רק S&P זה סמלי, הצטרפות מודיס ופיץ זו כבר אופרה אחרת
הפרה הקדושה נשחטה
ארה"ב כבר איננה מושלמת. כך לפחות מעריכה S&P אשר העניקה לחוב האמריקני דרוג AA+ במקום הדירוג המושלם של AAA. בן ברננקי וה-Flight2quality גברו לפי שעה על סוכנות הדירוג S&P, שראשיה כבר זומנו לאחר כבוד לשימוע בקונגרס על ההעזה שלהם להוריד דירוג לאלוהים.
התשואות של אגרות החוב הממשלתיות ל-10 שנים בארה"ב צנחו בכ-30 נקודות בסיס בצמד ימי המסחר, למרות ההודעה הדרמטית של הורדת הדירוג. המשקיעים לוקחים בחשבון כי ריבית הבנק המרכזי של ארה"ב תוותר אפסית עד לפחות אמצע שנת 2013. כמו כן ייתכנו צעדים מוניטאריים נוספים של הבנק המרכזי.
בין סוכנויות הדירוג אין עדיין תמימות דעים לגבי דירוג האשראי של ארה"ב. ארה"ב עדיין מושלמת בעיני מודיס ופיץ - דירוג החוב של ארה"ב מפוצל. מודיס ופיץ עדיין סבורות כי דירוג ארה"ב נותר מושלם ובכך "מחליקים זעזועים" בשווקים הפיננסיים.
המשקיעים באג"ח של הממשל האמריקני שמים את ליבם לכך שאין שינוי בדרישת הביטחונות בגין אג"ח של הממשל. ה'פד' הודיע כי לא ישנה את דרישת הביטחונות בגין אג"ח ארה"ב לאור הורדת הדירוג. המערכת הפיננסית באירופה צפויה לנהוג באופן דומה. צריך לזכור כי אנו חיים בעולם ממונף להחריד. לפיכך דרישת בטחונות מוגדלת עלולה הייתה להביא לזעזועים חריפים בשווקים, שכאמור לפי שעה לא יקרו.
המשקיעים בעולם מצביעים ברגליים, עם דירוג מושלם או בלעדיו אין כיום בזירה הפיננסית בעולם אלטרנטיבה אמיתית לאג"ח של ממשלת ארה"ב. שוק האג"ח האמריקני הוא השוק הסחיר והנזיל בתבל וימשיך להיות כזה בעתיד הנראה לעין. שתי סיבו נוספות לחוסר השינוי במעמדו של שוק האג"ח האמריקני הן שהמחזיקים הזרים המרכזיים ביניהם סין, יפן ורוסיה ימשיכו להטיף למשמעת פיסקאלית בארה"ב מחד. אך, יוסיפו להחזיק ואף להגדיל החזקה באג"ח מבית הדפוס של הפדרל ריזרב, מאידך. אבל בסופו של יום הם תקועים בפוזיציה המאוד גדולה שנכנסו אליה במהלך השנים.
גלי ההדף מגיעים לאג"ח הקונצרניות
היכונו לגל הורדות דירוג חוב בארה"ב ובעולם - דירוג החוב של אגרות החוב של המוסדות הנסמכים על שולחנה של ארה"ב צפוי לרדת, גם אם לא באופן מיידי. מדובר בין השאר באגרות חוב מוניציפאליות וכן סוכנויות ממשלתיות.
אם דירוג המדינה אינו מושלם, קל וחומר שהחוב של הנסמכים על שולחנה לא יישאר מושלם. תיתכן פתיחת מרווחים קונצרניים בשוק אגרות החוב הקונצרניות כחלק מתהליך של הקטנת סיכונים כולל.
מדינות טריפל A נוספות בפרט ומדינות נוספות בדירוג חוב גבוה וחובות מאמירים בכלל, נמצאות בימים אלה בדרך להורדת דירוג בחודשים הקרובים. על הפרק, דירוגי החוב המושלמים של צרפת ואנגליה וכן דירוגי החוב של איטליה וספרד.
שוק האג"ח בארה"ב בכללותו עם דגש על שוק האג"ח הקונצרני בארה"ב הניב תשואות מדהימות מתחילת השנה ומהלך 52 השבועות האחרונים. להערכתנו יש בכך בכדי לשפר את מצב הפירמות כפי שזה בא לידי ביטוי בדו"חות הכספיים.
בניגוד להלך הרוח בשוק המקומי, הקורא להגדלת רכיב האג"ח הקונצרני בארה"ב, אנו סבורים כי בנטרול האלמנט הגיאו פוליטי אשר הינו אלמנט בלתי מבוטל, כל משקיע יתמחר אותו בכלים עצמאים. אין מקום להגדיל את החשיפה לאגרות חוב קונצרניות בארה"ב.
חשוב לזכור כי תחזית דירוג החוב של ארה"ב נותרה שלילית, מה שמותיר סיכוי של 1:3 להורדת דירוג נוספת לארה"ב בשנתיים הקרובות. הורדת דירוג נוספת ו/או יישור קו של סוכנויות דירוג החוב הנוספות עלול לשנות בצורה מהותית את עולם התשואות והמרווחים בשוק האג"ח. לפי שעה מדובר בהתפתחות בעלת השלכות סמליות גדולות והשלכות פרקטיות מוגבלות.
הכותב, יניב פגוט, אסטרטג הראשי של קבוצת איילון
- 5.אבל למה לכתוב לעצמך טוקבקים? (ל"ת)כתבה מרתקת ומעניינת 16/08/2011 09:57הגב לתגובה זו
- 4.כלכלן כורסא 13/08/2011 10:27הגב לתגובה זואו חשוב, למרות מה שהחברים שלך כתבו בטוקבקים
- 3.תומר 12/08/2011 22:05הגב לתגובה זואשמח לשמוע גם את דעתו של מר חיים על קרן איילון אסטרטגיות שהוא הכניס אותי לשם.
- 2.יעקב 11/08/2011 12:18הגב לתגובה זוהרשימה מעניינת ביותר, הוספתי לארגז הכלים שלי עוד כמה נתונים. תודה
- 1.שי בר 11/08/2011 12:01הגב לתגובה זומפחיד מה יקרה במקרה שפיץ ומודיס ייכנסו למערבולת.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
