הדרך הנכונה לעזור למעמד הביניים לצמוח מבלי לפגוע בהכנסות המדינה
עם שוך הקרבות בדרום (גם אם רגיעה זמנית) מחאת מעמד הביניים חוזרת לכותרות. ככל שחולף הזמן עולות הצעות חדשות "לטפל" במצוקת מעמד הביניים, כאשר חלק מהבסיס הרעיוני הינו שינוי אופן חלוקת הכנסות המדינה.
לדעתי, הדיון על אופן החלוקה הינו חשוב, אך בפועל היכולת להשפיע איננה גבוהה. שכן המדינה לא יכולה להקטין את תשלומי החוב שלה. תקציב הביטחון לא באמת יצומצם בצורה משמעותית, ואין זה נכון לפרוץ מסגרת תקציבית באופן שיגרום לעליית יחס חוב - תוצר של מדינת ישראל. פעם אחרונה שמדינת ישראל דרסה ברגל גסה את מסגרת התקציב נדרשנו לתוכנית ייצוב אחרי תקופה לא פשוטה עם היפר - אינפלציה.
מכיוון שקשה לשנות החלוקה הקיימת באופן מהותי שיביא לרווחה, הדיון בעת האחרונה מתרכז בהגדלת ההכנסות, כלומר הגדלת המיסוי. לצערי, השינוי בפוקוס הדיון מאופי חלוקת ההכנסות להגדלת ההכנסות, גרם ל"איבוד" הדרך. הכתבות המתפרסמות בעיתונות הכלכלית מעלות תיאוריות והצעות חדשות למיסוי. הדבר בא לידי ביטוי במס על עיזבון (אשר קשה מאוד ליישום), דרך הגדלת מס חברות (התאגידים הגדולים גם כך משתמשים במקלטי מס בחו"ל כך שהנטל ייפול על חברות קטנות), וכלה בהגדלת המס על רווחי הון בבורסה.
ברצוני להזכיר לכל המוחים, נציגיהם, מעמד הביניים ול"קברניטים" כי המחאה (המוצדקת במהותה) התחילה ממעמד הביניים, ולמען רווחתו. לפיכך, הגדלת נטל המס דווקא על מעמד הביניים (למשל מס רווחי הון בבורסה, ביטול הפטור ממס על קרנות השתלמות) פוגעת במחאה ובמטרתה. אמנם, אין אני צופה פגיעה בשוק ההון כתוצאה מעליית המס. אך מי שייפגע יהיה בראש ובראשונה מעמד הביניים וחסכונותיו, ומרחיק את מעמד הביניים עוד יותר מחלום הדירה ורווחה כלכלית.
למעשה, חלק מצרותיו של מעמד הביניים נעוץ בקושי שמערימה המדינה על החסכון במדינה. ככל שאפיק החיסכון נהיה פחות אטרקטיבי (למשל מיסוי גבוה), כך הציבור יחסוך פחות, יצרך יותר (לשמחתם של בעלי ההון), חלום הדירה יתרחק והסכנה לאיכות חיים סבירה בזקנה גדלה.
בצעירותי, אבי פתח לי קופ"ג בבנק, על מנת לקבל תנאים טובים יותר בבוא היום בכדי שארכוש דירה. רבים מבני דורי, אלו השייכים למעמד הביניים (עשירונים 5-8) מתהדרים בקופ"ג אשר נפתחו עבורנו עוד בהיותנו ילדים (אבי הגדיל לעשות והייתה לי קופ"ג עם כמה לירות כבר בגיל 5 חודשים). קופות גמל אלו, מהוות את הבסיס הפיננסי לבני דורי כיום ומשמשות כחלק מהותי מההון העצמי לרכישת דירה.
יחד עם זאת, אין היום באפשרותי לחסוך כסף לבתי היקרה, שכן המיסוי אותו תאלץ ילדתי לשלם במידה ותרצה לפדות את הקופה לפני הגיעה לגיל הפנסיה, הוא כה גבוה, שעדיף שהכסף יישאר אצלי. קופת גמל היא רק דוגמא אחת מיני רבות אשר באמצעותה המדינה "הרוויחה" כמה שקלים ממס. אך אזרחיה, שני מעמד הביניים, משלמים את המחיר.
לפיכך, אם רוצה המדינה להקשיב לאזרחי מעמד הביניים, הדרך הנכונה היא לשנות את אופן חלוקת ההכנסות ואופן גביית ההכנסות. יש להקל את נטל המס על שכבות הביניים, אשר יאפשרו מצד אחד חסכון ומצד שני הכנסה פנויה גדולה יותר אשר תופנה לצריכה.
