למחפשי המציאות: הזדמנות באופציות על אג"ח - 3 דוגמאות
צעדים חסרי הגיון כלכלי נעשים לפעמים בחברות, ברוב המקרים זהו הרמז הברור ביותר לקשיים בחברה. במאמר זה נדון בכמה מקרים העוסקים בפעילות מסוג זה אשר נעשית מאחורי הקלעים, מי שמכיר היטב את החברות, יודע לזהות את תמרורי האזהרה האלו. המשותף לכל המקרים הוא הנפקת אופציות לאג"ח:
בדומה לכתבי אופציות למניות, מנסות חברות להציג אופציות לאג"ח כסוכרייה הניתנת למשקיעים המשתתפים בהנפקת אג"ח, אולם, אופציות אלו המאפשרות לרכוש בעתיד אגרות חוב נוספות במחיר מימוש הידוע מראש אינן אלא מכשיר המיועד להגדיל את גיוס החוב בעתיד, אתן דוגמא:
אם חברה מנפיקה אג"ח בהיקף של 100 מיל' ש' במחיר של 100 אג', ונותנת למשתתפים בהנפקה 100 מיל' אופציות לאג"ח ל-3 חודשים במחיר מימוש של 98, החברה בעצם גייסה 198 מיל' ש'. 100 מיל' מגויסים כעת ו-98 יתקבלו תוך 3 חודשים. המשקיעים למרבה הפלא רואים את מרכיב ה"סוכרייה" בהנפקה ולא מסתכלים על מרכיב החוב שגדל בחברה.
מה קורה אם בדוגמא הקודמת יורד מחיר האג"ח תוך 3 חודשים אל מתחת ל-98 אג'?
המשקיעים שקיבלו את האופציות בהנפקה או רכשו אותם בשוק, נמצאים "מחוץ לכסף" וכנראה לא יממשו את האופציות לאג"ח. ה"סוכרייה" זה סתם תירוץ, החברה בנתה על אותם 98 מיל' ש' ולא מתכוונת לוותר. בואו ונראה מה קורה בפועל בחברות אמיתיות:
- קווינקו - קווינקו היא חברה המחזיקה בתי קזינו בעולם. בינואר 2011, הנפיקה החברה כ-55 מיל' ש' באג"ח ועוד כ-55 מיל' אופציות לאג"ח במחיר מימוש של 95 אג'. מיום ההנפקה החל מחיר האג"ח לרדת לכיוון 60-70 אג'. החברה חששה שהמשקיעים לא יממשו את האופציה, ודאגה לבצע הצעת רכש. כלומר, לרכוש את כל האופציות ולממש אותן בחברת בת לאג"ח לפי 95 אג', למרות שבפועל מחיר האג"ח בשוק היה 75 אג'. החברה בעצם שילמה 55 מיל' ש' על אג"ח ששווה 40 מיל', רק כדי להשלים את הגיוס. קווינקו לא הייתה מבצעת את המהלך אלמלא הייתה זקוקה נואשות למזומנים. כיום ברשותה כ-57 מיל' ע.נ. מהאג"ח שלדעתנו תזרוק לשוק בהזדמנות הראשונה.
- ארפורט סיטי - החברה המחזיקה במתחם איירפורט סיטי גייסה באוקטובר 2010 סדרת אג"ח (ב') ואופציות לאג"ח במחיר מימוש של 105 אג'. באוגוסט השנה ראתה החברה כי אג"ח ב' ירד למחיר של 95 אג'. הדבר לא עצר בעדה מלרכוש בשוק את האופציות ב-5 אג' ולהמיר אותן לפי 105 אג'. סך הכל לשלם 110 אג' עבור אג"ח הנסחר ב-95 אג', רק כדי להשלים את הגיוס.
- נצבא - באוגוסט 2010 הנפיקה נצבא 300 מיליון ש' באג"ח מסדרה ה' ועוד אופציות לעוד 150 מיל' ע.נ. במחיר מימוש של 107 אג'. ביולי 2011 רכשה נצבא באמצעות חברת הבת 93% מהאופציות שהנפיקה לאג"ח במחירים של 10-19 אג' בשוק, ומימשה אותן לאג"ח לפי 107 אג' למרות שהאג"ח נסחר בשוק במחיר של 104 אג'. סך הכל שלמה החברה 117-126 אג' על אג"ח הנסחר ב-104 אג'.
מצבה של נצבא כמו גם מצבה של חברת האם, איירפורט סיטי, הוא יחסית טוב היום, אך אין לטעות. החברות מצטיידות ב"מחסנית" של כ-200 מיל' ש' באג"ח שנרכשו בהפסד, ומטרתן למכור את הסחורה בשוק בהזדמנות הראשונה.
