למחפשי המציאות: הזדמנות באופציות על אג"ח - 3 דוגמאות

קובי שגב, מנכ"ל יובנק קרנות נאמנות, כותב על הטעויות והצעדים הלא כלכליים שחברות עושות בשוק אגרות החוב
קובי שגב | (13)

צעדים חסרי הגיון כלכלי נעשים לפעמים בחברות, ברוב המקרים זהו הרמז הברור ביותר לקשיים בחברה. במאמר זה נדון בכמה מקרים העוסקים בפעילות מסוג זה אשר נעשית מאחורי הקלעים, מי שמכיר היטב את החברות, יודע לזהות את תמרורי האזהרה האלו. המשותף לכל המקרים הוא הנפקת אופציות לאג"ח:

בדומה לכתבי אופציות למניות, מנסות חברות להציג אופציות לאג"ח כסוכרייה הניתנת למשקיעים המשתתפים בהנפקת אג"ח, אולם, אופציות אלו המאפשרות לרכוש בעתיד אגרות חוב נוספות במחיר מימוש הידוע מראש אינן אלא מכשיר המיועד להגדיל את גיוס החוב בעתיד, אתן דוגמא:

אם חברה מנפיקה אג"ח בהיקף של 100 מיל' ש' במחיר של 100 אג', ונותנת למשתתפים בהנפקה 100 מיל' אופציות לאג"ח ל-3 חודשים במחיר מימוש של 98, החברה בעצם גייסה 198 מיל' ש'. 100 מיל' מגויסים כעת ו-98 יתקבלו תוך 3 חודשים. המשקיעים למרבה הפלא רואים את מרכיב ה"סוכרייה" בהנפקה ולא מסתכלים על מרכיב החוב שגדל בחברה.

מה קורה אם בדוגמא הקודמת יורד מחיר האג"ח תוך 3 חודשים אל מתחת ל-98 אג'?

המשקיעים שקיבלו את האופציות בהנפקה או רכשו אותם בשוק, נמצאים "מחוץ לכסף" וכנראה לא יממשו את האופציות לאג"ח. ה"סוכרייה" זה סתם תירוץ, החברה בנתה על אותם 98 מיל' ש' ולא מתכוונת לוותר. בואו ונראה מה קורה בפועל בחברות אמיתיות:

- קווינקו - קווינקו היא חברה המחזיקה בתי קזינו בעולם. בינואר 2011, הנפיקה החברה כ-55 מיל' ש' באג"ח ועוד כ-55 מיל' אופציות לאג"ח במחיר מימוש של 95 אג'. מיום ההנפקה החל מחיר האג"ח לרדת לכיוון 60-70 אג'. החברה חששה שהמשקיעים לא יממשו את האופציה, ודאגה לבצע הצעת רכש. כלומר, לרכוש את כל האופציות ולממש אותן בחברת בת לאג"ח לפי 95 אג', למרות שבפועל מחיר האג"ח בשוק היה 75 אג'. החברה בעצם שילמה 55 מיל' ש' על אג"ח ששווה 40 מיל', רק כדי להשלים את הגיוס. קווינקו לא הייתה מבצעת את המהלך אלמלא הייתה זקוקה נואשות למזומנים. כיום ברשותה כ-57 מיל' ע.נ. מהאג"ח שלדעתנו תזרוק לשוק בהזדמנות הראשונה.

- ארפורט סיטי - החברה המחזיקה במתחם איירפורט סיטי גייסה באוקטובר 2010 סדרת אג"ח (ב') ואופציות לאג"ח במחיר מימוש של 105 אג'. באוגוסט השנה ראתה החברה כי אג"ח ב' ירד למחיר של 95 אג'. הדבר לא עצר בעדה מלרכוש בשוק את האופציות ב-5 אג' ולהמיר אותן לפי 105 אג'. סך הכל לשלם 110 אג' עבור אג"ח הנסחר ב-95 אג', רק כדי להשלים את הגיוס.

- נצבא - באוגוסט 2010 הנפיקה נצבא 300 מיליון ש' באג"ח מסדרה ה' ועוד אופציות לעוד 150 מיל' ע.נ. במחיר מימוש של 107 אג'. ביולי 2011 רכשה נצבא באמצעות חברת הבת 93% מהאופציות שהנפיקה לאג"ח במחירים של 10-19 אג' בשוק, ומימשה אותן לאג"ח לפי 107 אג' למרות שהאג"ח נסחר בשוק במחיר של 104 אג'. סך הכל שלמה החברה 117-126 אג' על אג"ח הנסחר ב-104 אג'.

מצבה של נצבא כמו גם מצבה של חברת האם, איירפורט סיטי, הוא יחסית טוב היום, אך אין לטעות. החברות מצטיידות ב"מחסנית" של כ-200 מיל' ש' באג"ח שנרכשו בהפסד, ומטרתן למכור את הסחורה בשוק בהזדמנות הראשונה.

