"הציפוי על העוגה": הכיסוי שיקיף את האצטדיון האולימפי יותקן באביב

ענקית הכימיקלים "דאו", שותפה בכירה של הוועד האולימפי שבעבר ייצרה פצצות נפלם, תייצר את הכיסוי בעלות של יותר מ-10 מליון דולר מחומרים ברי-קיימא והתחייבה למחזר אותו אחרי המשחקים. רוג: "הם אימצו את הרוח האולימפית"
ניצן פלד | (1)

"האיצטדיון האולימפי בלונדון ייראה מרהיב בזמן המשחקים, והכיסוי יהיה הציפוי על העוגה"' כך בחר לורד סבסטיאן קו, יו"ר הוועדה המארגנת של המשחקים האולימפיים בלונדון, להציג את הרכיב המשמעותי האחרון שיתווסף לאצטדיון בן 80 מקומות הישיבה בסטראטפורד. הכיסוי המיוחד ייתלה על המבנה, יקיף את כולו ויעניק לו את המראה המיוחד שקו מתכוון אליו.

הכיסוי, שייצורו נדחה כבר מספר פעמים, יהיה מוכן ויותקן באביב 2012, מספר חודשים לפני פתיחת המשחקים. החברה שתייצר אותו תהיה "דאו כימיקלים". "דאו", שבשנה שעברה הוכרזה כשותפה בכירה של הוועד האולימפי הבינלאומי בחוזה עד 2020 השווה כ-170 מליון דולר, תשקיע בייצור הכיסוי כ-7 מליון פאונד (11.4 מליון דולר).

"דאו כימיקלים" האמריקנית (סימול חברה: DOW), שנוסדה ב-1897, היא יצרנית הכימיקלים השנייה בגודלה בעולם, מעסיקה כ-50 אלף עובדים ושווייה מוערך בכ-70 מליארד דולר. "דאו", שתוכל להציג את הלוגו שלה על הכיסוי רק עד סוף חודש יוני מאחר והוועדה המארגנת מחזיקה בעיקרון לשמור על האצטדיונים עצמם "נקיים" מפירסום בזמן המשחקים.

כמו כן, כדי לעמוד בסטנדרטים הירוקים של הוועד האולימפי, "דאו" התחייבה לייצר כיסוי בר-קיימא ולמחזר אותו בתום המשחקים. הכיסוי, שיתלה בגובה ממוצע של כ-25 מטרים מעל האצטדיון ושרוחבו יהיה כ-2.5 מטרים, ייוצר מחומרים שיהפכו אותו לקל ב-35% מכיסוי מקביל שייוצר מחומרים רגילים. "לדאו יש מחויבות חזקה לתוצרת ברת-קיימא, כפי שמתועד במסמך 2015 היעדים של החברה", אמר ג'ורג' המילטון, סגן נשיא בדאו לענייני שיתוף הפעולה עם הוועד האולימפי.

ז'אק רוג, נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי, אמר: "דאו הפכה לשותפה בכירה שלנו ב-2010 וכבר אימצה את רוח התנועה האולימפית. אנחנו גאים לעבוד עם דאו בדרך להשגת מטרות הייצור בר-הקיימא בהכנות ללונדון 2012".

"דאו כימיקלים" הייתה מעורבת לאורך השנים במספר מקרים שנויים במחלוקת שהגיעו לבתי המשפט. בין היתר, בזמן מלחמת וייטנאם הייתה "דאו" הספק היחיד של נפלם לצבא ארה"ב וכמן כן סיפקה לצבא האמריקני חומר הגורם לנשירת עלים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנגלים מושחתים 06/08/2011 14:42
    הגב לתגובה זו
    כמה מליוני ליש" ט קיבלתם בהעברה לחשבונות בנק באיי קיימן וברמודה הא ?
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).