ניהול נכון באפיק הסולידי - מה מתאים בזמן התנודתיות?
בתקופות של ירידות בשווקים, גם האפיק הסולידי יכול להסב נזקים כבדים ללא ניהול נכון של הסיכון. מתחילת השנה ובחודשיים האחרונים במיוחד, נרשמות ירידות חדות בשערי אג"ח. כתוצאה מכך ישנה עלייה חדה בתשואות לפדיון. כמובן שלירידות השערים סיבות רבות מבית ומחוץ, פחד ממיתון חוזר, קושי של מדינות רבות באירופה להתמודד עם החובות הכבדים, בעיות ביטחוניות בשוק המקומי ועוד.
ניהול נכון של הרכיב הסולידי מתייחס בעיקר ל-4 פרמטרים: ניהול המח"מ, ניהול הצמידות, ניהול רמת סיכון לווה ופיזור נכון של הסיכון בתיק. הוודאות שבקניית אג"ח מול חוסר הוודאות בקניית מניות. חשוב להבין ולזכור שיש הבדל גדול בין מניה לאג"ח. הוא טמון בוודאות העתידית שמשקיע יכול לתכנן.
כלומר כאשר קונים מניה אנו מניחים שמחירה יהיה גבוה יותר בעוד מספר חודשים או שנים. זאת בעקבות שיפור בתנאי המאקרו או בפעילות הספציפית של החברה. לכל הפחות אנחנו מניחים שגם בשימור פעילותה העסקית של החברה היום, מחירה נמוך ממה שאמור להיות.
כל זה כמובן נחמד ויפה אך איננו יודעים בוודאות תוך כמה זמן יבואו הערכותינו לידי ביטוי בעליית ערך המניה. הדבר יכול לקרות תוך מספר ימים בודדים עד מספר שנים, וזאת כמובן בהנחה שסבלנותנו לא תפקע. לעומת זאת, באגרות חוב אנו יודעים מתי אמורים לקבל קופונים (ריביות), ומתי חלים תשלומי הקרן. מכאן שע"י ניתוח נכון של יכולת החזר החוב ובנייה נכונה של פרמטרי הסיכון הכלליים, ניתן לחשב בקירוב את התשואה הגלומה השנתית לפדיון שנקבל מההשקעה.
ע"י ניהול וניתוח נכונים של הרכיב הסולידי אנו יכולים לבנות ולנהל תיק השקעות שהכי מתאים לנו מבחינת התנודתיות, משך החיים של התיק והתשואה הגלומה, להפחית תנודתיות וסיכון בימים פחות טובים ויחד עם זאת לא לפגוע בתשואה השנתית הגלומה שלה אנו מצפים.
ניהול המח"מ: כאשר התשואות של אג"ח עולות, המחירים יורדים ולהפך.
אג"ח בעלות טווח לפדיון ארוך נחשבות מסוכנות יותר, משום שמחירן רגיש יותר לתנודה בתשואה של אג"ח.
משך חיים ממוצע (DURATION), מהווה מדד אפקטיבי לאורך חיי האיגרת בהתחשב בריבית הנקובה ובמועדי פדיון הקרן. המח"מ משמש למדידת רגישות מחיר האיגרת לשינויים בתשואה, ובכך מהווה פרמטר חשוב בהערכת הסיכון והסיכוי של אג"ח. ככל שמשך החיים של האיגרת ארוך יותר, כך הסיכון גדל. ככל שההחזר בדרך גדול יותר כך הסיכון קטן. המח"מ משקלל את שני הפרמטרים ומודד את רגישות אגרת החוב לשינויים בשערי הריבית. ככל שהמח"מ גבוה יותר כך הרגישות גדלה.
ניתן לחשב את השינוי הצפוי במחיר האיגרת כתוצאה משינוי בתשואה. ככלל, כאשר מעריכים שהתשואות על אג"ח במגמת עלייה, עדיפה קניית אג"ח בעלת המח"מ הקצר ביותר. מנגד בציפייה לירידת תשואות מומלץ לקנות אג"ח בעלות מח"מ ארוך. ניהול נכון של המח"מ באפיק הסולידי יכול לבוא לידי ביטוי באחוזי רווח לא מעטים במונחים שנתיים.
ניהול הצמידות:
ניתוח נכון של מגמות האינפלציה ומגמות הריבית ניתן להטות את רכיב האג"ח בתיק לאג"ח בעלות הצמדות שונות (מדד, ריבית משתנה) או ללא הצמדות כלל.
