פרסום ראשון

פגיעה בשווי: הקפאת הורדת מס החברות יפחית את שווי החברות בבורסה ב-6%

ניתוח שבוצע בלידר שוקי הון: הפגיעה תהיה בשורת הרווח הנקי אחרי מס, גידול בהוצאה השוטפת למס וכמו כן פגיעה מיידית בהון העצמי
רקפת גלילי | (6)

המחאה החברתית בשבועות האחרונים כבר נתנה את אותותיה בשווקים ועלולה להשפיע מהותית על הכלכלה המקומית. בסקירה שהגיעה לידי Bizportal מתייחסת לנה איצקוב שוורץ מלידר שוקי הון לפגיעה האפשרית במקרה ולא יופחת מס החברות.

לדבריה, אם מס החברות ימשיך לעמוד על 24% ולא ירד ל-18% הנפגעים העיקריים יהיו סקטורי הנדל"ן, תקשורת, גז, קמעונאות וחברות אחזקה. מס החברות היה אמור לרדת מ-24% בהדרגתיות כל שנה עד שהיה אמור להיקבע על 18% בשנת 2016 והילך.

הפגיעה בחברות תהיה בשורת הרווח הנקי אחרי מס, ירידה של 8% ברווח הנקי העתידי או ב-6% בשווי החברות לאחר היוון. משמעות נוספת היא גידול בהוצאה השוטפת למס, והפגיעה גבוהה יותר בחברות רווחיות המשלמות מס, ובעיקר אלה המשלמות באופן שוטף את שיעור המס הסטטוטורי ולא נהנות מהטבות מס שונות. "פגיעה נוספת הינה עבור חברות בעלות התחייבויות מסים נדחים, אשר יצטרכו להגדיל את ההפרשה, ופירוש הדבר הוא פגיעה מיידית בהון העצמי".

חברות הנדל"ן

החברות תסבולנה בצורה משמעותית כאשר צפוי קיטון בהון העצמי וכתוצאה מכך גידול ביחסי המינוף, אשר עשוי להוביל אף לפגיעה בדירוג. כמו כן מסתמן קיטון ברווח הנקי כתוצאה מהגידול במס השוטף, וכתוצאה מכך קיטון בדיבידנדים. פגיעה תסתמן גם בתזרים המזומנים ושווי החברה כאשר חברות אלו התחייבויות מסים נדחים בהיקף המשמעותי ביותר.

חברות תזרימיות - תקשורת וקמעונאות, סקטור הגז

חברות המשלמות את שיעורי המס הסטטוטורי צפויות לספוג פגיעה בשווי של כ 6%-8. ירידה ברווח הנקי בעקבות אי הפחתת המס תביא לפגיעה ביכולת החברות לחלק דיבידנד. המודל של חברות הגז מניח מלכתחילה קבלת תזרימים בשנים בהן צפויה הפחתת המס, השפעת ביטול ההפחתה צפוי לפגוע בשווין בכ-8%.

חברות אחזקה

שווי חברות האחזקה עלול להפגע בשל ירידת השווי של האחזקות, וכמו כן עלולות להיות מושפעות משינויי מיסוי אחרים (רווחי הון ודיבידנד). "חברות האחזקה ברמת הסולו כמעט ולא מושפעות משינוי במס החברות. עם זאת שווין עלול להפגע כתוצאה מפגיעה בשווי של החברות המוחזקות בשל המינוף".

לגביי חברות הביטוח, הן תפגענה מהתשלום השוטף ומסעיף המסים הנדחים, אולם ההשפעה על ההון פחותה מאשר חברות הנדל"ן. לגביי הבנקים, הם נפגעים אבל בשל סעיף מסים נדחים לקבלה והפוטנציאל האפשרי של הפחתת המע"מ, הפגיעה צפויה להיות נמוכה ביחס לחברות הנדל"ן והביטוח.

חברות המחזיקות במפעלי תעשיה, כטבע וכיל לא צפויות להיפגע משמעותית היות ומשלמות באופן שוטף שיעור מס הנמוך משיעור המס הסטטוטורי.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אז מה.מה אכפת לי שווי חברה על הנייר.מה אכפת (ל"ת)
    הבורסה הדפוקה הזו 10/08/2011 17:56
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הסותר 10/08/2011 13:32
    הגב לתגובה זו
    איזה קשקוש של כתבה . הרי עד היום היה מס חברות של 24%.ומכן הרווח הנקי. לא העלו כעת את מס החברות ב-6% אלא השאירו אותו דבר ולכן לא אמור להיות שום שינוי ברווח הנקי. השוק לא תמחר ירידה עתידית של 6% ולכן כותב הכתבה מקשקש
  • 100% צודק! ביזפורטל היום מככבים עם קישקושים (ל"ת)
    פאנקי 10/08/2011 14:57
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מה שהגיע בחטא נילקח בצדק אין פה הפסד. (ל"ת)
    זה מצחיק 10/08/2011 13:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מסקנה הבורסה צריכה לרדת 15 אחוז ללא השפעה אחר (ל"ת)
    רואה חשבון 10/08/2011 13:10
    הגב לתגובה זו
  • החלטה זו כמו מס על הבורסה בתוספת 6 אחוז (ל"ת)
    פלדמן את פלדמן 10/08/2011 13:17
    הגב לתגובה זו
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.