ישנן מספר דרכים לעשות זאת: הכרה בהוצאות על ילדים קטנים (מול ההפסד במס על ההכרה בהוצאה יגבה מס משוק שחור של מטפלות), הגדלת מס על משכורות גבוהות במיוחד (בסנכרון עם מס חברות), מציאת מנגנונים לעידוד החיסכון (למשל, הקטנת נטל מס רווחי הון לחיסכון לטווח הבינוני-ארוך) ועוד. כמובן שפתרון מסוג זה מצריך חשיבה מחוץ לקופסא - דבר שלצערי הממשלות בישראל לדורותיהן אינן מצטיינות בו.
- 10.כל הכבוד שמישהוא סוף סוף אומר את האמת (ל"ת)מעמד בינים 31/08/2011 23:36הגב לתגובה זו
- 9.cleareye 31/08/2011 20:12הגב לתגובה זוכאשר הקופות היו בבנקים שילמתי דמי ניהול 0.4% וגם הרווחים היו גבוהים יותר!
- 8.א-ב 31/08/2011 19:42הגב לתגובה זוהילדה כבר מסודרת... הייתה צריך להשלים התיאוריה שלך בהטלת מגבלה על דמי הנהול הנגבים מעמיתי הקופות.
- 7.ב 31/08/2011 17:31הגב לתגובה זואכן ביטול הפטור ממס על קרנות השתלמות, והגדלת מס על רווחי הון תפגע בעיקר בחיסכון של מעמד הביניים ששומר את קרן ההתשלמות לרכישת דירה או לדברים גדולים אחרים. הרעיונות המוצעים כאן נשמעים לי טובים, מה שבטוח הוא שחשיבה מחוץ לקופסא היא חיונית כאן והייתי מצפה מאנשים שאמורים להיות מוכשרים כמו פישר, ביבי ושטייניץ להוכיח את עצמם.
- 6.השפיות חוזרת לדיון הציבורי! תודה! (ל"ת)ג 31/08/2011 13:44הגב לתגובה זו
- 5.משקיע קטן 31/08/2011 11:31הגב לתגובה זוהם לא מבינים דבר וחצי דבר בכלכלה. להורים שלהם אין חסכונות להורים שלהם אין נכסים להוריש? צריך להגדיל מיסים על עשירים ולא למעמד הביניים! הם גורמים נזק.
- 4.עינת 31/08/2011 10:51הגב לתגובה זוזו הממשלה שקיבלה הכי הרבה מיסים בגלל שמחיר הדירות עלה כל כך הרבה ואנחנו מעמד הביניים מינוס לא הרגשנו כלום. הממשלה הזו אינה לטובת מעמד הביניים והיא מיטיבה רק עם הטייקונים (שזה לא קללה) אבל אנחנו נאלצים לשלם על המחייה שלנו כפול ולא מקבלים שום תמורה בעד האגרה וזו הבעיה.
- 3.ההצעות נכונות וטובות 31/08/2011 10:32הגב לתגובה זובמיוחד הכותב היטיב להצביע על הדבר שהכי מפריע לי במחאה כרגע - ממחאה של מעמד הביניים, שמשלם המון מיסים ולא מסוגל לקנות דירה, זה הפך לאיזשהו בליל של טענות שבסופן מחפשים להיטיב עם המעמדות התחתונים ולהקשות עוד יותר על חיי מעמד הביניים.
- 2.דניאל 31/08/2011 10:01הגב לתגובה זולחייב בחוק את בעלי החברות לשתף עובדים ברווחי החברה במקום שיקחו הכל לעצמם ויעסיקו עובדים בשכר מזערי
- 1.י 31/08/2011 09:14הגב לתגובה זו1) ביטול הריכוזיות ועידוד התחרות. הבנקים בישראל לדוגמא גו(נ)בים עמלות שאין כדוגמתן בעולם המערבי, מרויחים מליונים וכל זה על חשבונינו. ביטול העמלות או אישור לפתיחת בנקים זרים נדרש. קופות הגמל שאדוני מפאר גוזרות דמי נהול מופקעים מדוע אני לא יכול לעבור לקופה פרטית? קרטל יבואני הרכב מונופול המלט והפלדה וכן הלאה כל אלה פוגעים במעמד הבינים לא פחות ממיסוי. 2) סגירת חורי המס שמאפשרים לכי" ל ולחברות אחרות לעשוק את המדינה. 3) מס הכנסה מלא על דיווידנדים לבעלי שליטה 4) הפשרת קרקעות חקלאיות באיזורי ביקוש 5) טיפול מסיבי בשוק השחור! עונשי מאסר למעלימי מס 6) הורדת מיסים (מהכספים שיתקבלו בסעיפים הקודמים ניתן להוריד את המיסים לפחות ב20%)
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