ניהול רמת סיכון החברות:
ברכיב אג"ח בתיק ניתן לבנות רמת סיכון נמוכה ביותר במונחי סיכון לווה. למשל, אג"ח ממשלתיות, או קונצרניות של חברות גדולות ויציבות בעלות יתרות מזומנים גדולות ותזרים יציב. מאידך, אג"ח המרכיבות את התיק, יכולות להיות גם של חברות יזמיות בעלות תזרימי מזומנים לא יציבים ופעילות עסקית הנחשבת מסוכנת. התשואות לפדיון באג"ח מסוכנות יכולת להגיע לרמה דו ספרתית במונחים שנתיים. כיום ניתן לראות אג"ח הנסחרות גם בתשואות של 20% לשנה ויותר. רמות הסיכון באג"ח הנ"ל דומות ואף גבוהות יותר ממניות.
פיזור הסיכון:
לפיזור הסיכון בתיק יש משמעות רבה, בין אם תבחרו לבנות תיק מאג"ח הנחשבות בטוחות מאוד, ובין אם תבחרו באג"ח הנחשבות מסוכנות יותר.
יש לדאוג שלא להיחשף יתר על המידה לאג"ח ספציפית או ללווה ספציפי. עוד חשוב שלא ליצור חשיפת יתר לתחום או לסקטור מסוימים. פיזור הסיכון לא ימנע לחלוטין הפסד. אך במקרה של פגיעה לא צפויה ביכולת ההחזר של חברה בודדת או חולשה בסקטור מסוים, הפיזור בהחלט יכול לצמצם את הנזק.
לסיכום,
רכיב אג"ח בתיקי השקעות ניתן לניהול ברמת וודאות עתידית ועכשווית טובה יותר, לעומת רכיב המניות בתיק. נכון לנתוני השוק העכשוויים אנו מעריכים שניתן לבנות תיק סולידי המבוסס על אג"ח ממשלתיות וקונצרניות הנחשבות בטוחות, ועדיין לקבל תשואה נאה בשנים הקרובות.
כמובן שניתן לעלות דרגה או מספר דרגות בכל אחד מפרמטרי הסיכון, ובצורה זו לקבל תשואה לפדיון ממוצעת גבוהה יותר. יש כלים רבים לנהל אותה ואין צורך לספוג הפסדים כבדים ממה שמוכנים לשאת תוך שמירה על ציפיות התשואה שמעוניינים להשיג בעתיד. זכרו, הבחירה ברמת הסיכון באפיק הסולידי היא שלכם.
- 7.דב 08/09/2011 20:23הגב לתגובה זואשמח אם תתיחס לאגחים של פטרוכימים: ב ,ה
- 6.גלית 08/09/2011 16:27הגב לתגובה זואני מאלה שאוהבים את הסיכון המינימליסטי ולכן אהבתי את הכתבה ואת התחזית האופטימית..:) אשמח אם תגיד לי מה אתה חושב על התיק הזה: http://www.inbest.co.il/downloadarticle.aspx?file=2 לעומת התיק הזה:http://www.inbest.co.il/downloadarticle.aspx?file=3
- משה 08/09/2011 22:15הגב לתגובה זוכן גם אני לא מבין למה האגחים יורדים. סך הכל מדובר בחברה טובה אחזקות באבגול ובבזן
- 5.יוסי 08/09/2011 14:38הגב לתגובה זואג" ח אפריקה כ" ו האטרקטיבית ביותר מבחינת סיכוי-סיכון. חברה עם הון עצמי 4 מליארד ש" ח, גב של לבייב, פריסה נבונה של תשלומי הקרן, חברה שיצאה לדרך חדשה והחלה להיות בעלת נכסים מניבים משמעותיים. כמו כן החברה צפויה בקרוב ברכישה עצמית של האג" ח עד ל- 400 מליון ש" ח. צפויה לקפוץ כ- 20% בטווח קצר ברגע שהשווקים ירגעו.
- 4.אג" ח אג" ח אג" ח 08/09/2011 14:23הגב לתגובה זומי שיקנה בימים אלא ירוויח הרבה ללא לקחת סיכון כמעט
- 3.המשקיע הקטן 08/09/2011 14:20הגב לתגובה זומר שקד הנכבד, האם אתה לא חושב שמסוכן בימים אלה להחזיק אג" ח בכלל ובמיוחד של דנקנר, תשובה ושאר הטייקונים ? הרי כל המחאה הולכת לפגוע בהם.
- 2.סטודנט 08/09/2011 14:19הגב לתגובה זויש אגרות חוב, יש תשואה, תקנו אותם ותפזרו סיכונים. ישר לפרס פוליצר. מה עם איזו תובנה לגבי השווקים? מה עם דעה? מה הערך של מאמר שמסכם לי נקודות של קורס במימון של שנה א?
- 1.אחד שיודע 08/09/2011 14:14הגב לתגובה זופרובידנס בית ההשקעות הכי מקצועי בניהול תיקי אג" ח
- ya right 10/09/2011 16:22הגב לתגובה זואם כל כך אלופים למה מנהלים שני שקל וחצי?
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.

- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
