אסיה סגרה בטריטוריה האדומה: הורדת דירוג החוב ליפן ודו"חות גרועים בהונג קונג העיבו

מדד הקוספי בדרום קוריאה התכווץ בכ-1.2%, מדד ההאנג סנג בהונג קונג ירד כ-1.43%; שר האוצר היפני חשף תוכנית לריסון התחזקות הין מול הדולר ומטבעות אחרים
הדס גייפמן | (1)

שוקי אסיה, שמוקדם יותר נסחרו במגמה מעורבת, סגרו את המסחר בירידות שערים, בהובלת הבורסות של הונג קונג ודרום קוריאה. המגמה השלילית בהונ קונג נבעה בין השאר מפרסום הדו"חות הגרועים של חברת הביטוח צ'יינה לייף אינשורנס, שהציגה ירידה של 28% ברווחים למחצית הראשונה של השנה. מניית החברה צנחה כ-10% וגררה איתה מניות של חברות ביטוח נוספות.

מדד ההאנג סנג בהונג קונג איבד כ-1.43%, בטוקיו ירד מדד הניקיי ב-1.07%, מדד הקוספי בדרום קוריאה התכווץ בכ-1.23%, והבורסה בשנחאי השילה 0.51%. בוול סטריט, החוזים העתידיים על המדדים המובילים יורדים כעת בשיעורים של עד 1.2%.

בתוך כך, סוכנות דירוג האשראי מודיס חתכה את דירוג החוב הלאומי של יפן בדרגה אחת ל-Aa3 עם תחזית יציבה. מודיס ציינה כי סיכויי הצמיחה הכלכלית של יפן הינם חלשים, דבר שיקשה על הממשלה לשלוט בנטל החוב הלאומי, שעומד ברמה הגבוהה מאז 2009. במודיס מוסיפים כי גם הגרעון של יפן ניצב ברמה הגבוהה מאז 2009.לדברי הסוכנות, השפעות ירידת האדמה והצונאמי, יחד עם המאמצים בתחום משבר הכור בפוקושימה, מקשה על המדינה לעמוד ביעד החוב השנה.

עוד ביפן, שר האוצר של יפן, יושיהיקו נודה חשף את תוכנית לרסן את התחזקות הין, הכוללת פיקוח על המטבע על ידי דרישה ממוסדות פיננסיים לדווח על המרות מטבע זר החל מספטמבר. כמו כן חשף שר האוצר היפני תוכנית אשראי בהיקף של כ-100 מיליארד דולר לסיוע ליצואניות יפניות ולחברות יפניות שמעוניינות לבצע רכישות בחו"ל או לרכוש משאבים. מטרת התוכנית, שנועדה להמשך כשנה, היא לסייע לחברות יפניות לנצל את ערך הין הגבוה מול הדולר ומטבעות זרים מובילים אחרים.

לעת עתה, צעדים אלה לא הצליחו לספק תמיכה למניות היצואניות והן רושמות ירידות. מניית ענקית האלקטרוניקה סוני מאבדת כ-2.63%, ומניית ענקית הרכב טויוטה מוטורס מתכווצת בכ-1.6%. גם במגזר הפיננסים ביפן נרשמות ירידות שערים, כאשר מניית מיצובישי יו.אף.ג'יי פיננשל גרופ יורדת כ-2.9%, מניית סומיטומו מיצואי פיננשל גרופ משילה 1.18%, ומניית חברת הביטוח דאיצ'י מאבדת כ-0.46%.

בשעה זו שוקי אסיה מתעלמים מהמגמה החיובית שנרשמה אמש בוול סטריט, שם ננעל המסחר בעליות שערים חדות. הסיבה העיקרית לעליות היתה פרסום נתוני הסוכנות הפדראלית לביטוח פיקדונות על מצב הבנקים בארה"ב, מהם עלה כי המצב של המערכת הבנקאית בארה"ב השתפר לעומת השנה שעברה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יפן מיצאת הון לכן לא תהיה משמעות מעשית להורדה (ל"ת)
    כלכלן 24/08/2011 09:18
    הגב לתגובה זו
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.