דוחות

קונים פחות סולר ובנזין: רווחי פז התכווצו בעקבות ירידה בביקוש ועליית מחיר הדלק

יוה פוגל, מנכ"ל פז: "למרות הירידה בביקוש והשחיקה במרווחי השיווק על רקע התחרות, שיפרה חטיבת הקמעונאות את הרווח התפעולי, הודות לפעילות הסיטונאית וחנויות Yellow"
הדס גייפמן | (1)

קבוצת פז נפט פרסמה היום (ד') את דו"חותיה הכספיים לרבעון השני של השנה מהם עולה, כי הכנסות הקבוצה ברבעון מסתכמות בכ-4.72 מיליארד שקל, צמיחה של כ-26.2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

בשורה התחתונה רשמה הקבוצה רווח נקי של כ-100 מיליון שקל, לעומת כ-144 מיליון שקל ברבעון המקביל ירידה של כ-30%. החברה מדווחת, כי הירידה ברווח נבעה בעיקר מהירידה ברווחי חטיבת הזיקוק, על רקע המשבר הכלכלי העולמי. מנגד, ברווחי חטיבת הקמעונאות וחטיבת התעשיות נרשמו עליות. מהמאזן של החברה עולה, כי ההון העצמי של פז נפט מהווה כ-25.3% מסך הנכסים של החברה (סך המאזן) לעומת כ-26.5% ברבעון המקביל.

במחצית הראשונה של השנה רשמה החברה תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת בסכום של כ-14 מיליון שקל, בעקבות ירידה ברווח ועלייה בהון החוזר שנבעה מעליית מחירי הדלקים. עם זאת, ברבעון השני ייצרה החברה מזומנים בסכום של כ-26 מיליון שקל מפעילות שוטפת. פז סגרה את הרבעון עם מזומנים ונכסים שווי ערך למזומנים בסכום של כ-817 מיליון שקל.

יונה פוגל, מנכ"ל הקבוצה אמר עם פרסום הדו"חות כי "העלייה במחירי הדלקים, שנבעה מעלייה החדה במחירי החבית במהלך הרבעון השני, שהגיעה לכ-127 דולר לחבית, והעלייה במיסים על הדלק, הובילו לנסיגה בביקוש בשוק המקומי. בהיקפי צריכת הסולר נרשמה ירידה של כשני אחוזים, ובהיקפי צריכת הבנזין נרשמה ירידה של כאחוז".

החברה מדווחת כי על אף הירידה בביקוש והשחיקה במרווחי השיווק בתחנות על רקע התחרות, שיפרה חטיבת הקמעונאות והמסחר את הרווח התפעולי שלה הודות לפעילות הסיטונאית ולפעילות רשת חנויות הנוחות Yellow.

מהדו"חות עולה, כי היקפי המכירות של רשת חנויות הנוחות Yellow עלו ברבעון השני בכ-10% ובחנויות הזהות עלו המכירות בכששה אחוזים. ברבעון השני עלתה רווחיות חטיבת התעשיות של פז כתוצאה משיפור הפעילות של פזגז, פזקר ופז שמנים וכימיקלים, ששמרה על יציבות.

"על אף הירידה ברווח התפעולי של חטיבת הזיקוק, אמר פוגל, "התוצאות בולטות לטובה על רקע סביבת מרווחי הזיקוק הנמוכים ותוצאות בתי הזיקוק באגן הים התיכון. הללו הושפעו מעלייה חדה במחירי הנפט הגולמי ומהאירועים במזרח התיכון בפרט בלוב".

החברה מדווחת כי על רקע ההאטה בכלכלה העולמית, שהביאה לירידה בביקושים ובמחירי התזקיקים, ביצע בית הזיקוק תהליך של אופטימזציה בייצור שהוביל למקסום הרווח בתפוקות נמוכות יותר.

"במהלך הרבעון התקדמנו בביצוע תוכנית ההשקעות האסטרטגית בפז"א, שצפויה לשפר את הרווחיות התפעולית בסוף 2012", אמר פוגל. "מתקן האלקילציה, בו מושקעים כ-75 מיליון דולר, נמצא בשלבי הקמה מתקדמים וצפוי להניב עם הפעלתו בסוף 2012 תוספת של כ-20 מיליון דולר לרווח התפעולי מדי שנה. גם שאר הפרויקטים מתקדמים בהתאם לתכנון".

לסיכום אמר פוגל, כי "ההשקעות בפרויקטים בבית הזיקוק מסתכמות בכ-290 מיליון דולר וצפויות להניב תוספת שנתית של כ-80 מיליון דולר לרווח התפעולי. ההשקעות ממומנות מתוך התזרים החופשי".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יובל 24/08/2011 16:10
    הגב לתגובה זו
    הקונים פשוט עברו לתחנות זולות יותר, תסתכלו על דוחות טן, החברה המוזלת, ותראו עליה מכירות הדלקים
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי