"הציפוי על העוגה": הכיסוי שיקיף את האצטדיון האולימפי יותקן באביב
"האיצטדיון האולימפי בלונדון ייראה מרהיב בזמן המשחקים, והכיסוי יהיה הציפוי על העוגה"' כך בחר לורד סבסטיאן קו, יו"ר הוועדה המארגנת של המשחקים האולימפיים בלונדון, להציג את הרכיב המשמעותי האחרון שיתווסף לאצטדיון בן 80 מקומות הישיבה בסטראטפורד. הכיסוי המיוחד ייתלה על המבנה, יקיף את כולו ויעניק לו את המראה המיוחד שקו מתכוון אליו. הכיסוי, שייצורו נדחה כבר מספר פעמים, יהיה מוכן ויותקן באביב 2012, מספר חודשים לפני פתיחת המשחקים. החברה שתייצר אותו תהיה "דאו כימיקלים". "דאו", שבשנה שעברה הוכרזה כשותפה בכירה של הוועד האולימפי הבינלאומי בחוזה עד 2020 השווה כ-170 מליון דולר, תשקיע בייצור הכיסוי כ-7 מליון פאונד (11.4 מליון דולר). "דאו כימיקלים" האמריקנית (סימול חברה: DOW), שנוסדה ב-1897, היא יצרנית הכימיקלים השנייה בגודלה בעולם, מעסיקה כ-50 אלף עובדים ושווייה מוערך בכ-70 מליארד דולר. "דאו", שתוכל להציג את הלוגו שלה על הכיסוי רק עד סוף חודש יוני מאחר והוועדה המארגנת מחזיקה בעיקרון לשמור על האצטדיונים עצמם "נקיים" מפירסום בזמן המשחקים. כמו כן, כדי לעמוד בסטנדרטים הירוקים של הוועד האולימפי, "דאו" התחייבה לייצר כיסוי בר-קיימא ולמחזר אותו בתום המשחקים. הכיסוי, שיתלה בגובה ממוצע של כ-25 מטרים מעל האצטדיון ושרוחבו יהיה כ-2.5 מטרים, ייוצר מחומרים שיהפכו אותו לקל ב-35% מכיסוי מקביל שייוצר מחומרים רגילים. "לדאו יש מחויבות חזקה לתוצרת ברת-קיימא, כפי שמתועד במסמך 2015 היעדים של החברה", אמר ג'ורג' המילטון, סגן נשיא בדאו לענייני שיתוף הפעולה עם הוועד האולימפי. ז'אק רוג, נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי, אמר: "דאו הפכה לשותפה בכירה שלנו ב-2010 וכבר אימצה את רוח התנועה האולימפית. אנחנו גאים לעבוד עם דאו בדרך להשגת מטרות הייצור בר-הקיימא בהכנות ללונדון 2012". "דאו כימיקלים" הייתה מעורבת לאורך השנים במספר מקרים שנויים במחלוקת שהגיעו לבתי המשפט. בין היתר, בזמן מלחמת וייטנאם הייתה "דאו" הספק היחיד של נפלם לצבא ארה"ב וכמן כן סיפקה לצבא האמריקני חומר הגורם לנשירת עלים. לפי האשמות בוייטנאם ובדרום קוריאה הרעיל החומר חלקים משרשרת המזון באזור. "דאו" נמצאה לא אשמה במקרה הזה בבית משפט ב-2005. ב-1999 רכשה מפעל בהודו, 15 שנה לאחר שדליפה בו הביאה למותם הישיר של כ-3000 בני אדם בתוך ימים ספורים. החברה מחזיקה גם בחברת "דאו קורנינג", יצרנית שתלי חזה אשר היו במוקד מחלוקת ותביעות משפטיות בשנות השמונים והתשעים.
- 1.אנגלים מושחתים 06/08/2011 14:42הגב לתגובה זוכמה מליוני ליש" ט קיבלתם בהעברה לחשבונות בנק באיי קיימן וברמודה הא ?

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:

עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת רשות המסים חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
העלמות מס הן מכת מדינה. גופים רבים עובדים באופן לגיטימי ומתכננים לשלם כמה שפחות מס. גופים רבים אחרים עוברים על החוק. זאת העלמת מס בידיעה, בהכוונה, זו גניבה. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות.
רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל. החשוד הובא היום לבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. מבקשת המעצר עולה כי על פי ניתוח חשבונות הבנק של החשוד והשוואתם לדיווחיו למס הכנסה בשנים 2021-2024 נמצאו הפרשים של כ-8 מיליון שקל, שמקורם בשיקים, מזומנים והעברות לחשבון הבנק.
בנוסף, מממצאי החקירה עולה כי החשוד ניהל ספרים כוזבים תוך שימוש במרמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק מתשלום מס כדין. כאמור בית המשפט השלום בחיפה החליט לשחרר את החשוד
בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.
רשות המסים מגבירה בשנים האחרונות את פעילות האכיפה בתחום בעיקר באמצעות מאגרי מידע, שיתופי פעולה עם גורמים בענף, וחיפושים יזומים - הרשויות מנסות לפצח את "מעגל העלמה" ולפגוע בכדאיות של ניהול הכנסות מוסתרות. החקירה הנוכחית,
מהווה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת המשמעת הפיננסית בכל ענפי המשק.
- כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
- לאחר עשור של הכנסות, חשד של העלמות מס של מעל מיליון שקל בוילת יוקרה באילת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, כל סיפור של העלמה חושף את האתגרים שמולם ניצבת רשות המסים, בניסיונה להתמודד עם הון בלתי מדווח במשק הישראלי. בעוד החקירה נמשכת, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המקרה הזה יהפוך
לתמרור אזהרה עבור אחרים הפועלים מחוץ למערכת.