דוחות

קונים פחות סולר ובנזין: רווחי פז התכווצו בעקבות ירידה בביקוש ועליית מחיר הדלק

יוה פוגל, מנכ"ל פז: "למרות הירידה בביקוש והשחיקה במרווחי השיווק על רקע התחרות, שיפרה חטיבת הקמעונאות את הרווח התפעולי, הודות לפעילות הסיטונאית וחנויות Yellow"
הדס גייפמן | (1)

קבוצת פז נפט פרסמה היום (ד') את דו"חותיה הכספיים לרבעון השני של השנה מהם עולה, כי הכנסות הקבוצה ברבעון מסתכמות בכ-4.72 מיליארד שקל, צמיחה של כ-26.2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

בשורה התחתונה רשמה הקבוצה רווח נקי של כ-100 מיליון שקל, לעומת כ-144 מיליון שקל ברבעון המקביל ירידה של כ-30%. החברה מדווחת, כי הירידה ברווח נבעה בעיקר מהירידה ברווחי חטיבת הזיקוק, על רקע המשבר הכלכלי העולמי. מנגד, ברווחי חטיבת הקמעונאות וחטיבת התעשיות נרשמו עליות. מהמאזן של החברה עולה, כי ההון העצמי של פז נפט מהווה כ-25.3% מסך הנכסים של החברה (סך המאזן) לעומת כ-26.5% ברבעון המקביל.

במחצית הראשונה של השנה רשמה החברה תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת בסכום של כ-14 מיליון שקל, בעקבות ירידה ברווח ועלייה בהון החוזר שנבעה מעליית מחירי הדלקים. עם זאת, ברבעון השני ייצרה החברה מזומנים בסכום של כ-26 מיליון שקל מפעילות שוטפת. פז סגרה את הרבעון עם מזומנים ונכסים שווי ערך למזומנים בסכום של כ-817 מיליון שקל.

יונה פוגל, מנכ"ל הקבוצה אמר עם פרסום הדו"חות כי "העלייה במחירי הדלקים, שנבעה מעלייה החדה במחירי החבית במהלך הרבעון השני, שהגיעה לכ-127 דולר לחבית, והעלייה במיסים על הדלק, הובילו לנסיגה בביקוש בשוק המקומי. בהיקפי צריכת הסולר נרשמה ירידה של כשני אחוזים, ובהיקפי צריכת הבנזין נרשמה ירידה של כאחוז".

החברה מדווחת כי על אף הירידה בביקוש והשחיקה במרווחי השיווק בתחנות על רקע התחרות, שיפרה חטיבת הקמעונאות והמסחר את הרווח התפעולי שלה הודות לפעילות הסיטונאית ולפעילות רשת חנויות הנוחות Yellow.

מהדו"חות עולה, כי היקפי המכירות של רשת חנויות הנוחות Yellow עלו ברבעון השני בכ-10% ובחנויות הזהות עלו המכירות בכששה אחוזים. ברבעון השני עלתה רווחיות חטיבת התעשיות של פז כתוצאה משיפור הפעילות של פזגז, פזקר ופז שמנים וכימיקלים, ששמרה על יציבות.

"על אף הירידה ברווח התפעולי של חטיבת הזיקוק, אמר פוגל, "התוצאות בולטות לטובה על רקע סביבת מרווחי הזיקוק הנמוכים ותוצאות בתי הזיקוק באגן הים התיכון. הללו הושפעו מעלייה חדה במחירי הנפט הגולמי ומהאירועים במזרח התיכון בפרט בלוב".

החברה מדווחת כי על רקע ההאטה בכלכלה העולמית, שהביאה לירידה בביקושים ובמחירי התזקיקים, ביצע בית הזיקוק תהליך של אופטימזציה בייצור שהוביל למקסום הרווח בתפוקות נמוכות יותר.

"במהלך הרבעון התקדמנו בביצוע תוכנית ההשקעות האסטרטגית בפז"א, שצפויה לשפר את הרווחיות התפעולית בסוף 2012", אמר פוגל. "מתקן האלקילציה, בו מושקעים כ-75 מיליון דולר, נמצא בשלבי הקמה מתקדמים וצפוי להניב עם הפעלתו בסוף 2012 תוספת של כ-20 מיליון דולר לרווח התפעולי מדי שנה. גם שאר הפרויקטים מתקדמים בהתאם לתכנון".

לסיכום אמר פוגל, כי "ההשקעות בפרויקטים בבית הזיקוק מסתכמות בכ-290 מיליון דולר וצפויות להניב תוספת שנתית של כ-80 מיליון דולר לרווח התפעולי. ההשקעות ממומנות מתוך התזרים החופשי".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יובל 24/08/2011 16:10
    הגב לתגובה זו
    הקונים פשוט עברו לתחנות זולות יותר, תסתכלו על דוחות טן, החברה המוזלת, ותראו עליה מכירות הדלקים
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.