מי יכולה ליהנות מפתיחת שוק המזון לייבוא מחו"ל?
הסערה הציבורית שעלתה לאחרונה בעניין מחירי המזון, הביאה לעליית הסיכון מבחינת שולי הרווחיות הקיימת של יצרניות המזון המקומיות. כמו תמיד, סיכון לחברה אחרת יוצר הזדמנות לחברה אחרת. הזדמנות זו עשויה להגיע לחברת "נטו אחזקות".
החברה שהוקמה ב-1980, היא כיום קבוצת ייצור המזון החמישית בגודלה בישראל. בעלת נתח שוק משוער של כ-5% ומעסיקה כ-1,400 עובדים. מכירות הקבוצה הן בעיקר לשוק הקמעונאי (רשתות השיווק) ולשוק המוסדי (חברות קייטרינג, בתי מלון, מסעדות ועוד). מרבית המוצרים המיוצרים ע"י החברה הם מוצרי מזון בסיסיים או מוצרי מזון בתפוצה רחבה, שאינם נחשבים למוצרים יקרים.
לחברה מספר תחומי פעילות:
- תחום המפעלים- הכולל החזקה בטיבון ויל, דלידג, ויליגר, ושלושת האופים.
- תחום הייבוא - הכולל ייבוא ומכירה של מוצרי מזון רבים וביניהם עוף ובשר קפוא, דגים, מוצרי מאפה, ריבות, גבינות איכות, שימורים, פסטות, קצפת ועוד.
- תחום השוק המקומי - הכולל מכירה של מוצרים שהחברה רוכשת בשוק המקומי וביניהם עוף ובשר טרי וקפוא, דגים טריים, מאפים, ירקות קפואים ועוד. בנוסף החברה מחזיקה בכ-40% בחברת ביכורי השדה שפועלת בשוק הפירות והירקות.
המתחרות העיקריות של החברה הן אסם ושטראוס הנסחרות בבורסה, וכן חברת תנובה הפרטית. אסם ושטראוס מציגות שיעורי רווחיות גולמית של כ-40% לעומת נטו שמציגה רווחיות גולמית של כ-18%. עם זאת, הרווחיות התפעולית שלהן דומה לזו של נטו, סביב ה-9% רווחיות תפעולית. זאת עקב הוצאות שיווק גדולות יותר לאסם ולשטראוס.
גם בבחינת האיום מצד התחזקות המוצר הפרטי של רשתות השיווק, יש לחברת נטו הזדמנות לצמוח, שכן היא נמצאת גם בצד שמייצר מוצרים לשוק הפרטי. סיכונים נוספים לחברה קיימים בדמות התחרות הגדולה בענף, תנודות מחירים של חומרי הגלם, ורגולציה מתגברת.
מנגד, ההזדמנויות נובעות מאפשרות כניסה עתידית לשוקי חו"ל, וכן כאמור מפתיחת השוק לייבוא מוצרים מתחרים מחו"ל (כדוגמת תחום הגבינות הקשות). לחברה אחיזה רחבה בתחום המדובר, מבחינת ספקים ורשת אספקה מחו"ל.
נקודות חוזק נוספות לחברה נובעות ממגוון המוצרים הרחב, מחירי מוצרים אטרקטיביים, עלויות שיווק נמוכות, ומוצרים בסיסיים שפחות תלויים במצב המאקרו במשק.
החברה נסחרת במכפיל רווח של כ-7.5, לעומת מכפיל רווח 19 באסם ומכפיל רווח 30 בשטראוס. מניתוח שווי שמרני שערכנו למניות חברת נטו בשיטת DCF (היוון זרמי המזומנים העתידי), לפי צמיחה מייצגת של 1.5% בשיעור היוון של 9.5%, הגענו לשווי חברה של כ-920 מליון ש', לעומת שווי נוכחי של כ-530 מליון ש', כלומר דיסקאונט של כ-73%.
לסיכום, ניתן להיחשף כיום לחברה בעלת צמיחה נאה והזדמנות להגדיל את נתחי השוק שלה. כל זאת במחיר מניה נמוך ביחס למתחרות מסקטור המזון.
שי לוי, אנליסט ומנהל השקעות, יובנק ניהול נכסים
- 10.ליפו 05/09/2011 15:43הגב לתגובה זושי, יופי של עבודה. תודה!
- 9.מגיב 2 05/09/2011 10:21הגב לתגובה זולא אומר שאתה צריך לטנף בלי סיבה על אחרים
- 8.ניר 05/09/2011 10:02הגב לתגובה זוכמו תמיד אצל שי
- 7.יופי 05/09/2011 09:41הגב לתגובה זועל מניות בהזדמנות
- 6.אנליסט בין הטובים בשוק ההון, מבין עניין (ל"ת)עבדתי איתו 05/09/2011 09:28הגב לתגובה זו
- 5.מגיב 2 יודעים למה אתה לא מזדהה (ל"ת)שוק ההון 05/09/2011 09:25הגב לתגובה זו
- 4.נשמע מדוייק! (ל"ת)פרידה קאלו 05/09/2011 08:24הגב לתגובה זו
- 3.משקיע בנטו 04/09/2011 23:37הגב לתגובה זוכשהגעתי ל 200 אחוז רווח מכרתי חצי מהאחזקה כי לא האמנתי שזה עוד יעלה. מזל ששמרתי על החצי השני.
- 2.חלש מאוד עבד בתמיר פישמן (ל"ת)אנליסט חלש 04/09/2011 18:22הגב לתגובה זו
- 1.מי שתיהנה לא פחות זו טיב טעם (ל"ת)אלעד 04/09/2011 14:05הגב לתגובה זו
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
