הבלו על הדלק ליצור חשמל יופחת ב-69%; החשמל צפוי להתייקר שוב בהמשך
ועדת הכספים אישרה היום (ד'), צו של האוצר בעניין הפחתת הבלו על הדלק המשמש להפקת חשמל. מטרת הצו היא להביא להפחתת הוצאות חברת החשמל במסגרת ייצור החשמל באמצעות שריפת דלקים יקרים, עקב הפסקת אספקת הגז המצרי לישראל לפרקים, החל מפברואר 2011. הפחתת הבלו הינה בשיעור של 69% והיא תהיה תקפה עד סוף 2011.
נזכיר כי מליאת רשות החשמל אישרה ביום ב' את העלאת תעריפי החשמל למגזר הביתי בשיעור של8.96%. תעריף החשמל הממוצע יעלה בשיעור של כ-9.89%.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), הודיע שבחודש נובמבר, יקיים דיון נוסף בעניין, על-מנת לבחון הפחתה נוספת של הבלו גם ב- 2012, עקב התייקרות צפויה של מחירי החשמל בעקבות התגברות השימוש באנרגיות חלופיות (דלקים) לייצור החשמל.
ערן יעקב, סמנכ"ל בכיר תכנון וכלכלה ברשות המיסים, ציין ש"הצו הינו רטרואקטיבי ונועד להפחית את הבלו על הדלקים לייצור חשמל, החל מחודש פברואר 2011, עת הופסקה לראשונה אספקת הגז המצרי" עקב הפגיעה בצינור הגז בסיני. בכך הסביר, "מתכוונת המדינה להפחית את הוצאותיה של חברת החשמל בהפקת החשמל, שעלו ב- 20% עקב השימוש באנרגיה חלופית לייצור החשמל דלקים במקום גז". יעקב ציין כמו-כן, שעלות ההפחתה למדינה נאמדת ב- 1.5 מיליארד שקל בשנה. יעקב סיכם, בכך שההפחתה תקיפה עד סוף 2011 ונקבעה עבור כמות דלקים מקסימאלית של 650 אלף טון.
יו"ר רשות החשמל, אמנון שפירה, אישר כי אכן הוצאות חברת החשמל עלו ב- 20% עקב שריפת דלקים יקרים לצורך ייצור החשמל בעקבות הפסקת אספקת הגז המצרי.
ח"כ שי חרמש (קדימה) ביקר את ההחלטה ואמר: "פתאום החליטו באוצר וברשות המיסים שיש 1.5 מיליארד שקל לחלוקה ומחליטים להפנותם להורדת תעריפי החשמל, במקום להניח אותם על שולחן הדיון הציבורי ולבחון מה יסייע יותר להורדת הנטל מאזרחי המדינה". חרמש הוסיף ש"הפחתת תעריפי החשמל תיטיב במידה רבה דווקא עם הצבא ועם התעשייה ופחות עם האזרחים. "אם רוצים להיטיב באמת עם אזרחי המדינה, שיפנו את 1.5 מיליארד השקלים להוזלת תעריפי המים או לתחומים אחרים. הוועדה אינה צריכה לקבל את תכתיבי האוצר, כיצד להקל על הנטל האזרחי".
ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו), טענה אף היא, ש"אם כבר מבקשים להוריד את הנטל האזרחי, אזי יש עדיפות לסבסוד מעונות יום וצהרונים וכן הוזלת שירותים נוספים הניצנים לשכבות מצוקה".
מנהלת מינהל הדלקים בחברת החשמל, דינה בירן, ציינה בסיכום הדיון, ש"חברת החשמל מעריכה שב- 2012 תגדל צריכת הסולר ודלקים לצורך הפקת חשמל, כיוון שאספקת הגז הן ממצרים והן ממאגרי הגז בישראל צפויה לפחות במידה ניכרת".
- 1.על בטוח 10/08/2011 13:59הגב לתגובה זוואת היתר תקחו משטייניץ הכל בגללם. מי שעיכב את פיתוח מאגר תמר בשנה שישלם.
- התייקרות? מחיר הנפט ירד ב-15% - זאת הונאה! (ל"ת)צדק חברתי 10/08/2011 14:44הגב לתגובה זו
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
