בעלי המשכנתאות חייבים 252 מיליארד שקל, 37% יותר מ-2007; צפו בגרפים

מנתוני התפתחות החוב במשק לחודשים יוני יולי עולה כי יתרת החוב של משקי הבית עמדה בסוף יוני על כ-354 מיליארד שק, מזה כ-2 מיליארד שקל גידול ביתרת החוב לדיור
לירן סהר | (4)

בנק ישראל פרסם היום את נתוני התפתחות החוב במשק לחודשים יוני-יולי 2011 המראים כי יתרת החוב של משקי הבית גדלה החודש בכ-0.9% ועמדה בסוף יוני על כ-354 מיליארד שקל, מזה כ-2 מיליארד שקל גידול ביתרת החוב לדיור.

יתרת החוב לדיור עמדה על כ-252 מיליארד שקל ומתחילת השנה גדלה יתרת החוב בכ-5.9% ומתחילת הרבעון בכ-3.3%. נציין כי מ-2007 זינק סך החוב לדיור בכ- 37% מ- 183.9 מיליארד שקל לכ-251.8 מיליארד שקל.

עוד עולה מהנתונים כי בריבית על משכנתאות חדשות לא צמודות חלה בחודשים האחרונים עלייה במקביל לעלייה בריבית בנק ישראל ובתשואת האג"ח הלא צמוד בשוק. הריבית הלא צמודה בחודש יוני הייתה 6.13%, זאת לעומת 6.1% בחודש מאי. בריבית על משכנתאות הצמודות למדד חלה עלייה במקביל לתשואה על אג"ח צמודות. הריבית על משכנתאות צמודות הייתה 3.48%, לעומת 2.74% בחודש מאי.

סך החוב למשקי בית הסתכם ביוני בכ-354 מיליארד שקל, גידול של 4.5% מתחילת השנה ו-0.9% ברבעון האחרון. מאז חודש דצמבר 2007 זינק חוב משקי הבית בכ-32% מ-267.5 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    צפו בגרף! 24/08/2011 14:29
    הגב לתגובה זו
    הדירות בגודל מלונה במחיר של טירה.בלתי ניתפס!!!!
  • 2.
    יגאל 24/08/2011 13:18
    הגב לתגובה זו
    וממונפת עי הבנקים.במילים אחרות ,לולא האשראים שהבנקים העמידו לרוכשי הדירות העלייות החדות לא היו מתרחשות.ולמי שלא מבין מה בדיוק זה אומר,הבנקים ניפחו את הבלונים והקונים ישלמו כשהאוויר יצא.
  • 1.
    רוניY 24/08/2011 12:22
    הגב לתגובה זו
    כואב לי על אותם תמימים ששוכנעו לקחת משכנתאות של800K-1.2M להם לא יהיה לא בית ולא כסף כאשר הכל יתפוצץ לנו בפרצוף. מה שלא ברור לי אך אחרי המפולת בארה" ב לא הסכילו קברניטי המדינה להפיק לקחים ולמנוע את הקטסטרופה אצלנו.
  • דני 20/09/2011 22:57
    הגב לתגובה זו
    יציבות בנקים ל30 שנה הקרובות , בעלי הדירות ילכו לעבוד בשתי עבודות וימחקו לעצמם את ההון העצמי. ומצד שני המדינה הרוויחה עבדים...
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי