מרכנתיל: "רוכשי דירות שלקחו הלוואות גישור עשויים לצאת קירחים מכאן ומכאן"

הקיפאון בשוק הדיור נותן את אותותיו בשוק המשכנתאות. לפי נתוני בנק ישראל, בחודש ספטמבר ב-3.022 מיליארד שקל, נתון הנמוך בכ-37% מהיקף השיא של כל הזמנים שנרשם בחודש מאי אשר הסתכם ב-4.711 מיליארד שקל.

דודי מייזליק, מנהל אגף המשכנתאות של בנק מרכנתיל טוען כי עקב ההאטה בשוק הדיור, בחודשים האחרונים, ובמיוחד מספטמבר, ניכר גידול של כ- 20% במספר הבקשות להלוואות גישור.

"עיקר הביקוש להלוואות גישור הוא מצד אנשים שקנו דירה לפני כמה חודשים, לפני פרוץ המחאה החברתית, וטרם מכרו את דירתם הקודמת. אנשים אלה מקבלים כיום הצעות מחיר נמוכות יותר לדירה שבבעלותם, ביחס למחיר שציפו לקבל, ולכן חושבים שכדאי להם להמתין לקבל הצעה טובה יותר, ובינתיים נוטלים הלוואת גישור, על מנת לשלם על הדירה הנוספת שרכשו", מסביר מייזליק.

מייזליק מעריך עוד, כי "רוכשים אלה עלולים לגלות כי יצאו קירחים מכאן ומכאן. להלוואת גישור עלויות משמעותיות, המגיעות לעשרות אלפי שקלים בשנה. הלוואות הגישור, ניתנות כיום בבנקים למשכנתאות בריבית של כ3% להלוואה צמודת מדד, ובריבית של כ-6% להלוואה לא צמודה. המשמעות היא עלות ריבית של כמחצית האחוז בכל חודש. מכאן שעבור מוכר דירה, הזקוק ל-1 מיליון שקל הלוואה לצורך השלמת יתרת התמורה לדירה החדשה ועד למכירת דירתו, עלות הריבית היא כ- 5,000 שקל לחודש, שהם 60,000 שקל לשנה."

מייזליק מציין, כי "לאור זאת, המתנה של שנה מצד מוכרים בדירה ממוצעת, עלולה להסתכם בעלות של 60,000 שקל, זאת ללא ביטחון כי המחיר שיתקבל, לאחר שנת ההמתנה, יהיה גבוה ממחיר הדירה במצב השוק היום. המלצתנו למוכרים היא להעריך את עלות הגישור אל מול הצעת המחיר שקיבלו מרוכש פוטנציאלי, ולחשב את הכדאיות שבהמתנה ואת הסיכון הכספי הכרוך בה."