רבעון טוב לכלכלית ירושלים: צפויה לגייס 750 מיליון שקל באג"ח בשנתיים הקרובות
חברת כלכלית ירושלים מסכמת את הרבעון השני של השנה עם רווח נקי המיוחס לבעלי המניות של 190 מיליון שקל, זאת לעומת רווח נקי של 20 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
החברה מחזיקה (כולל חלק בעלי זכויות שאינן מקנות שליטה בחברות מאוחדות), בשטחים להשכרה של כ-4.3 מיליון מ"ר, מתוכם כ-2.3 מיליון מ"ר בחו"ל. נכסי החברה ביום 30.6.2011 מושכרים לכ-9,037 שוכרים לעומת כ-7,917 ביום 31.12.2010. הגידול נטו במספר השוכרים נובע מרכישת דרבן (כ-1,663 שוכרים) בקיזוז ירידה של כ-700 שוכרים, בשל מכירת נכס למגורים ("קיפלינג") בקנדה על ידי מבני תעשיה. שיעור התפוסה הממוצע בנכסי החברה ביום 30.6.2011 הוא 88.2%.
הכנסות החברה מדמי שכירות הסתכמו ברבעון השני בכ-400.8 מיליון שקל, זאת לעומת 294 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי הרבעון זינק ל-526 מיליון שקל, זאת לעומת כ-283 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. סך הכנסות החברה הסתכמו הרבעון בכ-575 מיליון שקל, לעומת כ-378 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 52%.
למרות הדוחות הטובים, לקראת הרבעון הבא צפויה החברה להציג ירידה בשווי תיק הנכסים בעקבות ירידות השערים שנרשמו בבורסות אירופה. נכון ליום 30 ביוני 2011 שווי תיק הנכסים של החברה עמד על כ-440 מיליון שקל, כיום שווי תיק הנכסים עומד על כ-354 מיליון שקל, שווי הכולל רכישות של כ-13 מיליון שקל לאחר תקופת הדו"ח.
החברה צפויה לגייס בישראל סך כולל של כ-205 מיליון שקל כנגד שעבוד נדל"ן ומניות מבני תעשיה. בשנת 2012 יבוצע פירעון של כ-200 מיליון שקל במהלך השנה והחברה מעריכה קבלת הלוואות בסך כולל של כ-155 מיליון שקל. החברה מניחה כי תמכור אג"ח של החברה, המוחזקות על ידי חברה בת, בשווי של כ-150 מיליון שקל עד תום 2011, תגייס אג"ח מהציבור בסך של 400 מיליון שקל בשנת 2012 ותגייס אג"ח מהציבור בסך של כ-200 מיליון שקל במהלך 2013.
במאי השנה אישרה חברת מידרוג דירוג A3 לאג"ח של כלכלית ירושלים, תוך שהיא מעלה את אופק הדירוג משלילי ליציב. לדברי כלכלני מידרוג, "העובדה שחברת דברן השקעות הפכה לחברה-בת בבעלות מלאה של החברה מהווה מקור תזרימי נוסף לכלכלית ירושלים, בין היתר באמצעות תשלום דיבידנד והיא אחד מהגורמים לשינוי אופק הדירוג".
- 2.כלכלית ירושלים 29/08/2011 00:49הגב לתגובה זואין על פישמן
- 1.חברה מעולה :-) (ל"ת)אורן 29/08/2011 00:20הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
