חיים ישראל: "יש פה מניות זולות, אבל במשבר עולמי - ישראל היא לא חוף מבטחים"; איזו מניה מקבלת 'קניה חזקה'?
מניות הסלולר הישראליות עם תשואות שליליות של מעל 20% כבר מזמן לא נחשבות דפנסיביות בבורסה בתל אביב. בראיון ל-BizportalTV, חיים ישראל, מנהל המחקר במריל לינץ' ישראל, מסביר מה מעיב כיום על מניות הסקטור באחד העם, שבעבר הלא רחוק רשמו תשואות חזקות וגם מסתכל על המתרחש בשווקים הגלובליים.
"לבנקים המרכזיים בעולם הולכים להיגמר הכלים. אין להם יותר מה לעשות. כאשר מדובר במשבר של מדינות, כזה שגולש מעבר לבנקים ולסקטורים הריאליים אז זאת התוצאה. אנחנו הולכים לתקופה לא קלה והשוק בלחץ, כי למקבלי ההחלטות אין יותר מה לעשות".
לדברי ישראל הירידות בשווקים ללא ספק הביאו מניות רבות בישראל למחירים זולים אך השוק עדיין מסוכן. "ללא ספק, יש היום מניות זולות בישראל אבל צריך להבין שוק ההון הישראלי הולך היום יד ביד עם העולם. אנחנו בעצם חלק מהכלכלה העולמית. חלק גדול מהתמ"ג הישראלי קשור לארה"ב ויותר לאירופה. לכן אם אנחנו הולכים למיתון קשה באזורים האלה ישראל ללא ספק תושפע. בעצם חוף המבטחים הישראלי הוא לא כל כך מבטחים כאשר מסתכלים על רעידת אדמה עולמית".
לגבי מניות התקשורת הישראליות אומר מנהל המחקר במריל לינץ'. "הדבר המעניין הוא שהסקטור המקומי התנתק מסקטור התקשורת הגלובלי. מניות התקשורת בעולם היו הסקטור הטוב ביותר בעולם מתחילת השנה. הסיבה - סקטורים יחסית יציבים עם תשואות דיבידנד ורגולציה שבד"כ מאחורינו. בישראל כל הרגולציה התחילה ב-2011 עם דמי הקישוריות, אך הטלטלה הגדולה תבוא ב-2012".
"מה שאנחנו רואים היום בשוק התקשורת בעצם זה תחזית למה הולך להיות פה ב-2012, שהולכת להיות שנת הכאב. שחקניות חדשות, מירס, הוט וגולן טלקום יתחילו להציע שירותים, יש את השחקניות הווירטואליות שהולכות להיכנס ולנגוס בנתח שוק, יש את ועדת חייק שאנחנו עדיין לא יודעים מה התוצאות הסופיות. שנת 2012 הולכת להיות שנת כאב לכל שחקניות התקשורת. כאשר צריך כבר להסתכל מה קורה ב-2013 - שנת ההתפכחות. אנחנו נראה שאין מקום לכל השחקניות החדשות, ואני מוכן להמר שבשנת 2014 אותן שחקניות שקיימות היום זה השחקניות שאנחנו נראה אותן וכל השחקניות החדשות שנכנסות לשוק, כבר לא יהיו".
- 7.ארז 27/09/2011 14:27הגב לתגובה זוכמובן בגלל חלוקת דיבידנדים. אני לא בטוח בעניין - בית המשפט עלול להתערב בעניין. מרוקנים את החברה על ידי חלוקה אגרסיבית.
- 6.זה הזמן לקנות טבע (ל"ת)שלום 27/09/2011 10:12הגב לתגובה זו
- 5.עוד אנליסט בגרוש 27/09/2011 09:08הגב לתגובה זולפני מספר שנים המלצת חזור והמלץ עם קני חזקה למנית תרו שעמדה על 60 ד' . כעבור חודש הגיעה הצלילה שהביאה אותה ל 5 ד' ולזריקתה מהנסדק. בקיצור כולכם חרטה ברטה ואינטרסנטים אך ורק לעצמכם.
- 4.ספרטה 27/09/2011 09:04הגב לתגובה זואז מה אתה מציע אין תחמושת .יום לפני המשבר ב2008 אמרו בריל לינץ שהכול דבש ומה קרה כול חברות המחקר והדירוג . בקיצור אף אחד לא יודע . תחמושת לא נגמרת אף פעם תאמין לי יש להם מספיק .לעשות
- 3.שקרן כמו כולם או באמת לא מבין (ל"ת)המחשב 27/09/2011 09:01הגב לתגובה זו
- 2.בק 27/09/2011 08:52הגב לתגובה זויחמוביץ קחי את שתיניץ איתך למיפלג ת העבודה השם עבודה לא מתאים לכם אוכלי חינם וצרי העין גרמתם לעובדים שעבדו ושילמו מס הכנסה כחוק ושהשקיעו בסקטור הגז והנפט שהשקיעו במשך שלושים שנה לגלות את הגז והיום שגילו בימקום שהמשקיעים יקטפו את הפרות אתם את הגזלנית ביחד אם החבר שלך שתיניץ החיכן כמו פודל גזלתם את הפירות למשקיעים מתי עבדתם בכלל שאתם קוראים לעצמכם מיפלגת העבודה אני היתי קורה לך מיפלגת הגזלנים זה מה שהיתי קורה לכם לכם ולליכוד ביחד אתם דומים מאוד
- 1.העצבני 27/09/2011 08:49הגב לתגובה זושאומר את האמת.המלך הוא ערום והגיע הזמן שתפנימו.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.