אלו רק דוגמאות על קצה המזלג, אך מה זה אומר לנו?
אופציות למניות שנמצאות מחוץ לכסף לקראת פקיעתן, נסחרות לרוב בשווי אפסי, ובמקרים רבים פוקעות ללא תמורה. אופציות לאג"ח הן יוצא מן הכלל. שווה להחזיקן גם אם מחירן הכלכלי אפסי. מניסיוננו, החברות המנפיקות לא יאפשרו לכותבי האופציות לאג"ח לפקוע ללא תמורה. הן יסכימו לשלם עליהן מחיר גבוה גם במקרים בהם מחירן הכלכלי של האופציות הוא אפס.
- 9.נועם 10/10/2011 13:28הגב לתגובה זולפי מה שאני מבין במחירים הנוכחיים הם סתאם תקועים עם האגחים שהנפיקו לעצמן, רק אם הכל יחזור להיות דבש הם יוכלו למכור
- 8.איש עסקים 09/10/2011 20:11הגב לתגובה זואין כאן " הפסד" . אם קונים אופציות ל 100 מליון אג" ח צריך 1 מליון אופ' . במחיר של 5 אגורות זה עולה בדיוק 50,000 ש" ח. תמורת סכום זה, החברה משלמת לעצמה את תמורת האג" ח, ושמה אותן במחסן. במקרה הטוב היא תמכור אותן בשוק בטפטוף או בבת אחת, ובמקרה הרע כל תשלום ריבית או קרן היא משלמת לעצמה, כך שפרט למחיר של 50,000 ש" ח שבדוגמה אין לה עוד עלויות. מחיר זה נמוך בהרבה מעלויות של הנפקת 100 מליון ש" ח.
- 7.העלות לחברה היא הכסף שהושקע באופציות בלבד (ל"ת)GUY 09/10/2011 17:25הגב לתגובה זו
- 6.כתבה כתובה יפה מאוד ומציגה ניתוח כלכלי בהיר (ל"ת)קולגה לכתיבת הטורים 09/10/2011 13:24הגב לתגובה זו
- 5.לא מכיר את התחום 09/10/2011 13:24הגב לתגובה זוכאמור, אני לא מכיר את התחום ויכול מאוד להיות שיש סיבה הגיונית אחרת אבל הניחוש שלי שהסיבה לרכישה טמונה במחזיקי האופציות והשפעתם על החברה. והמבין יבין.
- 4.בעיה לוגית 09/10/2011 12:22הגב לתגובה זואם חברה צריכה כסף מדוע לה לקנות אג" ח ואח" כ למכור אותה בשוק ולהפסיד כסף כמו שאתה טוען?
- רן 09/10/2011 16:17הגב לתגובה זוהיא רוכשת את האופציות שעומדות להפקע חסרות ערך ולכן נסחרות בגרושים. ההמרה של האופציות לאג" ח הוא עיניין טכני שלא עולה כלום לחברה. אח" כ לחברה יש את היכולת למכור מתי שתרצה את האג" חים בשוק ולגייס כסף בצורה כזאת.
- 3.מא 09/10/2011 11:59הגב לתגובה זוהכתבה התמקדה בנושא מרתק, אבל לא השכילה להסביר עד הסוף מדוע החברות מבצעות מהלכים שהם לא כלכליים ואין בהם גיוס מזומנים נוסף אלא הוצאת מזומנים. מתבקש הסבר יותר מעמיק בנושא
- קובי 09/10/2011 17:29הגב לתגובה זוחברות זקוקות מאוד לגיוס הנוסף הנובע מהאופציות גם במחיר של הפסד מיידי של מיליוני ואף עשרות מיליוני ש" ח
- מא 10/10/2011 01:01למחיר האגח. מחיר האופציה הינו כעת אגורות אבל החברה או חברת הבת צריכות עדיין להוסיף את תוספת המימוש. האם זו תוספת אמיתית, או משחק חשבונאי? אם זו תוספת אמיתית, מהיכן הכדאיות לחברה?
- 2.למה בעצם החברה זקוקה לאופציות בחזרה? (ל"ת)שאלה 09/10/2011 11:36הגב לתגובה זו
- קובי 09/10/2011 17:27הגב לתגובה זוהחברה רוכשת את האופציות בחברה בת, מממשת אותן לאג" ח ויוצרת מלאי של אגרות חוב נוספות אותן מוכרת בשוק במהלך המסחר. באג" ח אלו ישנם עודפי היצע קבועים שלוחצים את המחיר למטה
- 1.יפה מאוד.האם אופ' אג" ח נסחרות בשוק,אם כן איזה (ל"ת)r 09/10/2011 11:17הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
