שהמגמה דיי ברורה, רק שאני, אתה ועוד מליונים כמונו לא רוצים למכור מטעמי אגו, קיבוע ההפסד ואו ענייני מיסוי (קיזוזים). אגב, תראה איך כל זה משפיע על החברה לישראל....
  • 4.
    משה 21/11/2011 10:15
    הגב לתגובה זו
    אם אני אחליט שאת הביוב מהבית שלי אני לא מחבר למערכת הראשית סתם בזבוז כסף, ואני שופך אותו לרחוב. מה הייתם אומרים , לאסור אותי כמובן במקרה הטוב, לסקול אותי באבנים במקרה הרע, ובאמת בשתי המקרים זה היה מגיע לי. צריך להפנים כל מפעל מזהם צריך או למנוע זאת או לתקן. ברוב המקרים המניעה אומנם יקרה מגדילה הוצאות תפעול, אבל היא הרבה יותר זולה מתיקון המצב
  • 3.
    בגלל העליהום התקשורת 21/11/2011 09:55
    הגב לתגובה זו
    ההנהלה של כיל תמשיך לגרוף כסף לעצמה מי שיפגע זה המשקיעים והפנסיות שלנו הממשלה תהיה עשירה מאד . אז אולי סוף סוף יהיה לכל המובטלים המסכנים קצבת אבטלה מוגדלת. המדינה תקח מהם ובסוף תתן לנו קצת מרויחיה בדלת האחורית בצורת הבטחת הכנסה וקצבאות אבטלה.
  • 2.
    יפה הקציר מלונות זה עוד רווח מכירות אשלג (ל"ת)
    חי 21/11/2011 09:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אין סיבה לחייך הממשלה תקח לו הכל לניקוי המלח (ל"ת)
    אבי 21/11/2011 09:00
    הגב לתגובה זו
  • נתי המנקה. 21/11/2011 12:44
    הגב לתגובה זו
    אין ברירה, אתה חייב לחשוב (קצת) לפני שאתה מגיב. בתקווה שתצליח.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי