סיום המאבק על קפיטל פוינט? פידליטי ושוקי גלייטמן קונים את חלקה של מעין ונצ'ורס בחברה

גלייטמן ופידליטי רכשו את כל החזקותיה של של מעין ונצ'ורס - כ-1.75 מיליון מניות, המהוות כ-18.7% מהחברה; גלייטמן רכש כ-583.2 אלף מניות בכ-2.6 מיליון שקל
הדס גייפמן |

חברת קפיטל פוינט הודיעה, כי ד"ר שוקי גלייטמן, יו"ר דירקטוריון החברה, וקרן פידליטי הון סיכון חתמו על הסכם, לפיו ירכשו ד"ר גלייטמן ופידליטי את מלוא החזקותיה של מעין ונצ'ורס בקפיטל פוינט. מדובר ב-1,749,624 מניות רגילות בנות 0.01 שקל ערך נקוב, המהוות כ-18.74% מההון המונפק והנפרע של החברה ומזכויות ההצבעה ( 16.04% בדילול מלא). ד"ר גלייטמן רכש 583,208 מניות בתמורה לכ-2.6 מיליון שקלים.

מההודעה עולה, כי ד"ר גלייטמן ופידליטי חתמו על הסכם, לפיו הם יפעלו בשיתוף פעולה באסיפות הכלליות של החברה בנוגע למינוי או פיטורי דירקטורים בחברה, כך שכל אחד מהצדדים יהיה זכאי לקבוע את זהותם של מספר דירקטורים הגבוה מבין שני דירקטורים, או דירקטור אחד בגין כל 6% מהחזקותיהם. במקביל הוסכם כי ד"ר גלייטמן ימשיך לכהן בתפקיד יו"ר דירקטוריון החברה. כן סוכם כי הצדדים ישתפו פעולה בהצבעה בכל נושא הכרוך במחלוקת.

הצדדים יוכלו להביא את ההסכם לסיום אם החזקותיו של ד"ר גלייטמן בחברה יהיו פחות משלושה אחוזים או החזקותיה של פידליטי ירדו מתחת לששה אחוזים.

נזכיר, כי בתחילת אוגוסט ניסתה מעיין ונצ'ורס, באמצעות זימון אסיפת בעלי המניות, להחליף את הדירקטורים הקיימים בחברה בדירקטורים מטעמה. צעד זה הגיע לאחר לאחר שבתחילת יולי רכשה כ- 24.9% מקפיטל פוינט מחוץ לבורסה ופרסמה הצעת רכש ל-22% נוספים.

מפרסומים שונים עלה כי מעיין היתה מעוניינת להחליף את יו"ר החברה, שוקי גלייטמן, ואת הדירקטורים מנחם עצמון ויהודה כהנא, בצביקה בן פורת, מנכ"ל מעיין, אמיר גל-אור, יו"ר מעיין, ואבישי זילברשץ, דירקטור במעיין. גל-אור וזילברשץ הם שותפים בקרן אינפיניטי, בעלת המניות השנייה בגודלה במעיין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בן המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.


בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד ש"ח יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם.  כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 


כחלק מן ההסדר, המדינה תפעל למכור את אחזקותיה בקרנות לידי הסתדרות המורים, באופן שישלים את העברת הבעלות המלאה לידיה, וכן  קרנות ההשתלמות יוכרזו כקרנות ברירת מחדל לעובדי הוראה שלא בחרו אחרת.