הפרויקט הגדול בתולדותיה: תהל של קרדן מקבלת 208 מיליון דולר להקמת ישוב כפרי באנגולה
חברת תהל, זרוע הפעילות של קרדן אן.וי בתחום התשתיות, קיבלה מימון בהיקף של כ-208 מיליון דולר מבנקים באנגולה להקמת פרויקט קימינה במדינה. החברה מסרה, כי זהו הפרויקט הגדול בתולדותיה. תהל הובילה את הסדרת המימון לפרויקט ובסוף ינואר חתמה עם ממשלת אנגולה על הסכמי הלוואה עם ארבעה בנקים. ביום ו' הודיעו הבנקים המממנים על כניסת הסכמי המימון לתוקף.
פרויקט קימינה הוא פרויקט תכנון והקמה של ישוב כפרי, הכולל הקמת תשתיות לאספקת מים וחשמל ופיתוח חקלאי בהיקף כולל של כ- 208 מיליון דולר. הפרויקט כולל אספקת מים וחיבור לרשת החשמל לאזור חקלאי הנמצא כ-70 ק"מ דרומית מזרחית לעיר הבירה לואנדה. במסגרתו תבנה תהל ישוב חקלאי שיכלול 310 יחידות משק הכוללות בית מגורים למשפחה, 30 דונם צמודים עם מערכות השקיה ופיתוח חקלאי וכו'. כמו כן תקים תהל עבור התושבים מרכז לוגיסטי שישרת את הישוב לצורך עיבוד, שימור ושיווק התוצרת.
תשלום המקדמה, בשיעור של 15%, צפוי להתקבל בשבוע הבא. הפרויקט צפוי להימשך כשלוש שנים, ולאחר מכן, במשך שנתיים נוספות תמשיך תהל להדריך את החקלאים במקום.
"פרויקט זה הינו חלק מתוכנית אב שתהל היתה שותפה בגיבושה עבור ממשלת אנגולה לצורך שיקום המדינה לאחר 30 שנות מלחמה שהסתיימו ב-2003", אמר סער ברכה, מנכ"ל קבוצת תהל. "לפרויקט חשיבות רבה בפיתוח מקורות תעסוקה, אספקת מים לאזור והקטנת יבוא המזון. פרויקט קימינה, יחד עם פעילות החברה באסיה, מהווה שלב נוסף בהפיכתה של תהל לקבוצה יזמית בתחום המים בשוק הבינלאומי".
לתהל שתי חטיבות עיקריות: תהל פרויקטים, העוסקת במתן שירותי תכנון הנדסי, ביצוע ופיקוח על פרויקטים בשוק המים, ותהל נכסים והשקעות, המובילה פרויקטי BOT ו-BOO, ועוסקת בהשקעה בגופים שבבעלותם נכסים מניבים בתחום התשתיות. החטיבה גם יוזמת ואחראית על תפעול פרויקטים בתחום התשתיות בהם מתקני התפלה, מתקני טיפול במים ושפכים, זיכיונות לתפעול רשתות מים עירוניות ועוד.
- 3.נדלניסט ותיק 28/08/2011 16:18הגב לתגובה זואחת מחברות הנדלן היותר טובות בבורסה שלנו, עם נדלן חו" ל בעלי תשואות יפות. בהצלחה .
- 2.הנייר בקאנטים למה לא עולה??? (ל"ת)ססס 28/08/2011 14:33הגב לתגובה זו
- מניה דואלית-חכה שהמסחר בארופה יפתח מחר ותדע מ (ל"ת)מבין עניין 28/08/2011 15:15הגב לתגובה זו
- 1.מחיר ברצפה הנייר יעלה מלא...... (ל"ת)קרדניסט 28/08/2011 13:31הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
