מידרוג החלה לדרג את בנק הפועלים עם Aaa: "אסטרטגיה שמרנית והתמקדות בפעילות מסורתית"

לדברי מידרוג, לבנק איתנות פיננסית והלימות הון טובות יחסית התואמות את פרופיל הסיכון; תיק ני"ע מושקע בעיקר באג"ח של ממשלת ישראל
הדס גייפמן | (1)

סוכנות דירוג האשראי מידרוג החלה לדרג את בנק הפועלים עם דירוג של Aaa לפיקדונות ארוכי הטווח של הבנק (הדירוג הגבוה ביותר), וכתבי ההתחייבות הנדחים זכו לדירוג Aa1. עד עתה קיבל הבנק את דירוגי האשראי שלו מסוכנות הדירוג סטנדרט אנד פורס (S&P) בלבד.

בשיקולי הדירוג כתבו כלכלני מידרוג: "ערך מותג חזק מקנה לבנק יכולת השבת רווחים משמעותית, הנתמכת בנתחי שוק במונחים מאזניים, היקף ופיזור ההכנסות בין המגזרים וקווי הפעילות השונים, בגודלו האבסולוטי של הבנק, בהכנסות וברווחים. הבנק מאופיין בניהול יעיל, המשתקף בין היתר ביעילות תפעולית גבוהה, התומכת ברווחיות שהינה גבוהה יחסית לקבוצת ההשוואה בישראל".

להערכת מידרוג, אסטרטגיית הבנק הינה שמרנית יחסית, תוך התמקדות בפעילות בנקאית מסורתית ומשתקפת בתמהיל קווי העסקים ומבנה המאזן, באיתנות פיננסית והלימות הון טובות יחסית התואמות את פרופיל הסיכון של הבנק. נזילות הבנק נתמכת, בין היתר, בתיק ניירות הערך, המושקע בעיקר באג"ח של ממשלת ישראל. מנגד, רווחי הבנק אופיינו בתנודתיות גבוהה, בעיקר בשל התוצאות החריגות בשנים 2008 ו- 2009".

עם זאת, מדגישים במידרוג כי "מאפייני הסיכון של בנק הפועלים דומים ליתר הבנקים הגדולים אך מאופיינים בחשיפה גבוהה יותר לתיק אשראי ריכוזי. רמת הריכוזיות הגבוהה יחסית נובעת בעיקר מסיכון האשראי המאזני והחוץ מאזני לתאגידים גדולים. תוצאה זו נובעת, בין היתר, מהיקף נמוך יחסית של פעילות במגזר המסחרי (חברות בינוניות) ועל אף היקפי הפעילות המשמעותיים באשראי לאנשים פרטיים.

"בשנים 2010-2009, עמד היחס בין האשראי ל-20 הלווים הגדולים להון ראשוני על כ- 143%, לעומת 138% בממוצע בקרב הבנקים הגדולים. עם זאת, בשנה האחרונה ירד היקף האשראי ל-20 הלווים הגדולים וב-2010 הוא היה דומה לממוצע במערכת (כ-130%)". במידרוג מטילים ספק ביכולת הבנק להתרחב בשוק המקומי. "להערכתנו, צמיחת נכסי הבנק בטווח הבינוני תהיה מתונה יחסית, ללא הגדלת סיכון תיק האשראי ותמחור חסר של הסיכון", מוסיפים במדרוג.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שרון לבל 24/08/2011 12:09
    הגב לתגובה זו
    אם נתחיל להזכיר לכם לגבי בנק הפועלים ניצטרך כאן 3 דפים,אעשה זאת בקצרה: א. החוב של אפריקה ישראל כולל איגרות החוב שלעולם לא יוחזר במלואו. ב. חובות רבים של לווים שאינם מסוגלים לעמוד בתנאי משכנתא וגם לא יקנו דירות במחירים הללו ,הבנק תקוע עם מיליוני ש" ח- לא הוזכר. ג.הכספים שמושקעים בחו" ל,הצחקם אותי שבנק כמו הפועלים שרצה לקנות בנק אוקרייני ופישר מנע זאת, לא מושקע בטונות של שקלים/דולרים בפורטוגל ומלא בפרד ואיטליה,וצרפת שבדרך. הלאה: טוב בקצרה, מחיקות של אגחים של אלביט הדמיה,נכסים ובניין שיכון ובינוי. ירידת ערך של תיק המניות. אידיבי הבנק היה בעל מניות בשווי של 12 מיליון שקל, תעשו חשבון 51 אחוז ירידה, כמה מוחקים.יש עוד מלא............
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.