פוליטיקאים במשבר זה כלכלה קורסת - יקרה גם הפעם?
אחד ההבדלים הבולטים של המשבר הנוכחי בשוקי ההון לעומת זה של 2008 הוא, שחוב המוסדות הפיננסיים עבר להיות חוב של מדינות. ככזה, הדרך לפתרון המשבר מוטל במידה רבה על מנהיגותם של פוליטיקאים מאשר על יכולתם של מנהיגים כלכליים, כמו נגידי בנקים מרכזיים.
הבנקים המרכזיים, הינם גופים מקצועיים חסרי אינטרסים ואג'נדות הזרים לשיקולים כלכליים, וברוב המקרים הם עצמאיים בהחלטתם. לכן בהיותם האמונים על המדיניות המוניטרית, הגיבו במהירות גבוהה יחסית, עת המשבר בשנת 2008, ואף תוך שיתוף פעולה עולמי. הם יצרו נזילות חסרה, הורידו תשואות של האג"ח הארוכות באמצעות השקת תכניות הקלה כמותית (QE) ופריסת רשתות בטחון. כל זאת על מנת להימנע מדפלציה. אולם, תחמושתם הולכת ואוזלת - הכלים המוניטרים קרובים למיצוי האפשרויות.
הבעיה היא, שהפוליטיקאים האחראים על מדיניות הכלכלית הפיסקלית שצריכה להשלים את המדיניות המוניטרית, לא פעלו ולא פועלים במהירות המתאימה לאתגרים ולבעיות של השווקים המודרנים. התקווה הייתה כי הפוליטיקאים ינצלו את חלון הזמן שהעניקו להם הבנקים המרכזיים, ויבצעו את ההתאמות המתאימות בתקציב אשר באחריותן: קיצוץ בתקציב תוך הקצאת משאבים המעודדת צמיחה ומדיניות מיסים פרוגרסיבית. כדוגמא, הם יכולים, לצמצם הוצאות הביטחון לטובת הגמשת הכלכלה, טיפול בכשלי שוק ושיפור המיומנויות (ויכולת ההשתכרות) בקרב אוכלוסיות חלשות.
אולם אלה, כדרכם של פוליטיקאים, "גוררים רגליים" ונמנעים מהגשה ויישום של תוכניות מעשיות להבראה. ככל הנראה בגלל שבדרך אליה הם צריכים לפגוע במוקדי כוח אלקטורלים, כגון עשירונים עליונים או איגודי עובדים לוחמניים. יש לציין כי עיקר החולשה הפוליטית המשפיעה על הכלכלה העולמית ניכרת בארה"ב ובאירופה.
ארה"ב
נשיא חסר נסיון ונמהר, אשר עקב התעקשותו על יישום רפורמת בריאות יומרנית, יצר אנטיגוניזם בקרב חוגים שמרנים. חוגים אלה, החלישו אותו בבחירות האמצע לקונגרס ויצרו נשיא מוחלש. הם גמלו לו בלחימה העיקשת בהחלטה על הקיצוץ בתקציב.
רק ביטול הטבות המס הזמניות להם זכו העשירונים העליונים בימיו של הנשיא בוש, שווה כ-9 טריליון ד' על פני 10 שנים - פי שלוש מהקיצוץ התקציבי עליו הוסכם ברגע האחרון בעת העלאת מסגרת המס האחרונה. קיצוץ משמעותי כדוגמת זה, היה מחזיר את אמון סוכנויות הדירוג (והמשקיעים) בהנהגה הפוליטית של ארה"ב.
S&P לא חשפה חוב חדש שלא היה ידוע עד כה למשקיעים. מבחינתם לא היה מדובר על "ברבור שחור" (אירוע בלתי ניתן לחיזוי), כמו נפילת Lehman Brothers ב-2008. הסוכנות למעשה "הענישה" את הפוליטיקאים על המלחמה המיותרת על גבה של הכלכלה האמריקנית.
