חזרתו של גלעד שליט עושה טוב לכלכלה, וזאת משני היבטים
בשבוע שעבר, לאחר כחמש וחצי שנים, חזר בשעה טובה גלעד שליט הביתה. השמחה ברחובות לא התבטאה בבורסה באותו היום. המדדים המובילים ירדו במחצית האחוז. ברם, ניתוח מחוץ לקופסא מרמז כי יש אופטימיות על רקע חזרתו של גלעד שליט הביתה גם בהיבט של שוק ההון.
חזרתו של שליט הביתה התאפשרה הרבה בזכותה של מצרים. לאחר שלטון מובראק, שידרה מצרים מסר עוין כלפי ישראל, ובשיאה של המתיחות נראתה התפרצות ההמון לתוך שגרירות ישראל לפני כחודש. למרות זאת, השינוי בהנהגת המצרים, יחד עם פרוץ האביב הערבי, הביאו לשינוי במפה הגיאופוליטית באזור באופן שאפשר את עסקת שליט הן מצד החמאס והן בזכות העידוד המצרי.
הוכחה נוספת לשינוי בגישה המצרית והשינוי שחל במפה הגיאופוליטית של האזור, הינו חידוש אספקת הגז ממצרים לישראל לאחר כ-100 ימי השבתה. דוגמא אחרת הינה ה"הדלפות" בתקשורת על אפשרות שחרורו של הישראלי אילן גרפל מהכלא במצרים.
השינוי הזה במפה הגיאופוליטית לכיוונה של ישראל הינו משמעותי ועשוי לשפר את מצבה הכלכלי של ישראל מכמה בחינות. האחת, הסרת בידודה של הכלכלה הישראלית מול מדינות ערב ואפשרות אמיתית לסחר בין ישראל למדינות ערב השכנות ואלו של צפון אפריקה. הסיבה השנייה הינה עליית קרנו של המשק הישראלי בעיני המשקיע הזר (בין אם הפיננסי ובין אם הריאלי). שיפור מצבה הגיאופוליטי של ישראל והגברת היציבות האזורית עשויה למשוך משקיעים זרים נוספים לארץ.
ישראל מדורגת כיום A+ עם תחזית יציבה, דירוג לא נפוץ בימים אלו. בנוסף, היא נהנית מיוקרתו (ומניסיונו) של סטנלי פישר. הגברת היציבות הגיאופוליטית עשויה למשוך לכאן משקיעים זרים אשר אינם רווים נחת מאירופה וארה"ב. כמו כן, אם יורדו חסמי הייבוא והבירוקרטיה תוקל, חברות בינ"ל ישקלו לפתוח פעילות בשוק הישראלי הסגור. התחרות הזו אמנם עלולה לפגוע בחלק מהחברות הישראליות, אך מצב משקי הבית יוטב וסביר להניח כי הצריכה וצמיחת המשק המקומי יגברו.
אנקדוטה נוספת למצבה של ישראל ניתן למצוא דווקא בלוב. עד היום, ישראל הייתה גורם מאחד בעולם הערבי. בכל פעם כאשר היו תסיסות במדינה ערבית או סכסוכים בין מדינות ערב, "הפניית האש" אל עבר ישראל היוותה גורם מלכד עבור הגורמים המותססים. יחד עם זאת, על פי דיווחים זרים, שלושת השבטים השונים בלוב אשר שנאתם לקדאפי הייתה הגורם היחיד שליכד אותם, בחרו באיסלאם כגורם מלכד חדש ולא בשנאת ישראל (לפחות בשלב זה). על פי הדיווחים, מה שמעסיק כרגע את הממשלה הזמנית זה ביטול חוקי קדאפי אשר אסרו על פוליגמיה ולתת אפשרות להתיר ולהתחתן עם עד 4 נשים עפ"י חוקי האיסלאם. לפיכך, מי שמוכן לחשוב מחוץ לקופסא, ייתכן וימצא צידוק נוסף להמשך מגמה חיובית בשוק ההון המקומי בתקופה הקרובה.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
