עיריית ת"א מסבסדת שכ"ד לסטודנטים: מה תצטרכו לעשות כדי לעמוד בקריטריונים?

עיריית ת"א הציגה היום בשיתוף אוניברסיטת ת"א והמכללה האקדמית תכנית מלגות לסטודנטים בהיקף של 8,000 עד 9,600 שקלים לשנה
לירן סהר | (4)

במסיבת עיתונאים שהתקיימה היום (א') בבית הצעירים בתל אביב, הציג רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב, את תוכנית מלגות הדיור לסטודנטים בשיתוף אוניברסיטת תל אביב, אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב והמכללה האקדמית תל אביב יפו.

הפרויקט יכלול בשנת הלימודים הקרובה כ- 45 סטודנטים שישכרו דירה בשכונות נווה שאנן (איזור התחנה המרכזית), שכונת התקווה וכמה שכונות ביפו, ויזכו במלגות בגובה 8,000 עד 9,600 שקלים בשנה.

כדי למנוע מצב בו הסובסידיה זולגת לבעל הדירה באמצעות העלאת מחיר השכירות, תותנה המלגה בסעיף המגביל את עליית מחיר השכירות עד 5% בשנה השנייה. באוניברסיטת תל אביב תפעל מנהלת דיור שתנהל מו מ עם בעלי הדירות ותכין מאגר דירות ממנו בוחר הסטודנט. המטרה: ניהול מו מ מעמדת כח, מניעת חוזים דרקוניים, בקרה על מצב הדירות.

סך כל תקציב הפרויקט - 12 מיליון שקלים לשלוש שנים. העירייה תקצה בכל שנה לפרויקט 2 מיליון שקלים באמצעות קרן תל אביב לפיתוח. אוניברסיטת תל אביב ואגודת הסטודנטים של האוניברסיטה יקצו יחד מיליון וחצי שקלים והמכללה האקדמית תל אביב יפו - חצי מיליון שקלים. כמו כן, מחוז מרכז בפרויקט החונכות "פר"ח" התגייס לפרויקט וייחלק מלגות מעורבות חברתית בסך כולל של 2.5 מיליון שקלים, לסטודנטים המשתתפים בפרויקט הדיור שיתרמו מזמנם לטובת הקהילה בשכונה בה יגורו.

"הייתי רוצה לראות את הסטודנטים מעורים במרקם העירוני של תל אביב", אמר חולדאי. "בחרנו בשכונות הקשות, אך אנחנו הולכים להשקיע סכומים רבים בתשתיות ואני מאמין שסטודנטים יירצו לגור בהן. בעוד שבועיים נצא במכרז לדירות ברות השגה בשפירא וביד אליהו."

רן לבנה, יו ר אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל-אביב אמר: "התכנית הזו היא ההיפך הגמור מהתנהלות הממשלה בשבועות האחרונים. פרוייקט הדיור שמוצג היום הוא ההיפך מ'שליפה מהמותן' או תכנית אד-הוק. בתום מלאכת מחשבת של תשעה חודשים, אנו מבינים כי אמנם אין ביכולתנו לפתור את כל בעיות הדיור בתל-אביב-יפו אך אנו מסוגלים לסייע אפקטיבית למאות סטודנטים. זו הפעם הראשונה שגוף ציבורי מקבל לידיו את הזכות לפקח על מחירי דיור. אנו יזמנו את הפתרון ונהיה גם מי שמוציא אותו לפועל, כך שניתן יהיה להבטיח שקרן הסיוע תהווה פתרון אמיתי לדיור בר השגה לסטודנטים בעיר תל אביב-יפו".

להלן הקריטריונים לזכאות:

1. סטודנט לתואר ראשון או שני, לומד בהיקף של לפחות 70% מתוכנית לימודים שנתית

2. לומד במוסד אקדמי המשתתף באופן שווה לעירייה במימון המלגות

3. מציג חוזה שכירות בשכונות שהוגדרו

4. חוזה השכירות יקבע התניה על עליית מחיר השכירות בשנה השנייה על פי מדד שיוגדר מראש בתאום עם המוסדות להשכלה גבוהה

5. עד 3 סטודנטים בדירה

6. הסטודנט רשאי לקבל את התמיכה לשלוש שנים לכל היותר

7. 40 שעות מעורבות חברתית בקהילה, כוללות בין היתר: פעילות למען הקהילה המקומית, הקמת פעילות למען צעירים בשכונות, יזמות חברתית ותמיכה בתגבור לימודים לילדים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מפיקי סרטים לקח" ל 08/08/2011 14:20
    הגב לתגובה זו
    למה צריך לסבסד למשתמטת ליף פתרונות דיור? כדי שיהיה לה עוד כסף לבזבז בהשמצת ישראל בתפוצות עבור דוח גולדסטון?
  • 3.
    אמיר 08/08/2011 01:11
    הגב לתגובה זו
    למה שתושבי העיר לא ישלמו גם עבור דיור של קבוצות אחרות (חד הוריות, נכים, נהגי מוניות...)???
  • 2.
    מינה 07/08/2011 20:14
    הגב לתגובה זו
    מעורבת חברתית באיזה קהילה? של העבדים הזרים שלא מכבדים את מנהגי המקום?שסטודנטים כול כך אוהבים לאהוב . בלי להתחשב עד כמה נפגעים התושבים הישראלים.שיהיה לכם בהצלחה
  • 1.
    סטודנט ירושלמי 07/08/2011 15:31
    הגב לתגובה זו
    מחירי השכירות במרכז בו הסטודנטים קיבלו סובסידיות, ואחר כך בכל שכונות העיר העליות גלשו גם אליהן. ידעו שסובסידיות בסופו של דבר מעלות מחירים!!!
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

במסגרת המתווה הוולנטרי של בנק ישראל, מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך כן של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.