ההאטה כבר כאן - המשק הישראלי צמח ברבעון השני בקצב שנתי של 3.3% בלבד
החולשה בכלכלה העולמית הגיעה לישראל, עכשיו גם באופן רשמי. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, כי כלכלת ישראל צמחה ברבעון השני של השנה בשיעור של 3.3% בלבד (בחישוב שנתי), אל מול צמיחה של 4.7% ברבעון הראשון ושל כ-7.4% ברבע האחרון אשתקד.
על אף הירידה בשיעורי הצמיחה, מדובר בנתון שעקף את התחזיות שכן הצפי היה נמוך יותר, לצמיחה בקצב שנתי של 2.9% בלבד ברבעון השני.
נתון הצמיחה בישראל מגיע לאחר שהבוקר פורסמו נתוני צמיחה חלשים מאוד מכיוון גרמניה וגוש האירו. בשני המקרים הנתונים פספסו את התחזיות כאשר בגרמניה הצמיחה עמדה על 0.1% בלבד ובגוש האירו הצמיחה הסתכמה ב-0.2%.
ירידה בצמיחת התמ"ג גם במחצית
התוצר המקומי הגולמי בניכוי השפעת העונתיות, צמח במחצית הראשונה של השנה בחמישה אחוזים בחישוב שנתי, לאחר צמיחה של 5.7% במחצית השנייה של 2010 וצמיחה של 5.6% במחצית הראשונה אשתקד. התוצר המקומי הגולמי בנטרול מיסים נטו על יבוא עלה במחצית הראשונה בכ-5.3%, לאחר עלייה של כ-5.8% במחצית הקודמת ועלייה של 6.2% במחצית המקבילה.
הצמיחה בתוצר ברבעון השני השנה משקפת עליות ביצוא הסחורות והשירותים (3.4%), בהוצאה לצריכה פרטית (2.2%), בהשקעות בנכסים קבועים (8.8%) ובהוצאה לצריכה ציבורית אזרחית, (6.3%) בחישוב שנתי.
כלל המקורות שעמדו לרשות המשק, הכוללים את התוצר המקומי והיבוא, עלו במחצית הראשונה של השנה בכ-9.2% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 5.8% במחצית השנייה אשתקד וצמיחה של כשמונה אחוזים במחצית הראשונה. העלייה בסך המקורות במחצית הראשונה משקפת עלייה מהותית של כ-21.3% ביבוא הסחורות והשירותים, לאחר עלייה של 6.9% בלבד במחצית השנייה אשתקד ושל 13.7% במחצית הראשונה.
הצריכה הפרטית ממשיכה לגדול
על אף ההאטה בצמיחה, רמת הצריכה עלתה בשיעור גבוה יותר משיעור העלייה במחצית הקודמת והמקבילה. ההוצאה על צריכה פרטית עלתה במחצית השנייה ב-7.2% לעומת עלייה של 4.7% במחצית הקודמת ושל 4.1% במחצית המקבילה אשתקד. ההוצאה על צריכה פרטית לנפש עלתה במחצית הראשונה בשיעור כמעט כפול מזה של המחציות הקודמת והמקבילה. בעוד שבמחצית הראשונה של השנה עלתה ההוצאה על צריכה פרטית לנפש ב-5.3%, במחצית הקודמת היא עלתה ב-2.7% ובמחצית המקבילה עלתה ב-2.2%. בהוצאות על קניות נטו נרשמה במחצית הראשונה עלייה של 3.9%, בעוד שההוצאה על צריכה בטחונית ירדה ב-7.7%.
ההאטה בענפי הבנייה, הציוד והתחבורה התבטאה בכך שההשקעות בבתי מגורים ובענפי הבנייה, הציוד וכלי רכב עלו במחצית הראשונה (בחישוב שנתי) ב-18% בלבד, לעומת עלייה של 22.2% במחצית הקודמת ושל 13.5% במחצית המקבילה.
הגידול ביצוא נחתך
- 2.אחד שזוכר 16/08/2011 14:48הגב לתגובה זואנחנו אי של יציבות, זוכר? אין מה לדאוג...
- 1.נתנאל 16/08/2011 13:33הגב לתגובה זוהדס , לא נראה לך חוצפה לקונן על עליה של 3.3% בלבד, ועוד אחרי שהנתון עוקף את התחזיות. תסתכלי בנתונים של אירופה : 0.2% ! כאן את יכולה להגיד בלבד. ועוד צירפתם תמונה של שטייניץ כאילו באשמתו הצמיחה היא לא מה שחיכיתם

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
