רבעון חזק לכיל: הכנסות של 1.9 מיליארד ד', גידול של 36%
ענקית הדשנים הישראלית כיל סיימה את הרבעון בטווח תחזיות האנליסטים עם הכנסות של 1.9 מיליארד דולר - גידול של 36% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ובשורה תחתונה הצליחה החברה להציג גידול משמעותי עוד יותר - 436.3 מיליון דולר, שיפור של 80% לעומת אשתקד.
מגמת השיפור ברבעון השלישי הינה המשך ישיר לשיפור שהציגה החברה בשני הרבעונים הראשונים של השנה. מכירות כיל בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו ב-5.36 מיליארד דולר, מדובר בעליה של כ- 25%התקופה המקבילה אשתקד. בחברה מסבירים כי הגידול נבע בעיקר מעליה במחירי המכירה, ממכירה של כמיליון טון אשלג מהמלאי שנצבר בסדום, מאיחוד דוחותיהן של חברות שנרכשו במהלך תקופת הדוח, ומהשפעה חיובית של שינוי בשערי החליפין.
האנליסט גלעד אלפר מבית ההשקעות אקסלנס הגיב לדוח בשיחה עם Bizportal: "התוצאות היו לפי הצפי, כיל הציגה מכירות חזקות לסין ולהודו. מחיר המכירה לטון אשלג היה גבוה מהצפוי. כמו כן ניתן לראות שהרווחיות התפעוליות הולכת להשתפר ברבעון הרביעי. יש בבירור סימני חולשה בפעילויות אחרות של כיל שאינם אשלג, למשל מעכבי בעירה זאת בגלל החולשה של שוק האלקטרוניה. שוק הליבה - האשלג - נראה מאוד חזק. מי שרוצה להחליט אם להשקיע במניה לא יכול לקבל החלטה על סמך התוצאות של הרבעון. הכל תלוי במחירי הגרעינים בעולם וכרגע לא ניתן לדעת"
הרווח הגולמי ברבעון השלישי של 2011 הסתכם בכ-871 מיליון דולר, גידול של כ- 50% לעומת אשתקד. הגידול נבע מעליה במחירי המכירה במרבית מגזרי הפעילות וכן גידול בכמויות המכירה בחלק מהמוצרים.
מניתוח המכירות על פי אזורים גיאוגרפים ניתן לראות כי בכל השווקים בה פועלת כיל נרשמה עלייה במכירות כאשר באסיה - נרשם השיפור הגדול ביותר - עלייה של 52% לעומת הרבעון אשתקד. המכירות לאסיה הסתכמו ב-578 מיליון דולר. השוק שהציג את העלייה הנמוכה ביותר היה דרום אמריקה, שם מכרה כיל 213ב- מיליון דולר, עלייה של 11.5% לעומת אשתקד.
עיקר השיפור בתוצאות הרבעון החולף הגיע ממגזר מכירות הדשנים, תחום הליבה של החברה, שזינקו ל-1.126 מיליארד דולר, שיפור של 50% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. כיל מוצרים תעשייתים תרמה להכנסות 380 מיליון דולר, מדובר בעלייה של 20.4% לעומת הרבעון המקביל. פעילות כיל מוצרי תכלית תרמה 403 מיליון דולר להכנסות, שיפור של 14.5% לעומת הרבעון השלישי אשתקד.
תמהיל המכירות במגזר הדשנים נותר כמעט ללא שינוי בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, כאשר מכירות האשלג היוו 61% (702 מיליון ד') מהמכירות ומכירות הפוספט תרמו 39%.
עוד ניתן לראות מנתוני הדו"ח כי בתשעת החודשים הראשונים של השנה כיל ייצרה את אותה כמות אשלג שייצרה בתקופה המקבילה ב-2010 - 3.07 מיליון טון.
- 7.תמלוגים 21/11/2011 23:02הגב לתגובה זופותרים את בעית ההצפה של המלונות.
- 6.victor 21/11/2011 16:42הגב לתגובה זוראשית אל תהיה בדיכאון בסך הכווול זה רק כסף שנית אני ואימי ואחותי מושקעים בכיל כבר שנים רבות לאחרונה התלבטתי האם למכור ולחכות למנייה למטה אז מכרתי כמעט הכוווול והשארתי 36000 ש" ח נכון להיום אני רואה שהמנייה הצליחה לשבור את הרצפה שחסמה אותה 4 ש" ח מכאן הדרך רק למטה גם בשלוש יש רצפה חזקה יש סיכוי מאוווד גדול שהיא תעבור אותו במהירות ראה מחר ירידות ועוד כול יום שכחתי למומר שזה עבודה של השורטים הם יודעים להרוויח גם בירידות אבל אני מחכה למנייה למטה אני רק בעליות מקווה מאוווד שעודדתי אותך יש סיכוי גדול שהיא תחזור לאחר החורף כמעט בקייץ
- למספר 6 למה בקייץ (ל"ת)יוסי 21/11/2011 16:45הגב לתגובה זו
- 5.מושקע שקוע 21/11/2011 16:22הגב לתגובה זואחרי דוח כזה טוב יורדת 3% האם יש היגיון בבורסה שלנו הפחד שולט .אני על סף דיכאון .ניגמר ההיגיון .
- מעין 22/11/2011 08:03הגב לתגובה זומחיר המניה מושפע מאוד מכל מה שהולך מסביב. זה מתחיל במגמה של המתחרות בעולם, העליהום החברתי שדוחף לקציר בעלות מלאה של חברת הכימיכלים, והאטה בחלק מהחברות בנות. אנחנו עוד נראה עליות במניה (וזה יהיה תיקון חד) אבל בינתים נראה שהמגמה דיי ברורה, רק שאני, אתה ועוד מליונים כמונו לא רוצים למכור מטעמי אגו, קיבוע ההפסד ואו ענייני מיסוי (קיזוזים). אגב, תראה איך כל זה משפיע על החברה לישראל....
- 4.משה 21/11/2011 10:15הגב לתגובה זואם אני אחליט שאת הביוב מהבית שלי אני לא מחבר למערכת הראשית סתם בזבוז כסף, ואני שופך אותו לרחוב. מה הייתם אומרים , לאסור אותי כמובן במקרה הטוב, לסקול אותי באבנים במקרה הרע, ובאמת בשתי המקרים זה היה מגיע לי. צריך להפנים כל מפעל מזהם צריך או למנוע זאת או לתקן. ברוב המקרים המניעה אומנם יקרה מגדילה הוצאות תפעול, אבל היא הרבה יותר זולה מתיקון המצב
- 3.בגלל העליהום התקשורת 21/11/2011 09:55הגב לתגובה זוההנהלה של כיל תמשיך לגרוף כסף לעצמה מי שיפגע זה המשקיעים והפנסיות שלנו הממשלה תהיה עשירה מאד . אז אולי סוף סוף יהיה לכל המובטלים המסכנים קצבת אבטלה מוגדלת. המדינה תקח מהם ובסוף תתן לנו קצת מרויחיה בדלת האחורית בצורת הבטחת הכנסה וקצבאות אבטלה.
- 2.יפה הקציר מלונות זה עוד רווח מכירות אשלג (ל"ת)חי 21/11/2011 09:49הגב לתגובה זו
- 1.אין סיבה לחייך הממשלה תקח לו הכל לניקוי המלח (ל"ת)אבי 21/11/2011 09:00הגב לתגובה זו
- נתי המנקה. 21/11/2011 12:44הגב לתגובה זואין ברירה, אתה חייב לחשוב (קצת) לפני שאתה מגיב. בתקווה שתצליח.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
