אחרי שנה קשה כ"כ למניות הביטוח, האם זה הזמן לקנות?

גיא שקד, מנהל השקעות בפרובידנס, סוקר את הירידות החדות בתחום חברות הביטוח
גיא שקד | (3)

שנת 2011 מסתמנת כשנה שלילית עד כה בשוק ההון המקומי, כאשר המדדים המובילים איבדו כ-12% מתחילת השנה. הגדיל לעשות מדד חברות הביטוח שאיבד כ-22% מתחילת השנה והציג את הביצועים מהגרועים ביותר בבורסה המקומית. מניית מנורה ירדה בשיעור החד ביותר של 36% ו-4 החברות הגדולות הראל, מגדל, כלל והפניקס איבדו כ-20% כל אחת.

חברות הביטוח סבלו בשנה האחרונה מצירוף של מספר גורמים שליליים: שוק הון שלילי, עלייה בריבית המוניטארית, מדדי מחירים גבוהים, אסונות טבע בעולם, רגולציה מכבידה, ועלייה בתחרות בתחום החיסכון ארוך הטווח אשר הביאה לפגיעה קשה ברווחיות החברות. כעת, כדאי לבחון האם הירידה החריפה במניות הביטוח משקפות את כל החדשות הרעות, ולהעריך מה צפוי להן בעתיד.

נבחן חלק מהגורמים אשר השפיעו על מניות הסקטור ואשר היוו את הטריגרים לירידות החדות:

1.מגמה שלילית בשוק ההון: הכנסות חברות הביטוח תלויות במידה מסוימת בביצועי שוק ההון בו מושקע תיק הביטוח שלהם. ההכנסות העיקריות של חברות הביטוח מבוססות על דמי ניהול, וככל ששווי תיק הביטוח גדל כתוצאה מעליית ערך של המניות ואג"ח, כך הסכום האבסולוטי של ההכנסה שלהן גדל. אם נוסיף לכך את הפגיעה בפוליסות החדשות שמשתתפות ברווחים שם ההכנסות יורדות בצורה חדה אף יותר עם הירידות בשוק.

מרבית התיק הביטוחי מורכב מאג"ח ממשלתיות וקונצרניות, אשר סבלו מעליית תשואות וירידת מחיר. להערכתי, התשואות באג"ח נמצאות בנקודה שעליית התשואה האפשרית קדימה מוגבלת, כך שסביר יותר כי מכאן ישנו סיכוי קטן להמשך הפגיעה בהכנסות מירידת ערך תיקי הביטוח.

2.מדדי מחירים גבוהים: התחייבות חברות הביטוח למבוטחים צמודות למדד ומדדי מחירים גבוהים פוגעים ברווחיות החברות. מתחילת השנה מדדי המחירים הפתיעו פעם אחרי פעם כלפי מעלה. בראיה קדימה, ציפיות האינפלציה התמתנו מאוד בשבועות האחרונים ונמצאות ברמות של כ-2.6% ל-5 השנים הקרובות (מתחת לרף העליון של יעד הממשלה).

סביר להניח שאם בחודשים הקרובים לא נראה הפתעות גדולות כלפי מעלה במדדים, יהנו מכך חברות הביטוח. יחד עם זאת, זהו אחד מגורמי הסיכון הגדולים ביותר בעיני עבור חברות הביטוח ויש לשים לב שרמות המחירים נשארים ברמות סבירות.

3. עליה בריבית המוניטארית: כאן הפגיעה בחברות היא כפולה - ראשית, בעליית ריבית נפגעות אג"ח הממשלתיות, כאשר התשואה הגלומה בהן עולה (ראה נקודה 1). שנית, בכל הפוליסות הישנות (אלו שאינן משתתפות ברווחים) מחשבים את שווי הערך הגלום (EV - הערך הפנימי של תיק הביטוח) מהיוון של תזרימי דמי הניהול שצפויים להתקבל. את ההיוון נהוג לעשות לפי הריבית המוניטארית וכמובן שריבית גבוהה יותר מורידה את ערך ה-EV היום.

בהתאמה לציפיות האינפלציה להערכתי אין סבירות גבוהה להפתעה כלפי מעלה בקצב עליית הריבית בהמשך השנה, אך צריך להמשיך ולעקוב אחרי ציפיות האינפלציה.

4.אסונות טבע: חברות הביטוח חשופות דרך מבטחות המשנה, חברת כלל ספגה נזק כבד דרך מבטחת המשנה ברודגייט בעקבות אסונות הטבע ביפן ובניו זילנד, יש תהליך של עליית פרמיות במבטחות המשנה וכאמור אם לא "נתברך" באסונות טבע נוספים הרווחיות צפויה לגדול.

5.רגולציה: זאת מאיימת על חברות הביטוח פעמיים, פעם ראשונה מתוכניות רגולציה שמטרתן להגביר את התחרות בתחום החיסכון ארוך הטווח ולהפחית את דמי הניהול מה שכמובן יפגע בהכנסות חברות הביטוח.

ההצהרה על התוכניות נשמעו לכל שנת 2010. נכון לימים אלו אני לא רואה תוכנית אמיתית שיוצאת אל הפועל ומצליחה לגרום לירידה בדמי הניהול, מה גם שדמי הניהול הממוצעים של החברות אינם גבוהים, ויכולים לרדת בצורה משמעותית.

פעם שנייה מאיימת הרגולציה, ברצון המתגבר להפריד בין הנכסים הפיננסים והריאלים של החברות. החברות שהדבר רלוונטי לגביהן הן כלל והפניקס. מכירה של אחת הזרועות בחברות אלו סביר להניח שתתבצע באפסייד משמעותי ויתרום תרומה חיובית למחירי המניות.

לסיכום, שנת 2011 היא שנה קשה לסקטור הביטוח ומאופיינת בירידה בהכנסות הנובעת משוק הון שלילי, מדדים חיוביים, עלייה בריבית, אסונות טבע, הגברת התחרות ולחץ מצד הרגולטור. יחד עם זאת לאחר הירידות החדות במחירי מניות החברות, כמות החדשות הרעות שמאחורינו ועם צפי לשיפור בגורמים אשר הביאו לירידות השערים, נראה כי חשיפה לסקטור במחירים אלו אטרקטיבית.

גורם נוסף אשר יכול לתרום לעליית מחירי מניות הסקטור בטווח הקצר הוא עסקת המכירה של כלל ביטוח. אם זו תצא אל הפועל לפי מחיר של 100 ש' למניה ויותר, יוכח לשוק עסקאות אכן מתבצעות לפי ה-EV או קרוב אליו. מבין מניות הסקטור אנחנו מעדיפים את חברת הפניקס, ומעריכים כי בטווח הארוך תציג את הרווחיות הגבוהה ביותר בענף.

הכותב, גיא שקד, מנהל השקעות בחברת פרובידנס, אשר עוסקת בניהול תיקי השקעות למשקיעים פרטיים וחברות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    תהנה לבד מהפניקס המיתרסקת !!! (ל"ת)
    קליפ 06/08/2011 10:49
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חזי 05/08/2011 14:01
    הגב לתגובה זו
    יפגשו במדד היתר בקרוב. רק מניות הגז !
  • 1.
    אבי.י 04/08/2011 13:42
    הגב לתגובה זו
    כלכ כך קל להרוויח כסף בבורסה לקנות בזול ולמכור ביוקר ועכשיו זול אז קדימה תמכרו כי אני מחכה בצד הקונה ומוכן לקנות בירידות חדות אח" כ אני ימכור לכם חזרה ביוקר, פראיירים !!!!!
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).