אלו רק דוגמאות על קצה המזלג, אך מה זה אומר לנו?

אופציות למניות שנמצאות מחוץ לכסף לקראת פקיעתן, נסחרות לרוב בשווי אפסי, ובמקרים רבים פוקעות ללא תמורה. אופציות לאג"ח הן יוצא מן הכלל. שווה להחזיקן גם אם מחירן הכלכלי אפסי. מניסיוננו, החברות המנפיקות לא יאפשרו לכותבי האופציות לאג"ח לפקוע ללא תמורה. הן יסכימו לשלם עליהן מחיר גבוה גם במקרים בהם מחירן הכלכלי של האופציות הוא אפס.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    נועם 10/10/2011 13:28
    הגב לתגובה זו
    לפי מה שאני מבין במחירים הנוכחיים הם סתאם תקועים עם האגחים שהנפיקו לעצמן, רק אם הכל יחזור להיות דבש הם יוכלו למכור
  • 8.
    איש עסקים 09/10/2011 20:11
    הגב לתגובה זו
    אין כאן " הפסד" . אם קונים אופציות ל 100 מליון אג" ח צריך 1 מליון אופ' . במחיר של 5 אגורות זה עולה בדיוק 50,000 ש" ח. תמורת סכום זה, החברה משלמת לעצמה את תמורת האג" ח, ושמה אותן במחסן. במקרה הטוב היא תמכור אותן בשוק בטפטוף או בבת אחת, ובמקרה הרע כל תשלום ריבית או קרן היא משלמת לעצמה, כך שפרט למחיר של 50,000 ש" ח שבדוגמה אין לה עוד עלויות. מחיר זה נמוך בהרבה מעלויות של הנפקת 100 מליון ש" ח.
  • 7.
    העלות לחברה היא הכסף שהושקע באופציות בלבד (ל"ת)
    GUY 09/10/2011 17:25
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    כתבה כתובה יפה מאוד ומציגה ניתוח כלכלי בהיר (ל"ת)
    קולגה לכתיבת הטורים 09/10/2011 13:24
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    לא מכיר את התחום 09/10/2011 13:24
    הגב לתגובה זו
    כאמור, אני לא מכיר את התחום ויכול מאוד להיות שיש סיבה הגיונית אחרת אבל הניחוש שלי שהסיבה לרכישה טמונה במחזיקי האופציות והשפעתם על החברה. והמבין יבין.
  • 4.
    בעיה לוגית 09/10/2011 12:22
    הגב לתגובה זו
    אם חברה צריכה כסף מדוע לה לקנות אג" ח ואח" כ למכור אותה בשוק ולהפסיד כסף כמו שאתה טוען?
  • רן 09/10/2011 16:17
    הגב לתגובה זו
    היא רוכשת את האופציות שעומדות להפקע חסרות ערך ולכן נסחרות בגרושים. ההמרה של האופציות לאג" ח הוא עיניין טכני שלא עולה כלום לחברה. אח" כ לחברה יש את היכולת למכור מתי שתרצה את האג" חים בשוק ולגייס כסף בצורה כזאת.
  • 3.
    מא 09/10/2011 11:59
    הגב לתגובה זו
    הכתבה התמקדה בנושא מרתק, אבל לא השכילה להסביר עד הסוף מדוע החברות מבצעות מהלכים שהם לא כלכליים ואין בהם גיוס מזומנים נוסף אלא הוצאת מזומנים. מתבקש הסבר יותר מעמיק בנושא
  • קובי 09/10/2011 17:29
    הגב לתגובה זו
    חברות זקוקות מאוד לגיוס הנוסף הנובע מהאופציות גם במחיר של הפסד מיידי של מיליוני ואף עשרות מיליוני ש" ח
  • מא 10/10/2011 01:01
    למחיר האגח. מחיר האופציה הינו כעת אגורות אבל החברה או חברת הבת צריכות עדיין להוסיף את תוספת המימוש. האם זו תוספת אמיתית, או משחק חשבונאי? אם זו תוספת אמיתית, מהיכן הכדאיות לחברה?
  • 2.
    למה בעצם החברה זקוקה לאופציות בחזרה? (ל"ת)
    שאלה 09/10/2011 11:36
    הגב לתגובה זו
  • קובי 09/10/2011 17:27
    הגב לתגובה זו
    החברה רוכשת את האופציות בחברה בת, מממשת אותן לאג" ח ויוצרת מלאי של אגרות חוב נוספות אותן מוכרת בשוק במהלך המסחר. באג" ח אלו ישנם עודפי היצע קבועים שלוחצים את המחיר למטה
  • 1.
    יפה מאוד.האם אופ' אג" ח נסחרות בשוק,אם כן איזה (ל"ת)
    r 09/10/2011 11:17
    הגב לתגובה זו
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי