עמוס-5 ישוגר בדצמבר: "הלווין צפוי להשפיע מהותית על שווי חלל תקשורת"

יצרנית הלווין הרוסית ISS Reshetnev תיקנה את התקלה שהתגלתה בעמוס-5 ושיגור הלווין מתוכנן לדצמבר; אורי ליכט IBI: "הערכת השווי שלנו גוזרת למניה מחיר של 88 שקל"; המניה זינקה כ-10.8%
הדס גייפמן | (6)

חברת חלל תקשורת, המפעילה ומשווקת את לוויני עמוס הודיעה היום (ה') כי חברת ISS Reshetnev הרוסית,, שפיתחה וייצרה את הלוויין עמוס-5, תיקנה את התקלה שהתגלתה באחת מיחידות הלוויין. כפי שהחברה הודיעה בתחילת יולי, התקלה עיכבה מעט את שיגור הלווין. היצרנית הרוסית הודיעה לחלל שהיחידה המתוקנת עברה בהצלחה בדיקת כשירות. כתוצאה מכך, מתוכנן שיגור הלווין עמוס-5 להתבצע במהלך דצמבר השנה.

עם שיגורו תהפוך חלל לספק רב אזורי של שירותי לווין. הלווין עמוס-5 יספק קישוריות לכל יבשת אפריקה ויקשר את אפריקה עם אירופה והמזרח התיכון. ללווין אנטנה אחת הפועלת בתחום התדרים C המספקת כיסוי מלא לכל יבשת אפריקה, ושלוש אנטנות ניידות הפועלות בתחום התדרים Ku. האנטנות הניידות מאפשרות לחברה להעביר את שירותי הלווין ממקום אחד לאחר בתוך שניות כדי להתאים לביקושים.

השירותי שיספק עמוס-5 יכללו שירותים לחברות טלוויזיה בלווין (DTH), שירותי VSAT (רשת תקשורת לווינית לארגונים באמצעות צלחות קטנות), טלפונייה, אינטרנט רחב פס, שירותי העברת וידאו ותקשורת בין אנטנות סלולר.

בעקבות ההודעה זינקה היום מניית חלל תקשורת בכ-10.77% במחזור הגדול פי 6.6 מהממוצע, ונסגרה במחיר של 51.72 שקל. אורי ליכט, אנליסט התקשורת של בית ההשקעות IBI אומר, כי מודל הערכת השווי של IBI גוזר מחיר של 88 שקלים למניית חלל. "ללווין עמוס-5 צפויה להיות השפעה מהותית על שוויה של חלל תקשורת משום שהוא מכיל 68 מקטעי חלל (משיבים) לעומת עמוס-2 ועמוס-3 שכוללים יחדיו רק 48 מקטעי חלל", מסביר ליכט.

לדבריו, קצב ההכנסות השנתי של הלוויינים הקיימים מסתכם בכ-74 מיליון דולר, ומכאן ניתן לגזור את הפוטנציאל הרב שבשיגור הלוויין. "ממיקומו בנקודה 17 מעלות מזרח, יכסה עמוס-5 את כל יבשת אפריקה", מדגיש ליכט. "הודות להיקף נפחי התקשורת שעמוס-5 מסוגל להעביר, ובשל המחסור המשמעותי בתשתיות תקשורת קרקעיות, נהנה עמוס-5 מביקושים גבוהים לתקשורת לויינית".

בדו"חות שפירסמה חלל היא דיווחה כי צבר ההזמנות ללווין עמוס-5 עומד מסתכם כרגע בכ-70 מיליון דולר. ליכט מציין כי בכנס המשקיעים שקיימה הנהלת החברה לפני כמה חודשים היא שידרה אופטימיות גבוהה לגבי קצב גיוס לקוחות מרגע שישוגר הלוויין.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    חני123 01/09/2011 16:15
    הגב לתגובה זו
    על פי המידע ברשת הרוסית החברה המשגרת בעלת רקורד מרשים בכשלונות. יש הטוענים שמדובר בקומבינה של בכירים שסגרו עסקה כושלת כדי להרויח את דמי הביטוח.
  • חני 123, הכל בסדר? שתית משהו חריף? זה לא בריא (ל"ת)
    r 01/09/2011 17:05
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בני 01/09/2011 14:44
    הגב לתגובה זו
    אחת המניות המבטיחות בבורסה. תיקשורת לווינים זה אחד התחומים שיובילו בעשורים הבאים.
  • 2.
    נפיח 01/09/2011 14:32
    הגב לתגובה זו
    בעזרת טיל רוסי.
  • 1.
    קופי רייטר 01/09/2011 13:47
    הגב לתגובה זו
    מדוע לא מפרטים על כל הליקויים הנוספים בלוויין. מדוע לא מספרים ששיגור של אותה חברה נכשל לפני מספר ימים
  • דני 01/09/2011 16:10
    הגב לתגובה זו
    מה אתה מקשקש איזה ליקויים ? נכון הטיל התפוצץ אבל זה יכול לקרות.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).