התאוששות בבורסות אסיה: המדד האזורי באסיה הוסיף 0.8%; "על חודו של סכין"

ענקית האלקטרוניקה ויצואנית הגדולה ביותר ביפן, סוני, זינקה 2.4% עם סיום המסחר. צ'יינה פטרוליום, חברת הזיקוק הגדולה באסיה, הוסיפה 3.1% בהונג קונג
סתיו שירייב | (3)

השווקים במזרח הרחוק התאוששו הבוקר (ו') מהמפולת החדה שרשמו אמש וזאת בעקבות הנעילה החיובית בוול סטריט והסימנים המעודדים מממשלות אירופה לטיפול במשבר החוב המתפשט בגוש. חברות היצוא, הקמעונאות ומניות הבנקים הן אלה שהובילו את המגמה החיובית.

"בינתיים התפשטות משבר החובות מאירופה לכיוון ארה"ב שכולם חששו ממנה נראת מוגבלת למדי", אמר אנדרו פייס, אסטרטג השקעות בכיר בחטיבת אסיה-פסיפיק עבור 'ראסל אינווסטמנט'

"השווקים הללו מאוזנים כרגע על חודו של סכין", אמר סיימון פלוד, ראש מחלקת השקעות ב'ליון גלובאל אינווסטמנט' המנהלים קרן בשווי 22 מיליארד דולר. "עד שלא נקבל איזושהיא בהירות ושמץ של מנהיגות פוליטית, גם בארה"ב וגם באירופה, השווקים צפויים להמשיך ולהסחר בתנודתיות", הוסיף פלוד.

המדדים בבורסות בוול סטריט ננעלו אתמול בטריטוריה הירוקה. במרכז המסחר עמדה שוב אי היציבות באירופה והמשקיעים הגיבו לידיעות בנושא משבר החוב. אישרור דירוג AAA לצרפת לאחר שהודעה שגויה יצאה מבית S&P תומכה בשוק והידיעות על מינוי ראש ממשלה חדש ביוון ורכישות אגחים איטלקיים על ידי הבנק המרכזי גם הם סייעו לסנטימנט החיובי.

המדדים המובילים

עם סיום המסחר באסיה, מדד הניקיי עלה 0.2%, מדד השנחאי טיפס 0.1%, מדד הקוספי הוסיף 2.77%, מדד ההאנג סאנג עלה 0.9% והבורסה באוסטרליה התחזקה ב-1.2%.

באיטליה נעשים מהלכים לכינון ממשלת אחדות בראשות מריו מונטי, כלכלן וחבר בנציבות האירופית לשעבר, שיחליף את סילביו ברלוסקוני שהודיע כי יתפטר לאחר שהממשלה תעביר את תוכנית הצנע במדינה, הכוללת רפורמות אגרסיביות שיישומן יסמן רגיעה בשווקים בניסיון לשקם את ביטחון המשקיעים בעולם. ההצבעה תתקיים במדינה היום, ואם תעבור תוכנית הצנע ייתכן וברלוסקוני יתפטר כבר היום או מחר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ג' (ל"ת)
    אפריקה! אפריקה! 11/11/2011 10:06
    הגב לתגובה זו
  • אלי התותח האמיתי 12/11/2011 17:55
    הגב לתגובה זו
    אל תמכור היא תעלה צריך הרבה סבלנות תקנה לייפוייב פורצת שער 120 יום א לכיוון שער 160. תוכנת בורסה גרף
  • 1.
    co007 11/11/2011 08:52
    הגב לתגובה זו
    יום קודם היו ירידות חזקות, למעשה העליות היום הם עליות מינוריות. לא מראות על שום שינוי כיוון. רוב מדדי אירופה סיימו בירידות. אף אחד לא יודע מה יהיה בסיום המסחר באירופה ובארה" ב.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).