מנתקי זרם לא רק בתל אביב: המסחר בבורסה במצרים הופסק, המדד המרכזי צנח 6%

המדד המוביל צנח 38% רק השנה. "שום דבר מקומי לא יכול להביא לתיקון בשווקים" אומר עבדל עזיז, ברוקר בכיר בבנק ההשקעות בקהיר
רקפת גלילי | (3)

השווקים הגלובליים עדיין בכוננות ספיגה בשל הודעת סוכנות הדירוג S&P בסוף השבוע שמעלה חשש כי הורדת דירוג ארה"ב עלולה לגרום למיתון עולמי. היום (ג') הבורסה במצרים המשיכה בצניחה החופשית שלה והמסחר בה אף הופסק. השווקים במזרח התיכון היו בין הראשונים להגיב היות ושבוע המסחר מתחיל ביום ראשון ברוב העולם הערבי. מצרים ומדינות אחרות במזרח התיכון נפלו ביום ראשון, פרסמו תוצאות מעורבות ביום שני, אך המשיכו לצנוח היום (ג') כמו בשוקי מפתח באירופה ובאסיה שספגו חבטות.

מדד EGX30 נפל 6% כאשר המסחר נדחה בחצי שעה בכדי להרגיע את המסחר במעט. ירידות שערים אלו באות בהמשך להדרדרות הכלכלית שהביאה את המדד המוביל להפסד עצום של 38% מערכו רק השנה. אלו עוד חדשות רעות עבור מדינה השקועה בקשיים כלכליים וסבלה מהתקוממות שהדיחו את הנשיא לשעבר, חוסני מובארק, מכיסאו.

"זה הכל קשור לסנטימנט הבינלאומי", אמר מוסטאפה עבדל עזיז, ברוקר בכיר בבנק ההשקעות Beltone בקהיר . "אתה צריך לראות איזו יציבות או קונסולידציה בשוק הבינלאומי כדי לקבל קצת תיאבון לחזור לתוך השוק הזה".

מנגנוני קירור השווקים אומצו בעקבות מהמומות 25 בינואר ופועלים כאשר הבורסה מאבדת 5%-10%. המהומות הכו בכלכלת מצרים וגרמו לבלימת פעילות היצור למשך חודשים כתוצאה משביתת העובדים בדרישה לשכר גבוה יותר. תחזיות הצמיחה עודכנו למטה ל-1% מ-6%, ואילו יתרות מטבע החוץ של המדינה נפלו בכמעט 30% למעט מתחת 26 מיליארד דולר מאז דצמבר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חוסני מובארק 09/08/2011 18:04
    הגב לתגובה זו
    אללהה או אכבר יש לי בוטים על מחר .אינשאאלה ניתוקי זרם בתל אביב ........
  • 2.
    משקיע משועמם 09/08/2011 17:54
    הגב לתגובה זו
    קנית שם פוטים? בכל אופן, אם בא לך לסופ" ש איתי בסיניי אז בכיף :)
  • 1.
    המצרים האלה על הפנים עם הכלכלה שלהם (ל"ת)
    ריקו 09/08/2011 16:29
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי