עיריית ת"א: "הפולשים משקרים ומעוותים את המציאות"; צפו ברשימת נכסי העירייה

עיריית ת"א משיבה לאש הפולשים למבנה הנטוש ברחוב דב הוז. "מנהלים מו"מ עם גופים ציבוריים במטרה להשמיש את המבנה למספר שנים מוגבל" - צפו ברשימת הנכסים הנטושים וייעודם העתידי
לירן סהר | (1)

עיריית תל אביב מנסה להזים היום (ד') את הטענות כי ביידי העירייה אלפי מבנים נטושים, זאת לאחר שבתחילת השבוע פלשו עשרות מפגינים למבנה הנטוש ברחוב דב הוז 16-18. הפולשים נעצרו אתמול על ידי המשטרה.

בעירייה טוענים כי המבנה העירוני ברחוב דב הוז 16-18 הוא מבנה לשימור ומיועד לשימושים ציבוריים כגון בתי ספר וגנים ואינו מיועד לשימוש פרטי או מסחרי. "העירייה שומרת באדיקות על ייעודו של המבנה כציבורי ומתנגדת בתקיפות להצעות המייעדות אותו לשימוש מסחרי או פרטי- וזאת בניגוד לנטען באופן שקרי ומטעה על ידי הפולשים.

בעירייה מוסיפים כי מתנהל באופן שוטף מו"מ עם גופים ציבוריים כגון המכללה למינהל, אוניברסיטת ניו-יורק (NYU), מכללת שנקר ובצלאל במטרה לאפשר להם להשמיש את המבנה למספר שנים מוגבל. בימים אלו מתנהל מו"מ מתקדם עם מכללת בצלאל להשכרת הנכס והמכללה מבצעת תכנון מפורט לצורך מתן היתר שיפוץ שיקבע את עלויות הבנייה. כמו כן במסגרת זו מתוכננים לקום במבנה גם שני גני-ילדים."

העירייה מדגישה כי היא מחזיקה במאות מבני ציבור מאויישים המשמשים את כלל הציבור ובשנים האחרונות אף הגדילה באלפי מ"ר את היקפם: בתי ספר חדשים כולל חינוך מיוחד, בניית עשרות כתות גן מדי שנה, אולמות תיאטרון חדשים, בית העיר, מוזיאון תל אביב, קונסרבטוריון, מכללה אקדמית ביפו, וסינמטק תל אביב. "לנוכח היקפים עצומים אלו שאין להם אח ורע בכל עיר אחרת במדינה - הטענות המושמעות כנגד מספר קטן יחסית של מבנים הן שקר ועיוות מגמתי של המציאות."

להלן נכסים שכרגע אינם בשימוש וייעודם העתידי:

נכסים אחרים שכבר נמצאים בשימוש או שהוקצו כבר לגופים ציבוריים ולשימושים ציבוריים קהילתיים:

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הופכים דירות למשרדים ולגני ילדים ואין מקום (ל"ת)
    הכל קומבינות בחוק 24/08/2011 17:45
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי