אבן דרך לכן פייט: קלטה חולה ראשון שקיבל את תרופת ה-CF101 לריפוי פסוריאזיס
חברת כן פייט ביופרמה, המפתחת תרופות למחלות דלקתיות, מחלות עיניים ומחלות כבד, הודיעה היום (ב') על אבן דרך נוספת בפיתוח תרופת ה-CF101 לריפוי פסוריאזיס. מדובר בקליטת החולה הראשון שקיבל את תרופת ה-CF101 במסגרת ניסוי שלב 2/3 בתרופה.
"אנחנו מרוצים מאוד מהשלמת התהליכים הרגולטוריים במדינות השונות בהן נערך הניסוי והתחלת קליטת החולים לניסוי מתקדם זה, תחת IND של מנהל המזון ותרופות בארה"ב (ה-FDA), לטיפול בפסוריאזיס", אמרה פרופ' פנינה פישמן, מנכ"לית כן-פייט.
"ניסוי זה הינו נדבך חשוב נוסף בפיתוח תרופת ה-CF101 ואנחנו מקווים שהתרופה תסייע לנו להביא מרפא לאוכלוסיית חולי הפסוריאזיס, שכיום אין לה תרופה דומה בעלת יעילות ופרופיל בטיחותי ללא תופעות לוואי משמעותיות".
הניסוי שלב 2/3 יכלול כ-300 חולים שיטופלו בתרופה במשך שישה חודשים ויערך בכמה מרכזים רפואיים בישראל, אירופה וארה"ב. בסיום הטיפול ב-100 החולים הראשונים יערך דו"ח ביניים. המדד שיבחן (End-Point) יהיה שיפור בערכי ה-PGA. מדד זה, שאושר על ידי ה-FDA כמדד שעל פיו ניתן לרשום תרופה לטיפול בפסוריאזיס, נמצא משמעותי סטטיסטי בניסוי שלב 2, בעל פרוטוקול דומה, שערכה החברה. לאור התוצאות החיוביות המשמעותיות של הניסוי הקודם והפרופיל הבטיחותי המיטבי של התרופה, קיבלה החברה אישור IND לביצוע ניסוי שלב 2/3 הנוכחי מחטיבת הדרמטולוגיה של ה-FDA".
פסוריאזיס הינה מחלת עור, המופיעה בקרב 2%-3% מהאוכלוסייה. גודל השוק לתרופה נאמד בכ- 3.5 מיליארד דולר בשנה. שוק התרופות לפסוריאזיס מורכב בעיקרו מתרופות ביולוגיות, שחסרונן הגדול נובע מעלות הטיפול הגבוהה ובצד היעילות, הן מלוות בתופעות לוואי קשות האופייניות לתרופות ביולוגיות.
לעומת זאת, ל-CF101 פרופיל בטיחותי מרבי, הנובע מאופן פעולת המנגנון המולקולרי שנמצא על ידי החברה, בו תוקפת התרופה תאים בעלי זהות דלקתית כמו במחלת הפסוריאזיס.
החברה מצאה שהתהליך אינו משפיע בצורה דומה על תאים בריאים ומכאן הפרופיל הבטיחותי הגבוה של התרופה. כמו כן, אופן מתן התרופה הינו בנטילת טבלייה ומאופיין כבעל משטר טיפולי סדור יותר מתרופות אחרות. יתרון נוסף למולקולה של כן פייט הינו עלות ייצור הנמוכה מהותית לעומת התרופות הביולוגיות המצויות בשוק לטיפול בפסוריאזיס.
- 5.zdr 01/08/2011 16:29הגב לתגובה זואולי יש קצת קרן עור
- 4.אולי יש קצת קרן עור (ל"ת)zdr 01/08/2011 16:28הגב לתגובה זו
- 3.יאללה פנינה הרגת אותנו מתי תיתנו לנו קצת נחת (ל"ת)רני 01/08/2011 11:48הגב לתגובה זו
- 2.בן אובד 01/08/2011 10:59הגב לתגובה זוהטיפול ניתן במשך 12 שבועות (לא 6 חודשים) והניסוי יסתיים תוך 6 חודשים בלבד. הלואי - ניראה אופטימי מידי
- 1.יאללה, שיהיה בהצלחה. (ל"ת)יובל 01/08/2011 09:33הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
