כלל פיננסים: "המשבר בארה"ב יקשה עליה לתמוך בתקיפה ישראלית באירן"

אמיר כהנוביץ מעריך שהעלות של תקיפת מתקני הגרעין האירנים עצומה ועל כן המדינות לא יבחרו באופציה זו
אריאל אטיאס | (16)

"העלות של תקיפת מתקני הגרעין האירנים עצומה", כך מעריכים היום בכלל פיננסים הטוענים כי מדובר במדינה עצומה ובלתי ניתנת לשליטה.

אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות, מעריך כי אחד התרחישים הסבירים בעת התקפה על אירן, מלבד הפרעות חמורות באספקת הנפט העולמי היא מתקפה חוזרת על יעדים אמריקניים - בסיסים במפרץ, כוחות בעיראק ואפגניסטן.

"כלכלית ארה"ב תתקשה מאד לממן כעת מלחמה כשהיא עדיין במשבר. היא רק הכריזה על יציאה מעיראק ושנה אחת לפני הבחירות ובלי סיוע אמריקני ספק רב אם ניתן לגרום להרס בקנה מידה מלא של מפעלי הגרעין. מבחינת ישראל העלות תכלול כנראה פתיחת חזיתות לחימה נוספות מעבר לגל טילים מאיראן, חזית מדרום עם חמאס וחזית מצפון עם חזבאללה. כלומר, גם תוחלת תועלת הכלכלית תהיה כנראה נמוכה ביותר", מסביר כהנוביץ.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    דוד 10/11/2011 14:58
    הגב לתגובה זו
    ולכן זמן משבר כלכלי הוא לא מתאים למחלמה.
  • 14.
    moshe 10/11/2011 14:52
    הגב לתגובה זו
    שימו את כל האפשרויות על השולחן. כל מנתח אסטרטגי/גיאו פוליטי מבין שצריך לנתח את כל החלופות
  • 13.
    קמרש הלורל 10/11/2011 10:58
    הגב לתגובה זו
    אולי תתרכזו בלהפוך את כלל פיננסים לרווחית. חברה דמי קולו שרק מפסידה והחליפה שמונה מנכלים בשש השנים האחרונות.
  • 12.
    ד" ר מאיר 10/11/2011 06:39
    הגב לתגובה זו
    וזה פתר הבעיות הכלךכליות.
  • 11.
    רועי 10/11/2011 06:09
    הגב לתגובה זו
    אז עכשיו הפכתם פתאום מומחים צבאיים ומדיניים ?! אתם פשוט בדיחה.
  • 10.
    ביבי 09/11/2011 20:31
    הגב לתגובה זו
    אני אמליץ לביבי שלא כדאי לתקוף כי זה כנראה יעלה את הפרמיית סיכון על האג" ח... כול הכבוד, נראה לי שעכשיו הוא כבר לא יחשוב לתקוף.
  • 9.
    ממתי כלל הפכו לפרשנים מדיניים ולענייני צבא? (ל"ת)
    פשוט בדיחה 09/11/2011 20:15
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    דורון 09/11/2011 20:08
    הגב לתגובה זו
    הם עושים הרבה מאוד כסף בלקיחת העמלות מאיתנו!!!
  • 7.
    קליפת השום 09/11/2011 20:05
    הגב לתגובה זו
    באחריותו של אלהים למצוא מקום אחר לבני האדם בכלל וליהודים בפרט!יש מיסחר על הירח?
  • 6.
    וההיסטוריה אומרת שמלחמה מוציאה ממשברים! (ל"ת)
    נועם 09/11/2011 17:23
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    תפסיקו לבלבל ת' מוח (ל"ת)
    דולר 09/11/2011 17:01
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    co007 09/11/2011 16:35
    הגב לתגובה זו
    במקום להתעסק בביטחון, תנסו להתעסק במה שאתם חושבים , שאתם מבינים וזה עשיית כסף.
  • 3.
    אז הכל כסף ? (ל"ת)
    אורי 09/11/2011 16:30
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דורי 09/11/2011 16:16
    הגב לתגובה זו
    בהרבה פעמים אתם טועים בתחזיות שלכם בתחןם בו אתם פועלים.למה לכם לתת תחזיות והערכות בתחום שאין לכם אפס קצהו של מושג.
  • 1.
    זרג 09/11/2011 16:05
    הגב לתגובה זו
    מאיפה החוצפה לצאת בהצהרות כאלה?? ומאיפה הזחיחות לפרסם זאת טיזפורטל? מאיפה כלל פיננסים מעיזים לפרשן ולהעריך משהו שכלל אל קשור אליהם? מה הניסיון הצבאי שלכם? התחמקות מסנדוויץ חלומי בארומה שנפל על הרצפה? די כבר עם הבחישה של התקשורת המודרנית שחייבת בעידן האינטרנט לספק כל רבע שעה כותרת חדשה... לאן הגענו ולאן אנחנו הולכים אלוהים...
  • קליפת השום 09/11/2011 20:07
    הגב לתגובה זו
    יעשה רק טוב לאיכות הסביבה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).