הממשלה אישרה: אינטל תקבל מענק בגובה מיליארד ש' בתמורה להרחבת הפעילות
אינטל ממשיכה להרחיב את פעילותה בישראל. משרד האוצר והתמ"ת אישרו היום לחברת אינטל (סימול: INTC) מענק אדיר בתמורה להשקעה מצד החברה בשני מפעלים בישראל.
על פי ההסכם העקורני שגובש, אינטל תקבל מהמדינה מענק בגובה מיליארד שקלים, כאשר החברה תהיה זכאית לקבלת הטבות המס הקבועות בחוק לעידוד השקעות הון ותיהפך לחברה הראשונה הזכאית למעמד של מפעל מועדף מיוחד שנקבע במסגרת הרפורמה שבוצעה בחוק עידוד השקעות הון.
ההשקעה תעשה ב-3 שלבים: עד 300 מיליון שקלים להשקעה בקריית גת בלבד; תוספת של 550 מיליון שקלים עבור הקמת מפעל עוגן של לפחות 600 עובדים בצפון; ותוספת של כ-150 מיליון שקלים נוספים בעבור הגדלת מספר המועסקים בצפון ב-400 עובדים נוספים. תקופת ההעסקה הנדרשת היא 10 שנים לפחות. המענק ישולם לחברה החל משנת 2014 בהתאם לביצוע ההשקעה.
אינטל מצידה מתחייבת להכפלת גודל מפעל הייצור בקריית גת והקמת מפעל הרכבה חדש בצפון הארץ, כאשר היקף ההשקעה של אינטל מסתכם ב-5 מיליארד דולרים. בנוסף לכך, אינטל תתחייב להעסיק כ-1,500 עובדים נוספים בקריית גת ובין 600 ל-1,000 עובדים חדשים בצפון.
בהודעה לתקשורת מסר שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, ציין כי "השקעת אינטל במפעלים בישראל מצביעה על האמון בחוסנה של הכלכלה הישראלית, כמו גם השקעות אחרות שבוצעו בתקופה האחרונה בישראל. השר הוסיף כי הקמת מפעל חדש בצפון תהווה עוגן אסטרטגי באזור, תסייע להרחבת התעסוקה במקום ותתרום לחיזוק הפריפריה בכלל והצפון בפרט".
שר התמ"ת, שלום שמחון, אמר כי "מהלכי אינטל העולמית להשקעה בישראל הינם הבעת אמון בכלכלה הישראלית ובהון האנושי שלנו. פניית אינטל מלמדת כי אינטל מעדיפה להרחיב את השקעתה כאן על חשבון מקומות אחרים בעולם. מהלך זה ישפר את מצב התעסוקה ויחזק את מעמדה של ישראל כמעצמה של תעשיות מתקדמות".
- 4.בידי 27/07/2011 10:52הגב לתגובה זואני תקווה שהממשלה לא זורקת כסף ללא התחייבות נאותה של החברה עם קנסות החזר במידה והחברה לא עומדת בתנאי מתן המענק. חובה על הממשלה לדאוג לכספי הציבור ולא לחלק אותו ללא הגנות.
- 3.דור 27/07/2011 07:43הגב לתגובה זושכל שנה שנתיים גג 4 או 5 שנים אינטל מבקשת לכל מפעל מענק גדול לצורך המשך קיומו, שלא לדבר על הפטורים ממסים, למעשהב אינטל לא משקיעה שקל בהרחבה הזאת אך את זה הממשלה תגלה בהפתעה גמורה פעם נוספת ואז שוב ושוב בהמשך. למה לא? נותנים לך תיקח!
- 2.א 26/07/2011 22:56הגב לתגובה זוללא אינטל קרית גת היתה נראית כמו רהט. גם התרומה של אינטל חיפה לתעסוקת בוגרי הטכניון רצינית.
- 1.משה 26/07/2011 20:51הגב לתגובה זואינטל חברה שמרויחה טוב בישראל וכדאי לה להגדיל את כוח האדם שלה בארץ .אולי בגלל השכר הלא גבוה בארץ.אבל תמיד היא דורשת כסף לא קטן מהמשלה.האם היא לא יכלה להסתדר בלי מענקי הממשלה ועם שאר ההטבות שהיא מקבלת כאן...
- כלכלן זוטר 27/07/2011 11:08הגב לתגובה זומהסיבה הפשוטה שמדינות אחרות הציעו להם גם סיוע, אבל נמוך יותר. גם אם נצא מתוך נקודת הנחה שהם לא ישלמו מיסים כלל, הם יעסיקו 2,000-2,500 עובדים נוספים במישרין, כלומר עלות לממשלה של 400,000-500,000 שקל לעובד. גם בנוסף אינטל צורכת המון שירותים מקבלנים קטנים, כמו ניקיון, שמירה, הסעות, ארוחות וכו' . מה עם דמי האבטלה שיחסכו? מה עם הגדלת הפעילות הכלכלית באותו אזור, שתזלוג גם לתחומים אחרים? מה עם חיזוק המוניטין הבינלאומי של מעצמת הייטק ואיתות לחברות אחרות שניתן לפתוח כאן מרכזי פיתוח? ידע שזולג אח" כ לתעשיית ההיי-טק המקומית? לדעתי המענק מצדיק את עצמו במונחי עלות-תועלת. בסופו של דבר אנשים מסתכלים על התקציב כמטרה וזו טעות, כי התקציב אמור לשרת את מטרת הממשלה ולא ההיפך
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
