כל מי שעוקב וקורא את הטורים בשנה האחרונה כבר יודע בוודאי כי החל מ-1.1.2008 מופנות כל ההפקדות החדשות למטרת קיצבה. גם מושג מקדם הקיצבה, בו אנו עוסקים לא מעט, בטורים מוכר וידוע.

מובן לנו כי ככל שמקדם זה נמוך יותר, כך הקיצבה לה נהיה זכאים לכל ימי חינו תהיה גבוהה יותר. כך לדוגמא מי שצבר מיליון ש' ויש ברשותו מקדם קיצבה של 200 יהנה מקיצבה של 5,000 ש' לכל ימי חייו. מי שיש לו מקדם קיצבה 157 (לגבר בפוליסות עד יוני 2001) יהנה על אותם מיליון ש' מקיצבה על סך 6,370 ש'.

כפי שזכור לנו הסכומים שהופקדו עד 31.12.2007 בפוליסות הוניות וקופות גמל ניתנים עדיין למשיכה כסכום חד פעמי בהתאם לתנאי הזכאות. יחד עם זאת עקב הבטחון שמעניקה הקיצבה, אנו נתקלים לא מעט בלקוחות המתעניינים האם כדאי להעביר את הסכום ההוני שנצבר למסלול קיצבתי ולקבל במקום סכום חד פעמי קיצבה לכל החיים? בטור שלפנינו ננסה לבדוק את הכדאיות שבמהלך כזה.

ראשית נדגיש, קיימים אלמנטים פסיכולוגים, כמו לדוגמא ביטחון וחוסר רצון ל"טפל בכסף" אשר אינם מעניננו של טור זה. בנוסף קיימים אלמנטים של נוחות. לדוגמא, איך מתקבל הכסף (האם רק באופן יזום על ידי הלקוח או "כמו משכורת")? אשר גם עליהם לא נדון. הפעם ננסה לבדוק אך ורק את הפן הכלכלי.

ניקח את אותם מיליון ש' ונבדוק לאיזו קיצבה יהיה זכאי הלקוח אם יבחר באופציית הקיצבה, או לחילופין לכמה זמן יספיק לו הכסף בהנחה שימשוך מידי חודש משיכה חודשית בגובה הקיצבה.

מקדמי הקיצבה לגבר לגיל 67 ינועו בממוצע באזור ה-200 ולאשה לגיל 64 בממוצע באזור ה-214. כלומר מיליון ש' שווים לקיצבה של 5,000 ש' לגבר ולאשה 4,670 ש'. ניקח מיליון ש' ונמשוך מהם במקרה הראשון משיכה חודשית של 5,000 ש'. במקרה כזה יאזול הכסף לאחר כ-25 שנה. כלומר במידה ואותו גבר יחיה מעבר לגיל 92 (גיל 67 ועוד 25 שנה), תהיה עדיפות לקיצבה מתחת לגיל זה לכאורה קיימת עדיפות למשיכה לשעורין.

יחד עם זאת חשוב לזכור, כי במסגרת מקדם הקיצבה מגולמת הבטחה של מינימום 240 גימלאות (20 שנה). כך למעשה רק במידה והלקוח נפטר בטווח גילאים 87-92 קיימת עדיפות לסכום ההוני. בכל מקרה אחר קיימת עדיפות לקיצבה.

מה לגבי אישה?

הפעם ניקח מאותם מיליון ש' רק 4,670 ש' לחודש. במקרה כזה יאזל הכסף לאחר כ-28 שנה. גם במקרה הזה במידה ואותה אישה תחיה מעבר לגיל 92 קיימת עדיפות לקיצבה, מתחת לזה לכאורה קיימת עדיפות למשיכה לשעורין. גם כאן נתחשב בהבטחת מינימום גימלאות ונראה שלמעשה רק במידה והלקוחה נפטרת בטווח גילאים של 84-92 קיימת עדיפות למשיכה לשעורין.

אז למי יש עדיפות?

גם לאחר התרגיל הקטן הזה התמונה עדיין לא שלמה. חשוב לזכור כי קיצבה הינה הכנסה אשר מחוייבת במס (ונהניית מפטורים מסויימים). לעומת זאת, משיכה לשעורין אינה מחוייבת במס. כלומר ככל שההבדל בין הקיצבה ברוטו לקיצבה נטו גדולה יותר, גדל היתרון למשיכה לשעורין ולסכום ההוני. בנוסף חשוב לזכור כי בניגוד לקיצבה, המשיכה לשעורין אינה חייבת להיות קבועה בזמן או בסכום, דבר המעניק יותר אפשרויות למושך.

הערות:

הסכום למשיכה לשעורין חושב לפי 4% ברוטו ודמי ניהול של 0.5%.