אנליסטים על כיל: בנק איגוד ממליץ "תשואת חסר", ב-IBI מעלים את מחיר היעד

IBI: העלו את מחיר היעד ל-61 שקל והותירו את ההמלצה על "ניטרלי"; בנק איגוד ממליץ "תשואת חסר" עם מחיר יעד של 52 שקל; המניה סגרה במחיר של 58 שקל
הדס גייפמן | (2)

בחודש האחרון רשמה מניית כיל זינוק של כ-13%, במחזורים מהגבוהים בבורסה, כאשר המחזור הממוצע של המניה בחודש האחרון עומד על למעלה מ-119 מיליון שקל הממוצע הגבוה בבורסה. היום רשמה המניה עלייה של כ-1.2% למחיר של 58.04 שקל, במחזור של כ-59.4 מיליון שקל.

לפני כשבועיים אמר סוחר בכיר בשיחה עם Bizportal כי "הזרים נכנסו בטירוף לכיל בשבועיים האחרונים, כל יום אנחנו רואים פקודות קנייה גדולות, גם מצד המחזיקים הכבדים בנייר שמגדילים אחזקה". לכתבה בהרחבה

באמצע אוגוסט תפרסם כיל את דו"חותיה הכספיים לרבעון השני. לקראת הדו"חות עדכנו בנק איגוד ובנק IBI את המלצותיהם. האנליסטים של IBI העלו את מחיר היעד למניית כיל ל-61 שקל, אבל הותירו את ההמלצה על "ניטרלי".

בדו"ח שפרסמו לקראת הדו"חות הכספיים של החברה הם מסבירים, כי "עליות המחירים האחרונות בשוק האשלג היו בקצב גבוה מהערכותינו המוקדמות. לאחר העליות האחרונות במחיר מניית כיל, אנחנו מעריכים כי פוטנציאל הרווח במניה מוגבל, ולכן מותירים את המלצתנו על ניטרלי. להערכתנו, החברה נסחרת קרוב לשוויה ההוגן".

על אף העלייה במחיר המניה בחודש האחרון, מאמינים באיי.בי.איי כי המניה נסחרת עדיין בחסר לעומת מתחרותיה בתעשייה, שגם הן רשמו עליות נאות. "להערכתנו", מסבירים באיי.בי.איי, "העליות האחרונות בסקטור הדשנים מוצדקות. המניות התאימו את שוויון לרמת מחירי הדשנים, בהם נרשמו עליות חדות בשנה האחרונה".

ב-IBI מעריכים כי למרות זאת, יש עוד מעט מקום לעליות נוספות. המחירים בשוק מתקרבים לרמת המחירים שמעליה תתחיל פגיעה בביקושים. לצד אלו קיים הסיכון הטמון במחירי הסחורות. אם אלו ירדו, תיעצר הגאות בתחום".

בנוגע לתוצאות החברה ברבעון השני מעריכים ב-IBI כי החברה צפויה לדווח על תוצאות טובות. "רמות הביקושים הגבוהות בשוק האשלג הביאו לעליית מחירי האשלג בשוקי הספוט ולקצב מכירות גבוה", הם אומרים. "גם בשאר מגזרי הפעילות של כיל צפוי שיפור".

בנק איגוד מותיר את המלצתו על "תשואת חסר" ואת מחיר היעד על 52 שקל. "החברה טובה אך מחיר המניה גבוה לטעמנו", מסבירים האנליסטים של איגוד. "החברה פועלת בסביבת תנאי שוק חזקים יחסית, כאשר קצב עליית המחירים בשוק היעד שלה ממשיך להפתיע אותנו. עם זאת, השוק ההודי עדיין נעדר משוק האשלג - הרבה מעבר להערכות הראשוניות. למרות זאת, נראה שהמשקיעים מתעלמים מכך לחלוטין.

"ועדיין, 1.5 מיליון טון נוספים שאמורים להמכר לשוק ההודי, יחסרו בתוצאות החברה. השוק הסיני מפצה רק על חלק מכך עם חוזה מוגדל ב-2011. לא מן הנמנע כי הודו תחזור לבסוף לשוק, אבל לדחיית ההכנסות יש משמעות כלכלית, ולא בטוח שהיא מתומחרת כראוי בשוק.

"הסינים, לעומת זאת, עונים על כל הציפיות מעל ומעבר", מציינים באיגוד. "הם עומדים בלוחות הזמנים ואף חתמו על חוזה חצי שנתי נוסף, כמתוכנן. בסך הכול אמור השוק הסיני לרכוש השנה מכיל כמיליון טון אשלג (לעומת כ-700 אלף טון אשתקד). מה שמפתיע עוד יותר הוא המחיר: 470 דולר לטון, הרבה מעל ל- 430-450 דולר לטון שהערכנו בשלב מוקדם יותר. המחיר הגבוה עשוי לקבוע גם מחיר מינימום גבוה יותר עבור ההודים לכשיחזרו לשוק".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    תגיע לשער 80 (ל"ת)
    כיל 26/07/2011 22:12
    הגב לתגובה זו
  • אל תגזים אבל עד סוף אוגוסט שער 65 (ל"ת)
    אייל 27/07/2011 09:09
    הגב לתגובה זו
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.