ההאטה כבר כאן - המשק הישראלי צמח ברבעון השני בקצב שנתי של 3.3% בלבד
החולשה בכלכלה העולמית הגיעה לישראל, עכשיו גם באופן רשמי. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, כי כלכלת ישראל צמחה ברבעון השני של השנה בשיעור של 3.3% בלבד (בחישוב שנתי), אל מול צמיחה של 4.7% ברבעון הראשון ושל כ-7.4% ברבע האחרון אשתקד.
על אף הירידה בשיעורי הצמיחה, מדובר בנתון שעקף את התחזיות שכן הצפי היה נמוך יותר, לצמיחה בקצב שנתי של 2.9% בלבד ברבעון השני.
נתון הצמיחה בישראל מגיע לאחר שהבוקר פורסמו נתוני צמיחה חלשים מאוד מכיוון גרמניה וגוש האירו. בשני המקרים הנתונים פספסו את התחזיות כאשר בגרמניה הצמיחה עמדה על 0.1% בלבד ובגוש האירו הצמיחה הסתכמה ב-0.2%.
ירידה בצמיחת התמ"ג גם במחצית
התוצר המקומי הגולמי בניכוי השפעת העונתיות, צמח במחצית הראשונה של השנה בחמישה אחוזים בחישוב שנתי, לאחר צמיחה של 5.7% במחצית השנייה של 2010 וצמיחה של 5.6% במחצית הראשונה אשתקד. התוצר המקומי הגולמי בנטרול מיסים נטו על יבוא עלה במחצית הראשונה בכ-5.3%, לאחר עלייה של כ-5.8% במחצית הקודמת ועלייה של 6.2% במחצית המקבילה.
הצמיחה בתוצר ברבעון השני השנה משקפת עליות ביצוא הסחורות והשירותים (3.4%), בהוצאה לצריכה פרטית (2.2%), בהשקעות בנכסים קבועים (8.8%) ובהוצאה לצריכה ציבורית אזרחית, (6.3%) בחישוב שנתי.
כלל המקורות שעמדו לרשות המשק, הכוללים את התוצר המקומי והיבוא, עלו במחצית הראשונה של השנה בכ-9.2% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 5.8% במחצית השנייה אשתקד וצמיחה של כשמונה אחוזים במחצית הראשונה. העלייה בסך המקורות במחצית הראשונה משקפת עלייה מהותית של כ-21.3% ביבוא הסחורות והשירותים, לאחר עלייה של 6.9% בלבד במחצית השנייה אשתקד ושל 13.7% במחצית הראשונה.
הצריכה הפרטית ממשיכה לגדול
על אף ההאטה בצמיחה, רמת הצריכה עלתה בשיעור גבוה יותר משיעור העלייה במחצית הקודמת והמקבילה. ההוצאה על צריכה פרטית עלתה במחצית השנייה ב-7.2% לעומת עלייה של 4.7% במחצית הקודמת ושל 4.1% במחצית המקבילה אשתקד. ההוצאה על צריכה פרטית לנפש עלתה במחצית הראשונה בשיעור כמעט כפול מזה של המחציות הקודמת והמקבילה. בעוד שבמחצית הראשונה של השנה עלתה ההוצאה על צריכה פרטית לנפש ב-5.3%, במחצית הקודמת היא עלתה ב-2.7% ובמחצית המקבילה עלתה ב-2.2%. בהוצאות על קניות נטו נרשמה במחצית הראשונה עלייה של 3.9%, בעוד שההוצאה על צריכה בטחונית ירדה ב-7.7%.
ההאטה בענפי הבנייה, הציוד והתחבורה התבטאה בכך שההשקעות בבתי מגורים ובענפי הבנייה, הציוד וכלי רכב עלו במחצית הראשונה (בחישוב שנתי) ב-18% בלבד, לעומת עלייה של 22.2% במחצית הקודמת ושל 13.5% במחצית המקבילה.
הגידול ביצוא נחתך
- 2.אחד שזוכר 16/08/2011 14:48הגב לתגובה זואנחנו אי של יציבות, זוכר? אין מה לדאוג...
- 1.נתנאל 16/08/2011 13:33הגב לתגובה זוהדס , לא נראה לך חוצפה לקונן על עליה של 3.3% בלבד, ועוד אחרי שהנתון עוקף את התחזיות. תסתכלי בנתונים של אירופה : 0.2% ! כאן את יכולה להגיד בלבד. ועוד צירפתם תמונה של שטייניץ כאילו באשמתו הצמיחה היא לא מה שחיכיתם
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