אירופה
הפוליטיקאים עדיין מתקוטטים לגבי הדרך בה יש לנהוג בפועל עם חדלות הפרעון של יוון, וכיצד להימנע מהידבקות של מדינות נוספות משמעותיות יותר בגוש. ההנהגה האירופית הנשלטת בעיקר ע"י פוליטיקאים גרמנים וצרפתים מבינים זה מכבר, איחוד מוניטרי לא יכול לעבוד ללא איחוד פיסקלי.
צעד הכרחי לדעתי שדנים עליו הוא הנפקתם של אג"ח פאן - אירופיות, אשר יערבו לחובן של המדינות הבעייתיות. בד בבד עם יישום של תוכניות קיצוץ וייעול. התשלום יבוא כמובן על חשבון רווחתם היחסית של המדינות המאוזנות יותר, ובראשן גרמניה. פה מצויה הבעיה הפוליטית של הקנצלרית, כיצד להעביר לבוחריה את המסר, כי על מנת לשמר את האיחוד האירופי (ממנו גם גרמניה נהנית), יש לפגוע במידה מסוימת בחסכונותיהם. מצד שני הפוליטקאים במדינות ה-PIIGS עתירות החוב מתקשים בהעברת המסר לבוחריהם כי תוכניות קיצוצים הן רע הכרחי בעת זו.
בלגיה כמשל, הינה מדינה עם נתוני חוב סבירים יחסית לגוש. גרעון תקציבי - 4.1% חוב, תוצר של 97% ואבטלה 7.7%. נתונים אלה אינם חורגים מגבולות הממוצע הרב שנתי של המדינה. אולם ה-CDS (חוזי ביטוח כנגד חדלות פרעון) שלה "נגעו" בשנה האחרונה ברמה של 250 נק', והעידו על חששות המשקיעים.
בחינת המניע להדרדרות באמון, מעלה כי עיקר החשש הוא תוצאה של ריב פוליטי בין הפלג הפלמי והצרפתי, המשתק כבר למעלה משנה את הממשלה. שיתוק שבעבר הביא לניהול תקציבי לא מרוסן. שוב משבר פוליטי המעיב על הכלכלה.
היותו של המשבר תלוי במדיניות של פוליטיקאים, יוצר את חוסר האמון בשווקים הפיננסים. ניכר כי הם נוטים להתעסק ביריבויות קטנוניות, והשגת הישגים טקטיים על יריביהם בפוליטיקה המקומית, על פני הצגת מנהיגות ונקיטת צעדים בעלי השפעה רחבה וארוכת טווח. התנהגות כזו, לאור מצוקת הצמיחה בעולם מבריחה משקיעים.
עם זאת, אולי בכך מצויה הנחמה. נראה כי אם נסמכים על דוחות שפרסמו לאחרונה החברות בגדולות בעולם, הרי שהכלכלה העולמית הינה בנתוניה הבסיסיים בסך הכל בריאה, וצמיחה עולמית הינה בת קיימא בהסתכלות לטווח הארוך יותר.
לכן, אם מחפשים נקודה חיובית במצב, ניתן למצוא זאת בפרגמטיות האופיינית אצל פוליטיקאים. בשעה שהם מרגישים כי עתידם האלקטורלי בטוח פחות. כלומר, פוליטיקאים נוטים לגמישות רעיונית ויכולת ביצוע טובה יותר, כאשר המציאות מתדפקת על דלתם. פוליטיקאים "רעים" אשר אינם מבינים את בהילות המצב או נעדרי יכולת ביצוע - סופם להיעלם מהמפה הציבורית.
- 2.אלמוניקו 25/08/2011 23:52הגב לתגובה זוהפד אכן פעל בשכל אבל האירופי פשוט מתנהל בצורה פטתית...לחשוב שלפני חודשיים הוא העלה ריבית כי פחד מאינפלציה ...חחח...
- 1.הבלגים למראת השיתוק ישחקו השנה בליגת האלופות (ל"ת)משה 24/08/2011 13:50הגב לתגובה זו

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
