סאגת מורגן סטנלי (נפילה של כ-40%) - הנה פרק ב'
לפני כחודש כתבתי
החשיפה לאירופה
סך החשיפה של מורגן סטנלי למדינות האירופיות הנמצאות במצוקה וידועות בכינוי PIIGS (יוון, אירלנד, איטליה, ספרד ופורטוגל) עומדת על 5.7 מיליארד דולר, רובה שייך לאיטליה (4.6 מיליארד). בניכוי קרנות גידור עומדת החשיפה נטו על 2.1 מיליארד דולר, מזה 1.8 מיליארד לאיטליה. להבדיל, החשיפה לצרפת, הכלכלה השנייה בגודלה ביבשת, עומדת על 1.5 מיליארד דולר ובניכוי קרנות הגידור, היא שלילית.
האם זה מרגיע? לא כל כך...
השמועות בנוגע לחשיפה של 39 מיליארד דולר לצרפת התבדו, אך עדיין 4% מההון המוחשי הכולל של הבנק חשוף למדינות PIIGS. אם חלילה, ייאלץ מורגן סטנלי למחוק את כל חשיפתו לאותן מדינות, יחס הון הליבה שלו יפגע בקרוב לאחוז. יחס זה, המהווה אחת מדרישות תקנות באזל 3, מחושב לפי חלוקת סך ההון הראשוני של בעלי המניות (ההון בניכוי אג"ח שניתן להמיר למניות) לסך נכסי הסיכון. להערכת הנהלת מורגן סטנלי, יחס זה עומד כיום על 7%, לכן מחיקה מלאה תקשה עליו לעמוד בדרישות הרגולטוריות. במצב כזה ייאלץ הבנק לבצע גיוס הון מהיר בתנאים שלא בהכרח יהיה נוחים מבחינתו.
כדי בכל זאת להרגיע את הרוחות, הנהלת הבנק התייחסה בשיחת הוועידה לנושא הנזילות. הם סיפרו כי הגדילו את יתרות הנזילות הממוצעות שלהם מ-138 מיליארד דולר ב-2008 ל-159 מיליארד ב-2010 ו-180 מיליארד בסוף הרבעון השלישי של 2011. עדיין, מדובר ביתרות נמוכות מאוד לעומת חשיפה של 2.1 מיליארד דולר למדינות הפריפריאליות באירופה.
נקודה בעייתית אחרת קשורה בהיקף הנגזרים של מורגן סטנלי. מדובר בתיק של 56.4 טריליון דולר, עם סך נכסים במאזן שעומד על 830 מיליארד דולר בלבד. בעבר מימן מורגן סטנלי את פעילותו באמצעות רווחי פעילות המסחר, ובהחלט ניתן לראות כי תיק ני"ע ממונף מאד. אך כעת עליו להישען יותר על פיקדונות ועודפי מזומנים. אך כפי שכבר ראינו, לא בטוח שאותם פיקדונות ומזומנים מספיקים. הנהלת מורגן סטנלי מציינת כי מדובר בנתונים מטעים, שכן תיק הנגזרים של הבנק נהנה מהגנות, ביטחונות וערבויות, כך שהחשיפה נטו קטנה בהרבה. יש לקוות כי אכן כך הם פני הדברים.
בנקודה זו נזכיר בנק אחר, גולדמן זאקס. הוא החל את דרכו בדומה לזה הראשון כבנק השקעות, ונאלץ להפוך לבנק מסחרי. מצבו של גולדמן זאקס טוב בהרבה. תיק הנגזרים שלו עומד אמנם על 53.4 טריליון דולר, אך המאזן גדול יותר ומסתכם ב-937 מיליארד דולר. לגולדמן זאקס גם יתרת פיקדונות גבוהה בכ-45 מיליארד דולר מזו משל מורגן סטנלי.
לפני מספר חודשים פרסם אתר בלומברג כי הפד הזרים לבנקים בארה"ב 1.2 טריליון דולר במשך השנים 2007-2010 כסיוע חירום שלא הובא בשעתו לידיעת הציבור. מורגן סטנלי זכה לסכום המשמעותי ביותר - 107.3 מיליארד דולר, יותר מכל גוף פיננסי אחר (גולדמן זאקס, אגב, קיבל 69 מיליארד דולר). האם מאז קבלת סיוע החירום התייצב מצבם? זאת רק ימים יגידו...
- 6.המנטליסט 26/10/2011 20:13הגב לתגובה זושלום, כתבה מעניינת ומועילה, כרגיל. האם לדעתך תכנית החילוץ באירופה, כפי שהיא מסתמנת, תוכל לשפר במשהו את מצב הבנק, בקשר עם חשיפתו לצרפת? בברכה.
