UBS על המחאה החברתית: הבנקים, כיל וחברות הגז והנפט ישלמו את המחיר
בנק ההשקעות UBS פרסם נייר עמדה בעקבות המחאה הציבורית בישראל, בו מציינים האנליסטים בראשות דארן שאו, כי "יהיה מי שישלם את החשבון שמגיש הציבור". להערכתם, "הממשלה לא תגדיל את הגירעון, ותבחר בהעלאת מיסים, אבל לא מיסים שיפגעו במעמד הביניים". בענפים מסוימים במשק צפוי לחץ על השחקנים: על הבנקים בנושא העמלות ויתכן שהעלאת הריבית תהיה איטית מהמצופה. כמו כן צפוי לחץ על חברות דוגמת כיל בנושאי התמלוגים והיא עלולה לשלם יורת משצפו תחילה. "בתחום מפעילי תקשורת הרגולטור כבר הראה את נחת זרועו בצורה חריפה לכן בתחום זה אנחנו צופים שינוי קטן, ככל הנראה בדמות העלאת התמלוגים. בתחום הנפט והגז, שישינסקי כבר יישב את הסוגייה, אם כי אנחנו רואים לחץ על השחקנים לגבות מחברת החשמל תעריפים נמוכים יותר. בתחום יצרני המזון נראה פיקוח על המחירים, הגדלת תחרות, בפרט על ידי הגדלת יבוא. כל אלו מובילים ללחץ על שולי הרווח של החברות". ביו.בי.אס מציינים כי "המחאה בפירוש יוצרת לחץ אדיר על הממשלה לבצע שינויים במדיניות הפיסקאלית, במטרה להפחית את הלחץ על חלק ניכר מהאוכלוסייה ולנסות לחלק את העושר בצורה צודקת יותר". בעקבות ההפגנה בשבת בערב, בה השתתפו כ-150 אלף איש, פרסם בנק ההשקעות יו.בי.אס דו"ח על הכלכלה הישראלית בו הם מסבירים כי "על אף הכלכלה החזקה, האבטלה הנמצאת ברמה הנמוכה אי פעם, מעמד הביניים מתקשה להגיע לתנאי חיים בסיסיים". במוקד הבעיה מציג יו.בי.אס את עליית מחירי המזון והדלק, היעדר דיור בר השגה, מחירי שכירות שעולים בשיעורים גבוהים, וכן תחושה כללית של חוסר הגינות בחלוקת העושר וכי הצמיחה "נבלעה" על ידי התאגידים הגדולים. "אנחנו מאמינים שהממשלה תפעל במהירות כדי לנסות לרצות את המפגינים על ידי הקצאת משאבים נוספים או קיצוץ יוקר המחייה עבור מעמד הביניים. בין התרחישים האפשריים מונים האנליסטים של יו.בי.אס יותר פרויקטים לדיור בר השגה, קיצוץ מס הכנסה למעמד הביניים, קיצוץ במיסי הדלק, פתיחת שווקים מסוימים לתחרות, בהם שוק המזון ומוצרים קמעונאים אחרים שניתן לייבא, ויישום פיקוח על המחירים על מגוון רחב של סחורות ושירותים". תחת הכותרת: "מי יממן זאת" מציינים ביו.בי.אס כי "אנחנו צופים שהממשלה תעלה מיסים במקומות אחרים כדי להמנע מהגדלת הגרעון, כמו למשל העלאת מס החברות, הגדלת מס על רווחי הון וקיצוץ בתקציב הבטחון".
- 14.קליפ 01/08/2011 17:29הגב לתגובה זושהבנקאי היהודי תאב הכסף רודף בצע וחמדן....בגיבוי כל 120 הקקים שבפגרה של 5 חודשים בלי לעבוד מושכים משכורת.גנבים ביום!
- 13.פיני 01/08/2011 17:24הגב לתגובה זויש 14 שרים בלי תיק שזה לפחות 40 מיליון שקלים שאפשר ממחר לקצץ אבל אין פה מנהיגות אמיתית !!!!
