2 השאלות שמעיבות על מפגש הפסגה של מנהיגי אירופה
לפני כחודש נתקלתי בסיפור קטן וציני על חמישה שוטרי תנועה בעיירה קטנה בדרום איטליה. תפקידם של השוטרים היה לנתב את התנועה בעיירה, רק שבפועל מתגוררים בה קצת פחות מאלפיים איש ובסך הכול יש שם לא יותר מארבע כיכרות.
שוטרי התנועה החרוצים שעבודתם מסתכמת בשלב זה בישיבה בבית הקפה השכונתי, התעקשו שלמרות שהם לא ממש מכוונים את התנועה (שלא קיימת), הם תורמים משמעותית לצמיחת התוצר ומניעים את גלגלי הכלכלה המקומית באמצעות רכישה יומיומית של אספרסו.
הסיפור הזה, אבסורדי ככל שנשמע, הוא תיאור ממצה לבעיית חוסר היעילות באירופה. הוא מהווה את תמצית האתגרים הכלכליים המרכזיים שלה בשנים הקרובות. איך תצליח אירופה לייצר צמיחה מספקת בכדי לשרת את החוב התופח ובמקביל, כחלק מתוכניות הצנע, לצמצם משמעותית את המנגנון הממשלתי?
השאלה הזו תישאר תלויה באוויר. נכון לכתיבת שורות אלה, לא ברור עדיין אם מפגש הפסגה של מנהיגי אירופה בראשות מרקל וסרקוזי יתקיים היום. זאת, על רקע המחלוקות שהתגלו בין הצדדים. למעשה, נותרו שתי שאלות לא פתורות לקראת ההכרעה היום. הראשונה לגבי גובה ההפסדים שהבנקים האירופים יצטרכו לרשום בגין האג"ח היווניות שבידיהם. עד עתה טרם שיערכו הבנקים את החוב היווני לרמתו האמיתית כפי שהיא באה לידי ביטוי בשווקים. מהלך זה אמור להסב להם נזק כבד. ראוי לציין שכרגע, החשיפה של הבנקים הצרפתים היא המשמעותית ביותר.
השאלה השנייה שעומדת על הפרק, נוגעת לדרגת המינוף של ה-European Financial Stability Facility, מנגנון היציבות הפיננסית האירופית. חברה רשומה שתפקידה לספק הלוואות בריבית נוחה למדינות האירופיות הזקוקות לסיוע. כעת, משעלה הצורך להגדיל את המינוף של גוף זה, נשאלת השאלה מניין יבוא הכסף, מגופים פרטיים וציבוריים (אירופים ולא אירופים כאחד) או על ידי מתן ערבויות (ביטוח) לחלק מדרישות המימון של המדינות שנזקקות לעזרת המנגנון?
הפתרון המוצע מכשיר למעשה את ה-EFSF לשמש כנותן ערבויות למערכת הבנקאית, אם הבנקים האירופים יסכימו, בתמורה לערבויות, לקבל את מרות ה-ECB (הבנק המרכזי האירופי) שיפקח על בקרת הסיכונים שלהם ויאפשר שמירה על קווי האשראי. המהלך הזה חשוב. הוא מקנה כוח מאוד משמעותי לבנק המרכזי האירופי. סמכויותיו מקבלות גוון של בנק מרכזי אמיתי, מצב שאמור לטפל בשתי בעיות במקביל, מחנק האשראי הכללי באירופה וגיוס הון בעלות סבירה בטווח קצר במדינות כמו ספרד ואיטליה.
בסופו של דבר, פתרון ביניים למשבר החובות הריבוניים באירופה, בין אם יתקבל היום או לא, תלוי בנכונותה של גרמניה להישאר התורמת המשמעותית ביותר לתוכנית החילוץ של מרחב האירו. נראה כי לעת עתה מרקל תצליח לקבל תמיכה מבית לאישור התוכנית ובלבד שתקרת הערבויות של גרמניה לא תחצה את רף 211 מיליארד האירו, ושה-EFSF לא יקבל רישיון לפעול כגוף בנקאי מן המניין.
מסיבות אלה סביר להניח, שציפיות השוק יתממשו, והמהלך הזה ייצא לפועל בתקופה הקרובה. מה שכן, לא כדאי לפתח תקוות מוגזמות. השוטרים האיטלקיים ימשיכו לשתות אספרסו והבעיה האירופית תלווה אותנו עוד זמן רב.
- 3.דורון 26/10/2011 21:55הגב לתגובה זורוברט תותח
- 2.הרואה את הנולד 26/10/2011 14:52הגב לתגובה זווהדבר שמרקל וסרקוזי הכי מפחדים ממנו זה שהם יכריזו על יציאה חד צדדית מגוש האירו יחזרו לדרכמה שלהם, יפחתו אותה במאות אחוזים וכל ימחקו בפועל את החוב שלהם
- 1.הסויחר 26/10/2011 13:28הגב לתגובה זואז מגלגלים את החוב לדורות הבאים. כל היתר קלאם פאדי.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
