רוב בורסות אסיה סגרו בעליות: המדד הסיני הוסיף 3%; תוצאות אלקואה השפיעו
המדדים המובילים באסיה נסחרו ברובם בטריטוריה החיובית זאת לאחר סגירה פושרת אתמול בוול סטריט. עונת הדוחות בארה"ב נפתחה כאשר תוצאות ענקית האלומיניום אלקואה איכזבו ופספסו את התחזיות והן השפיעו לרעה על כל הסקטור באסיה.
מסקירת המדדים עולה כי מלבד מדד הניקיי ביפן שאיבד 0.4%, שאר המדדים נסחרו בעליות: מדד שנחאי בסין הוסיף 3% ומדד ההנג סנג בהונג קונג עלה 1%.
הסנאט האמריקאי העביר הצעת חוק שמטרתו להעניש את סין על שמירת המטבע המקומי שלה, היואן, ברמות נמוכות. הצעד מעורר תגובת נגד מצד בכירים סינים. היו קולות בסין אשר הזהירו בעבר כי על המדינה לאמוד את הנזק והסיכונים בהחלשת המטבע שלה בכדי לתמוך ביצואנים ובכך לפגוע ביחסי המסחר ובהתאוששות הגלובלית.
בסיכום שבועי בורסות אסיה השיגו תשואות חיוביות עד עתה כאשר הן מושפעות מהאופטימיות מתוכנית מרקל וסרקוזי לתמיכה במגזר הבנקאי באירופה ומכך שקרן העושר הריבוני בסין אספה ממניות בנקים נבחרים. מנגד, נציין את ההתנגדות הלא צפויה של הפרלמנט בסלובקיה לאישור הרחבת קרן החילוץ האירופית ל-440 מיליארד אירו אשר העיבה על השווקים.
בעקבות חברת אלקואה חברות אחרות בתחום המשאבים והחומרים באסיה בלטו בחולשתן, בזמן המסחר BHP Billiton איבדה עד 1.3%, ואלומינה איבדה 2.2% במסחר בסידני. מניית חברת סומיטומו מתכות נחלשה 3.4% בטוקיו ובהונג קונג מניות אנגנג השילו 4.5% מערכן.
נזכיר כי אמש עם נעילת המסחר בוול סטריט, מדד הדאו ג'ונס ירד 0.15%, מדד ה-S&P500 השיל 0.05% ואילו מדד הנאסד"ק הוסיף 0.66% לערכו.
- 1.משקיע פרוקוגניה 12/10/2011 10:23הגב לתגובה זואני לא מצליח להבין איך חברה עם כל כך הרבה פוטנציאל מתנהלת בצורה כל כך קלוקלת שגורמת נזק מהותי לבעלי המניות שלה 4 דילולים בשנתים זה מוגזם על פני כל קנה מידה כל עוד החברה לא מצליחה ליצר שיתופי פעולה עם חברות גדולות לצורך המשך פיתוח ושיוק של ערכות לבדיקת סרטן (שם הפוטנציאל הגדול) שיתופים שיכניסו כסף לחברה וכל עוד החברה לא מצליחה להגדיל את המכירות בצורה משמעותית (כמה מליונים לפחות ברבעון) החברה צריכה לנהוג באחריות ולא לשרוף מזומנים בצורה כל כך גדולה ולהתמקד אך ורק בשני הנושאים שכבר צינתי ולא לקפוץ מהפופיק ולהתימר לחברה שיש לה את המשאבים לפתח תרופה לסרטן או תאי גזע החברה קיבלה הזדמנות אחרונה להוכיח את עצמה למשקיעים והיא חיבת להתמקד אך ורק במה שצריך בנוסף כדי למנוע דלול נוסף מבעלי המניות המלצתי שתוריד את שער המימוש של אופציות 3 ו 4 בצורה משמעותית נגיד ל 20 אגורות ולגיס כסף באמצעותם בפעם הבאה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