- 12.סגי 01/08/2011 12:24הגב לתגובה זואיזה יפגעו מדובר בהרבה רווח אם יירד קצת עדיין ייתן הרבה נחת לבעליו זה לא מדאיג סימן הכעי קטן לנפט ברציו והכל טס
- 11.לקצץ בביזבוזים בממשלה ובחברות ממשלתיות (ל"ת)דיי לביזבוזים. 01/08/2011 11:08הגב לתגובה זו
- 10.נילי 01/08/2011 10:52הגב לתגובה זושלקחו מאתנו ללא הצדקה !
- 9.גו 01/08/2011 10:49הגב לתגובה זוהנה כמו שאמרתי בשעה זאת אחד עש רה ארבעים וחמש רציו מעליות של אחוז יורדת בשעה זאת משהו מסריח כמו שאמרתי במניה הזאת זאת לו אותה רציו אני לא יודע מאז שהיכנ סו את הא ופציות למיסחר לא יודע אני יודע שזה לא זה אני מאמין בחברה ואני לא מאמין שבעלי החברה יעשו תרגילים מסריחים במניה ביכדי ליקנות סחורה בזול זאת קבוצה של נוכלים שישתלטו על המניה ועושים בא מה שרוצים
- 8.גו 01/08/2011 10:42הגב לתגובה זולהוריד מיד את ועדת שישנסקי תיראו מה ניגרם בגלל הועדה הזאת המשק והחשמל עומדים לעלות לציבור בעוד שלושים אחוזים רק נזק ניגרם שתיניץ ה פילוסוף
- 7.אבטלה נמוכה ???? חצי מדינה בשכר מינימום, (ל"ת)יוסי 01/08/2011 10:42הגב לתגובה זו
- 6.גו 01/08/2011 10:36הגב לתגובה זושיורידו מעל הפר ק את העלת המס על הגז שידברו על העלת הגז באוד עשר שנים ולא עכשיו ושלא יפריעו בקידוחים ושלו יצאו אם כל מיני הצארות למיניהם כדי להפחיד את המשקיעים כי בסך הכל הם גורמים נזק לממשלה של הםכך שירדו מנושא מס הגז לעכשיו בעוד עשר שנים נדבר כשיחזירו את כל ההשקעות החברות והמשקיעים שסיכנו את כספם אז לבטל מידית את נושא מס הגז של שישנסקי שגרם רק נזגק לחברות ולמשקיעים ולפיתוח הענף של הגז
- 5.גו 01/08/2011 10:22הגב לתגובה זוקבוצ ה של נוכלים מעלים ומורידים בשניות את ר ציו עושים מהמניה מה שהם רוצים אני רואה את האיתנהגות של רציו לא יאומן בשניה מעלים אותה ובשניה מורדים אותה אני לא מבין את המיסחר של המניה הזאת איפה הראשות לנירות ערך אני לא מבין אנשים זה זבל משקיעים את כספם וקבוצה של נוכלים מישתלטים על המניה ומור ידים אות ה בשניה ופיתאום מעלים אותה ובסוף היום הם מורידים אותה מישחק מסריח
- 4.תחילת הסוף של כלכלת ישראל , (ל"ת)רון 01/08/2011 10:20הגב לתגובה זו
- הסוף כבר התחיל בשישינסקי (ל"ת)צחי 01/08/2011 11:20הגב לתגובה זו
- 3.קשקוש-נובל תגבה מחיר שוק-וזה החוק (ל"ת)גד 01/08/2011 10:14הגב לתגובה זו
- 2.מבין עניין 01/08/2011 10:04הגב לתגובה זוואז מעניין מה הם יגידו.
- 1.דני 01/08/2011 10:03הגב לתגובה זולמשל ערבים שבונים בלי התרים, לא משלמים מיסים בכלל, הרבה מאוד מיליונים יש אם יתחילו לגבות מהם מיסים כחוק, מה לגבי חרדים? שגוזלים מיליארדים מידי שנה על כלום ? מה לגבי מובטלים, שבכוונה לא עובדים כי הם מקבלים יותר בלי לעשות כלום? זה מיליונים רבים שאפשר בקלות ובזמן מהיר מאוד להביא לקופה!
- ייקחו ממי שעבד וחסך - מעמד הביניים האמיתי. (ל"ת)לא הפרזיטים 01/08/2011 11:18הגב לתגובה זו
- יוסי 01/08/2011 10:55הגב לתגובה זווחלק גדול מאד ממשקי הבית שלא גומרים את החודש
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