- 5.אריאל 26/10/2011 09:22הגב לתגובה זוקראתי איזשהו ניתוח לא מזמן שלפיו הרבה בנקים נאלצו למחוק נכסים בדוחות של Q3, ולכן אם יוון תפשוט את הרגל זה ייתן boost לשווקים, כי המחיקות מתיחסות לתרחיש פסימי. מורגן סטלני מחקו נכסים שקשורים ליוון מדוחות Q3?
- מורגן סטלני? פרוידיאני משהו... (ל"ת)יוס עמית 26/10/2011 13:08הגב לתגובה זו
- אורית 26/10/2011 09:46הגב לתגובה זוראשית, מחיקה לא ניתן להחזיר. ברגע שבנק מבצע מחיקה, גם אם היא שמרנית, הוא לא יכול לרשום במאזנו את ההשקעה מחדש. לכן, בכל מקרה זה לא ניתוח נכון. בנוגע למורגן סטנלי, הם לא מחקו נכסים שקשורים ליוון.
- 4.יוסי עמית 26/10/2011 09:01הגב לתגובה זולמדינות החזירים? האם צפויה סכנה ליציבותו במידה ותתבצע מחיקה חלקית?
- אורית 26/10/2011 09:10הגב לתגובה זוזאת שאלה קשה, כי זה תלוי גם במדינות החזירים, והרבה בתוצאות כנס שרי האוצר באירופה, שסיכומיו יפורסמו היום אחה" צ. במידה ותהיה מחיקה חלקית יש עדיין יתרות נזילות, ובנוסף, בניגוד ל 2008, אין מחנק נזילות, הם יוכלו לגייס הון במהרה (כמובן לא בתנאים אידאליים). יש לציין, שמורגן סטנלי ניצלו, בין השאר, בשל רכישת מנייותיהם ע" י חברה יפנית, ועם פרסום הדוחות היפנים הוציאו הודעה לעיתונות כי הם ממשיכים לתמוך במורגן סטנלי. זה נועד לאותת למשקיעים, שהם יזרימו הון אם יצטרכו. זאת הייתה הודעה מאד חשובה, והמניה הגיבה בעליות.
- 3.טל 26/10/2011 08:34הגב לתגובה זונמוכות יחסית לחשיפה של 2.1 מיליארד דולר למדינות הפריפריאליות באירופה,אודה אם תסבירי. מישהו בכלל יכול לדעת עם 56 טריליון של נגזרים מול צדדים קשורים שגם הם לא אונקיות זהב מה גובה ההון המוחשי הכלכלי שלהם היום ומה יקרה בעת משבר שמידי כמה שנים בא?
- אורית 26/10/2011 09:02הגב לתגובה זושלום טל, אז ככה: לגבי הנזילות, מדובר ביתרה ממוצעת שהם שומרים למקרה הצורך, וזה לא יכסה את ה 2.1 מיליארד דולר במידה והם מוחקים את הכל באופן מיידי, וכבר היו דברים מעולם... בנוגע לנגזרים - לא מדובר באונקיות זהב, אלו הם אופציות, חוזים עתידיים וחוזים על אג" ח. ההון המוחשי הכלכלי שלהם עומד על כ 53 מיליארד דולר. כל מחיקה מההון הזה תקטין את ההון הזה ואת יחסי הלימות ההון שהם צריכים לעמוד בהם, ואז הם יצטרכו לגייס מיד הון. מקווה שעניתי על כל השאלות...
- טל 26/10/2011 10:08לא הבנתי איך זה קשור לנזילות,נראה שזה קשור להלימות ההון הגבולית שלהם,במיוחד ביחס לסך הנכסים ההפנים והחוץ מאזניים(ולא אמרנו מילה על באזל 3). בביטוי אונקיית זהב השתמשתי כמטאפורה לAAA והתכונתי לכך שההנחה שבמצב משבר כל הצדדים הקשורים שלהם בחוזים ובאופציות יעמדו בהתחייביותהם נראית לי אופטימית ועל סך של מעל 50 טריליון כל סטיה קטנה עלולה להסתכם במיליארדים.
- 2.מה הדרישות של בזל 3? (ל"ת)איימי 26/10/2011 08:05הגב לתגובה זו
- אורית 26/10/2011 09:06הגב לתגובה זוהכוונה היא להגיע ליחס הון ליבה (יחס הון בעלי המניות ללא אג" ח להמרה מחולק בנכסי סיכון) של 7% עד 2016, אבל יכול להיות שיקדימו את זה.
- 1.משקיענית 26/10/2011 08:04הגב לתגובה זועדיין כדאי להתרחק ממניית מורגן סטנלי בגלל הסיכון?
- אורית 26/10/2011 09:03הגב לתגובה זותלוי במידת אהבת הסיכון, יש שיאמרו שאחרי ירידה של כ 40% שווה לקחת את הסיכון ולהמתין, אחרים יעדיפו להתרחק, בידיעה שעלולות להיות עוד מפולות. להערכתי, המחיקות עדיין לא הסתיימו.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
